אדמה פתרונות לחקלאות

חברה לייצור חומרים כימיים להגנת הצומח
(הופנה מהדף מכתשים אגן תעשיות)

אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ, ובקיצור אדמה (שנקראה עד ינואר 2014 מכתשים אגן תעשיות בע"מ), היא חברה ישראלית לייצור חומרים להגנת הצומח, המדורגת במקום השישי בעולם בתחום זה, וכן מדורגת בין עשר החברות הגדולות בישראל מבחינת שווי שוק. החברה מייצרת בעיקר חומרים גנריים וככזאת היא הגדולה בעולם. החברה נמצאת בשליטת התאגיד הסיני כמצ'יינה לאחר שקנה את השליטה מכור תעשיות ב־2011. החברה נוצרה ב־1997 מאיחוד של שתי חברות ותיקות – מכתשים מפעלים כימיים ואגן יצרני כימיקלים. מניות החברה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשנים 1998 עד 2011 וכיום (2013) רק איגרות החוב שלה נסחרות בבורסה.

אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ
מטה החברה באיירפורט סיטי
מטה החברה באיירפורט סיטי
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מייסדים צבי צור
מיכה פיקרסקי
תקופת הפעילות 1945 (אגן)
1952 (מכתשים)
1998 (מכתשים אגן) – הווה
חברת אם כמצ'יינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי איירפורט סיטי
בעלות כמצ'יינה
ענפי תעשייה כימיקלים
מוצרים עיקריים חומרים להגנת הצומח
הכנסות 4.19 מיליארד דולר (2023)[1]
רווח תפעולי 96.6 מיליון דולר (2023)[1]
רווח הפסד של 242 מיליון דולר (2023)[1]
הון עצמי 2.24 מיליארד דולר (2023)[1]
סך המאזן 6.54 מיליארד דולר (2023)[1]
יו"ר סטיבן הוקינס
מנכ"ל סטיבן הוקינס
עובדים כ-5,057 (2017)
 
www.adama.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסמליל הישן של החברה
עובדי המפעל, 1959
מתקן במפעל "אדמה", נאות חובב

שני מנכ"לים לשעבר בחברה, שלמה ינאי וארז ויגודמן, עזבו אותה על מנת לנהל את חברת טבע.

היסטוריה

עריכה
  ערך מורחב – מכתשים מפעלים כימיים

ב־1944 הקימו צבי צור ומיכאל (מיכה) פיקרסקי את קואופרטיב אגן, במטרה לפתח מוצרים כימיים עבור תעשיית החקלאות המתפתחת[2]. מאוחר יותר הצטרפו אליהם ישראל תמיר ואליהו תאומים. ב־1952 חל פיצול בין המייסדים – צבי צור עזב את אגן והתמקם בנגב, שם הקים במימון חברת ניר שיתופי של ההסתדרות את מכתשים מפעלים כימיים, יצרנית ומפיצה של קוטלי חרקים ופטריות[3]. שנתיים מאוחר יותר התאגד קואופרטיב אגן בהובלתם של פיקרסקי, תאומים ותמיר כחברה ונקרא אגן יצרני כימיקלים[4]. ב־1971 עבר המפעל המרכזי של אגן מאבו כביר לאזור התעשייה הצפוני של אשדוד[5].

מאז הקמתן, מכתשים ואגן התחרו בישראל. אולם, בשנת 1970 נכנסה כור כשותפה באגן[6] ובעקבות זאת אוחדו מערכות הייצוא והפיתוח של המפעלים וחולק ביניהם תחומי הייצור. אגן התמקד בקוטלי עשבים ומווסתי צמחים ומכתשים בקוטלי חרקים ופטריות[7][8].

ב־1997 נשכר תאגיד הייעוץ מקינזי להכין תוכנית אסטרטגית לקבוצה והוא המליץ ששתי החברות יתמזגו[9], המיזוג אושר בידי בעלי המניות באפריל 1998[10]. מניות החברה הממוזגת - "מכתשים אגן תעשיות בע"מ" החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב[11], כמו כן גייסה 100 מיליון דולר[12].החברה הייתה אז החברה השביעית בגודלה בעולם בתחום האגרוכימיה, והממשיכה להתרחב באמצעות פיתוחים ורכישות ברחבי העולם.

