מלווה חובה הוא איגרת חוב שהמדינה מחייבת את תושביה לרכוש ממנה, כדרך פחות חמורה מאשר מס, למימון תקציב המדינה. בדומה למס, מלווה חובה הוא תשלום חובה הניתן לממשלה, אך בניגוד למס, יש בו תמורה ישירה למשלם, בדמות איגרת חוב שתיפרע בבוא העת. תנאיו של מלווה חובה נחותים מאלה של איגרת חוב הנמכרת באופן חופשי בשוק ההון, תכונה המחזקת את אופיו המיסויי של מלווה החובה.

"בתל אביב נפתחה תערוכת רודן", קריקטורה מאת אדר דריאן, מעריב, 13.2.1967

מלווה חובה, בניגוד למס, מצריך השקעה במעקב אחר הזכויות שמקנה המלווה ובפירעונו.

בדרך כלל מלווה חובה אינו סחיר במשך שנים אחדות, ולעיתים אינו סחיר כלל, כלומר הוא נפרע רק לאדם שעל שמו הונפק.

מלווה חובה בישראל עריכה

במדינת ישראל הוטל פעמים אחדות מלווה חובה, שחושב על-פי ההכנסות של כל תושב (בדומה למס הכנסה), על המעבידים (בהתאם לשכר ששילמו) ועל עסקות מסוימות, כגון מכירת נדל"ן.

פירוט (חלקי) של המלוות:

בהנפקתם, בניהולם ובפירעונם של מלוות חובה עוסק "מנהל מלוות המדינה" של בנק ישראל.

מתחילת שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-80 הונפקו יותר מ-15 מיליון תעודות של מלווה חובה על ידי המדינה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.