מלחמת 90 הדקות

מלחמת 90 הדקות הוא ספר סאטירה שכתב העיתונאי איתי מאירסון ויצא לאור בישראל בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2008. הרעיון המרכזי בספר הוא שהמאבק רב השנים על הזכות לארץ ישראל בין ישראל לבין הפלסטינים יוכרע אחת ולתמיד במשחק כדורגל מכריע ששני הצדדים יקבלו את התוצאה שלו. הצד המנצח יזכה בריבונות מלאה על ארץ ישראל ואילו הצד המפסיד יעבור תוך זמן קצוב לגור במדינה אחרת.

מלחמת 90 הדקות
90minwar01.jpg
עטיפת הספר מלחמת 90 הדקות
מידע כללי
מאת איתי מאירסון
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת ידיעות ספרים
תאריך הוצאה 2008
מספר עמודים 205
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 978-965-482-640-2
הספרייה הלאומית 002635603

הרעיון לספר, על פי מאירסון, עלה תוך כדי ויכוח שהשתתף בו, על הזכות לשחק במגרש כדורגל השכונתי ששתי קבוצות רצו להשתמש בו, בו זמנית. הוויכוח הוכרע במשחק קצר בין שתי הקבוצות כשזו שהפסידה ויתרה ועזבה את המקום תוך קבלת הדין וללא ויכוח. הספר החל כניסוי בכתיבה, במהלכו ניסה מאירסון לראות לאיזה מרחק יצליח לקחת את הרעיון המופרך לכאורה של משחק כדורגל מכריע בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. הרעיון התגבש לספר הגיוני הכתוב בהומור.

העלילה וסוגיות מרכזיות בספרעריכה

הספר מציג סדר אירועים הגיוני ומפורט מרגע חתימת ההסכם בקהיר, בו מתחייבות ישראל והרשות הפלסטינית לתת למנצחת במשחק כדורגל בין שתי נבחרות של המדינות ריבונות מלאה על שטחי ארץ ישראל, עד תחילת משחק הכדורגל המכריע במדינה נייטרלית. בספר מוצעים מקומות הגירה לישראלים בארצות הברית אם יפסידו במשחק ולפלסטינים בסעודיה. הספר מציג את הפוליטיקה העולמית המתנהלת סביב הרעיון ואישורו בהחלטה של האו"ם, המעורבות והיריבות של מדינות אירופה מצד אחד ושל ארצות הברית מצד שני. הספר מציג את הפוליטיקה, התחבולות וההתנהלות של ישראל ואת אלו של הפלסטינים.

לאורך הספר קיימת מחאה של ארגון "האמהות המודאגות" בראשות אורנה סלומון על עצם העיקרון של הכרעה כה גורלית באמצעות משחק כדורגל, מה שלא רלוונטי לכל אלו שאינם חובבי ספורט. הארגון פותח בעוצמה רבה, אך עם הזמן, כוחו דועך.

בספר מספר דילמות סביב משחק הכדורגל הצפוי, כגון בחירת שופטים אשר לא יהיו בעלי דעות קדומות כלשהן עבור אחד הצדדים, וכן בחירת מיקום המשחק בעיר אשר אין לה עבר של פוגרומים ביהודים, וכמו כן אין בה קהילה מוסלמית גדולה. לבסוף נבחרת לארח את המשחק העיר אלגארווה שבפורטוגל, שמקובלת על שני הצדדים.

הספר מעלה דילמות בנוגע לשאלות אקטואליות העוסקות באירועים שונים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. קיימים אזכורים כי הסיבה לחתימת ההסכם בין מנהיגי ישראל והרשות הפלסטינית טמונה באינטרסים אישיים ובניסיון להסיח את דעת הקהל מעוולות שהם ביצעו בעצמם, דבר המזכיר את הטענות שהושמעו כנגד אריאל שרון על ביצוע תוכנית ההתנתקות על רקע פרשת האי היווני. כמו כן, מועלות שאלות בדבר זהות של העם הפלסטיני, כאשר מוברחים מדרום אמריקה אל תחומי הרשות שחקנים אלמוניים שמקורם מפלסטין שלפני קום המדינה, כדי שישחקו למען המולדת שמעולם לא שמעו עליה. שאלה דומה נשאלת על זהותם של השחקנים הישראלים, והאם ערבי ישראלי יוכל לשחק בנבחרת.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה