מלווה מלכה
מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך".
מקור
עריכהמקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית", כלומר למרות שהוא שָׂבֵע (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב').
הסעודה נקראת גם "סעודתא דדוד מלכא" (סעודת דוד המלך), שכן דוד המלך ביקש מה' לדעת את יום מותו, וה' גילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה' על שעודנו בחיים[1].
במקורות מוקדמים מציינים את עצם ה"נסכוי" (או "עצם הלוז") אשר איננה ניתנת להשמדה, וממנה קם הגוף בתחיית המתים. העצם ניזונה רק מהנאכל בסעודת מלווה מלכה[2]. ההסבר לשני הדברים הנ"ל נובע זה מזה מכיוון שהמוות נגזר כתוצאה מאכילת עץ הדעת על ידי אדם הראשון, ומכיוון שעצם זו ניזונת רק ממלווה מלכה, היא לא ניזונה מעץ הדעת.
בשם האר"י (רבי יצחק לוריא אשכנזי) נאמר, שהנשמה היתרה המלווה את האדם בשבת, אינה עוזבת אותו עד אחרי סעודת מלווה מלכה. מטעם זה נהגו רבים שלא לעשות מלאכה ולא להחליף את בגדי השבת עד אחרי הסעודה.
פרטים ומנהגים
עריכהרבים מהפוסקים הראשונים והאחרונים כתבו שסעודה זו אינה חובה[3], ויש מן האחרונים שכתבו שהיא חובה[4]. בקרב מרבית היהודים האורתודוקסים כיום, המנהג לא נתפס כמחייב וההקפדה על עצם קיומו שונה ממשפחה למשפחה.
האליה רבה כתב שמי שהאריך בסעודה שלישית עד אחרי צאת שבת, פטור מסעודת מלווה מלכה[5]. האחרונים התלבטו האם נשים פטורות מסעודה זו[6].
בין הפוסקים ישנה מחלוקת לגבי היקף הסעודה. יש שכתבו שאפשר להסתפק במיני עוגות שברכתם מזונות ואפשר לקבוע עליהם סעודה, ויש שכתבו שדי אף במאכל כלשהו שאין ברכתו מזונות[7], ויש שאמרו שצריך לאכול בה לחם משום ששמה היא "סעודת" מלווה מלכה. הגאון מווילנה מצדד בדעה האחרונה המצריכה לאכול דווקא פת.
המהדרין מכינים לסעודת מלווה מלכה תבשיל מיוחד. הידור זה מבוסס על המסופר במסכת שבת על בני ביתו של רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.
בספרות ההלכה מופיעים זמנים שונים לקיום הסעודה: מיד בצאת השבת, עד ארבע שעות זמניות לאחר צאת השבת, עד חצות הלילה, עד הבוקר, עד סוף יום ראשון או עד סוף יום שלישי.
נהוג לשיר בסעודת מלווה מלכה את הזמירות: אליהו הנביא, המבדיל בין קודש לחול, אמר ה' ליעקב, במוצאי יום מנוחה, חדש ששוני, אגיל ואשמח בלבבי ועוד זמירות אחרות, העוסקות בתפילות ובקשות לשבוע החדש, באליהו הנביא ובגאולה על ידי משיח בן דוד.
קישורים חיצוניים
עריכה- בצלאל לנדוי, מלווה מלכה באתר "דעת"
- מאמרים בנושא מלווה מלכה, באתר ספריית אסיף
- מלווה מלכה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ טעמי המנהגים שבת, אות תכה; ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי מרשקוב.
- ^ הובא במשנה ברורה ש, ובב"י הביא בשם "סידורים".
- ^ ריטב"א שבת דף קי"ט עמוד ב, רדב"ז פרק ט הלכה יג מהלכות מתנות עניים, שולחן ערוך הרב סימן ש סעיף ג, ברכי יוסף סימן רע"ב סעיף קטן ט, קצות השלחן סימן ק סעיף ג, משנה ברורה סימן ש סעיף קטן ב, פסקי תשובות סימן ש אות א.
- ^ חיי אדם כלל ח אות לו, מטה אפרים סימן תר"ב (קצה המטה סעיף קטן מו), שו"ת רב פעלים אורח חיים חלק ג סימן לה, שו"ת תשובות והנהגות חלק ב סימן קס"ו.
- ^ סימן ש אות א
- ^ פרי מגדים סימן ש אשל אברהם סעיף קטן א. תורת שבת סימן ש סעיף קטן א.
- ^ שולחן ערוך אורח חיים ש א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.