בשנת 2006 נרכשה השליטה בכור תעשיות על ידי קבוצת אי.די.בי. אז בראשות נוחי דנקנר, והשקיעה מיד מעל חצי מיליארד שקל ברכישת מניות מכתשים-אגן במטרה להגיע להחזקה של למעלה מ-50% בחברה (בעת הרכישה כור החזיקה כ-35% ממכתשים-אגן)[13]. שלמה ינאי שהיה מנכ"ל החברה מ-2003, עזב אותה על מנת לנהל את חברת טבע, ובמקומו מונה אברהם ביגר[14]. עם זאת, עסקי החברה הידרדרו בשנים 2008–2009, כולל ירידה ברווחים ואיבוד נתח שוק[15].

ב־2009 פרצה דליקת ענק במפעל החברה בעיר אשדוד[16], אשר גרמה לחמישה פצועים ולסגירה זמנית של הכניסה והיציאה מהעיר.

בתחילת 2011 הוסכם כי קבוצת איי.די.בי תמכור 60% ממניות החברה ל"כמצ'יינה" הסינית, לפי שווי חברה של 2.4 מיליארד דולר[17]. בעקבות המכירה נמחקה המניה מהמסחר בבורסה. ביולי 2016, כששווי החברה האמיר ל־5.8 מיליארד דולר, רכשה כמצ'יינה את יתרת חלקה של איי.די.בי (40%) תמורת 230 מיליון דולר ומחיקת הלוואה של 1.1 מיליארד דולר.

ב־28 בינואר 2014 שינתה החברה את שמה לאדמה פתרונות לחקלאות בע"מ[18] . במסגרת המהלך שינתה בהדרגה גם את שמות החברות הבנות שלה ברחבי תבל לשם המבוסס על המותג "אדמה"[19].

ביוני 2017, מוזגה חברת אדמה עם חברת האגרו־כימיה הסינית סנונדה (שגם היא בבעלות כמצ'יינה). המיזוג התבצע כך שסנונדה, אשר נסחרת בבורסות שנזן והונג קונג בשווי של 789 מיליון דולר, רכשה את הבעלות המלאה באדמה תמורת הקצאת 1.82 מיליארד מניות סנונדה. החברה הממוזגת החלה להיסחר בבורסת שנזן לפי שווי של 6 מיליארד ד' תחת השם "אדמה". מיזוג אדמה-סנונדה הזניק את מכירות החברה המשולבת בשנת 2017 לכ-3.5 מיליארד דולר[20].

נתונים עסקיים

עריכה

(הנתונים מעודכנים ל־2017)

  • מכירות: 3.53 מיליארד דולר
  • רווח נקי: 280 מיליון דולר
  • 96% מהכנסות החברה הן ממכירות מחוץ לישראל: 41% מכלל המכירות הן לאירופה, 23% לאמריקה הלטינית (בעיקר ברזיל), 17% לצפון אמריקה ו-15% לאסיה ואפריקה. המוצרים נמכרים בכ־120 מדינות.
  • החברה מעסיקה 5,057 עובדים, מתוכם 1,351 בישראל.
  • לחברה כ־60 חברות בת ברחבי העולם.

מוצרים

עריכה

לחברה מגוון מוצרים גנריים הכולל קוטלי עשבים, קוטלי חרקים וקוטלי פטריות. החברה מנצלת את הידע והיכולות שלה בתחומי הכימיה והתעשייה כדי לפתח מוצרים נוספים כגון מעכבי צמיחה, מוצרי ארומה, תוספי מזון ועוד.

החברה מאופיינת ביכולות טכנולוגיות מתקדמות בתחום הכימיה, רישוי מוצרים רחב, בקרת איכות קפדנית, שיווק והפצה כלל עולמיים ושמירה מחמירה על תקני איכות הסביבה. השקעה מתמדת במחקר ופיתוח מאפשרת למכתשים-אגן להשיק מוצרים חדשים באופן סדיר עם פקיעת תוקפם של הפטנטים.

