פתיחת התפריט הראשי
איור של אריגת שתי וערב, האופן בו נעשתה המלאכה בהקמת המשכן
כובע צמר סרוג. הסריגה היא תולדת מלאכת האורג

מְלֶאכֶת הָאוֹרֵג (תופר) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומהותה היא עשיית אריג מחוטי שתי וערב. ככל מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו הוא העבודות שנעשו להקמת המשכן, שלצורך הקמתו ארגו את יריעות המשכן.

המלאכהעריכה

הגדרת המלאכה היא העברת חוטי הערב בין חוטי השתי לכל הפחות פעמיים. סריגה, רקימה וקליעה הם תולדות של מלאכת אורג. לפני מלאכה זו, יש להכין את חוטי השתי בצורה מסודרת (מלאכת מיסך) ולאחר מכן יש לרקום את חוטי הערב על גביהן[1].

שיעור האריגה לצורך חיוב הלכתי הוא אריגה ברוחב של לכל הפחות שתי אצבעות. בשונה משיטת רבי אליעזר[2], נפסקת ההלכה[3] כחכמים שאין חילוק אם מדובר בהוספת על אריג שכבר באמצע ייצורו, כך שהחוט האחד יכול להצטרף עם הקודמים לו, לחוט הראשון באריגה, ותמיד צריך שני חוטים. לעומת זאת, אם החוט הוא האחרון באריג ובכך נשלמת היריעה, נחשבת אריגת החוט האחד למלאכה, מפאת חשיבות האריגה[4].

מלאכת האורג חלה רק על אריגת דבר תלוש, ולא אריגת דבר המחובר לקרקע, וכמו בכל המלאכות, יש צורך שהאריגה תעשה באופן שתתקיים לאורך זמן. עקב כך קליעת צמה בשיער (המחובר לגוף) שאינה עומדת להישאר כך זמן רב (היות שמיועדת לפרימה כעבור זמן מה) אינה חלק ממלאכה זו (אך פעולה זו אסורה עקב דמיון למלאכת בונה)[5].

יש שכתבו, שלולי הייתה מלאכת אורג במשכן מלאכה נפרדת, היא הייתה מנויה כתולדה של מלאכת קושר[6].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו הסבר מפורט עם ציור בספר נשמת השבת הלכות שבת פרק כ"א.
  2. ^ משנה, מסכת שבת, פרק י"ג, משנה א'.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה ט'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב'.
  5. ^ משנה ברורה, סי' ש"ג, ס"ק פ"ב
  6. ^ אורה ושמחה רמב"ם שבת י' א


  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.