החברה מדורגת במקום השישי ברשימת היצרנים בעולם, מקוריים (אתיים) וגנריים, עם נתח שוק של 5%. החברה מוכרת מוצרים להגנת הצומח בכ־120 מדינות. מתקני הייצור והפורמולציה המרכזיים ממוקמים בישראל וברזיל. לקבוצה מתקני ייצור נוספים ברחבי העולם.

החברה מוכרת כ־4500 חומרים שונים להגנת הצומח, הנחלקים לשלושה סוגים:

  1. קוטלי עשבים
  2. קוטלי חרקים
  3. קוטלי פטריות

בנוסף, החברה מנצלת את התמחותה בכימיה ואגרונומיה להפקת ופיתוח מוצרים המהווים שימוש משני (לאו דווקא חקלאי) של המוצרים הקיימים: לדוגמה, שילוב של קוטלי פטריות בתעשיית הצבע. כן מוכרת החברה מוצרים כימיים המהווים תוצרי לוואי של תהליכי הייצור כגון כלור, פחמן דו־חמצני, ליקופן ועוד.

בתחום פעילותה העיקרי המהווה כ־91% מכלל מכירותיה, מתבססת החברה על מוצרים גנריים. בחברה מועסקים כ־120 איש בתחום הרישוי של מוצרים אלו במדינות השונות. ההוצאה השנתית על רישוי מוצרים מגיעה לכ־3 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ אגן יצרן כימיקלים להדברת מזיקים, דבר, 13 בפברואר 1976
  3. ^ י. שדמי, בקיעים בחומת התכנון, מעריב, 14 באוקטובר 1952
  4. ^ בית חרושת אגן באבו כביר היה קיים כבר ב-1951. ראו: דליקה בביח"ר ורוליט, דבר, 5 באוגוסט 1951
  5. ^ מפעל של כור לחמרי הדברה, דבר, 25 במאי 1972
  6. ^ למעלה ממליון דולר יצוא חברת אגן כימיקלים בשנת 1970, דבר, 9 באפריל 1971
  7. ^ אגן כימיקלים נפגע משינוי המטבעות, דבר, 11 באפריל 1973
  8. ^ אשדוד, עיר תעשייה, דבר, 13 בפברואר 1976
  9. ^ חברת הייעוץ מקנזי עורכת תוכנית אסטרטגית לקבוצת מכתשים אגן, באתר גלובס, 27 באוקטובר 1997
  10. ^ המיזוג בין מכתשים ואגן אושר באסיפות הכלליות של שתי החברות, באתר גלובס, 27 באפריל 1998
  11. ^ מכתשים-אגן - מניית מ.א. תיסחר מה-11 במאי, באתר גלובס, 6 במאי 1998
  12. ^ מכתשים-אגן תעשיות מגייסת 100 מיליון דולר בזכויות, באתר גלובס, 11 ביוני 1998
  13. ^ עומרי כהן, חודשיים לאחר השתלטות אי.די.בי: כור השקיעה כבר חצי מיליארד שקל במכתשים, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2006
  14. ^ טל לוי, אברהם ביגר: עלות שכר של 30 מיליון שקל בארבע שנים: מכתשים אגן שבשליטת אי.די.בי זינקה לראש טבלת המפנקות ב-2008 כשעלות שכר חמשת הבכירים בה הסתכמה ב-32 מיליון ש'., באתר הארץ, 11 במרץ 2009
  15. ^ יורם גביזון, 4 מנכ"לים, 2 יו"רים ו-2 בעלי הון: כך הידרדרה מכתשים מחברה מפוארת לכישלון, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2010
  16. ^ שריפת ענק באגן כימיקלים, באתר ynet, 14 בינואר 2009
  17. ^ ואדים סבידרסקי, עסקת מכתשים אגן נחתמה: כמצ'יינה הסינית תרכוש 60% לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2011
  18. ^ הודעה לבורסה לניירות ערך בתל אביב
  19. ^ מכתשים אגן מחליפה שם ל"אדמה פתרונות לחקלאות", באתר כלכליסט, 26 בינואר 2014
  20. ^ עומרי כהן , ‏רווחי אדמה זינקו בשנה שעברה ב-44% ל-280 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 במרץ 2018