מלח הארץיוונית: Τὸ ἅλας τῆς γῆς) - ביטוי שמקורו בברית החדשה, שם נאמר - על ידי ישוע, בדרשה על ההר שנשא באוזני תלמידיו:

אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, וְאִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? הֵן לֹא יִצְלַח עוֹד לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם לְהַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה לִהְיוֹת מִרְמָס לְרַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת

מתי, פרק ה׳ 13

בברית החדשה

עריכה

משל המלח חוזר על עצמו פעמיים נוספות בברית החדשה, בבשורה על פי מתי נאמר מפי ישוע: ”אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ וְאִם־הַמֶּלַח הָיָה תָפֵל בַּמֶּה יָמְלָח הֵן לֹא־יִצְלַח עוֹד לַכֹּל כִּי אִם־לְהַשְׁלִיךְ חוּצָה וְהָיָה מִרְמָס לִבְנֵי אָדָם.” (הבשורה על-פי מתי, ה 13). בדרשת "משל מלח הארץ ואור העולם" לתלמידו יוחנן: ”הַמֶּלַח טוֹב הוּא, אַךְ אִם תֹּאבַד לוֹ מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ? יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.” (מרקוס ט' 50), ובדרשה להמון ההולך איתו: ”הַמֶּלַח הוּא טוֹב; אַךְ אִם גַּם לַמֶּלַח תֹּאבַד מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ?” (לוקס יד' 34).

לפי יסכה הרני, המלח היה ועודנו מרכיב חשוב בהכשרת הבשר והוא המרכיב אשר הופך את הבשר הטרף לכשר. מכאן - תלמידי ישוע הם המרכיב ההופך את כל העולם לכשר וראוי. הם חיוניים וחיוני שישמרו על תכונתם זו.

בעברית ישראלית

עריכה

השימוש בביטוי רווח בשפה העברית, החל משלהי המאה העשרים, להצגת אדם או קבוצת אנשים כבעלי איכות גבוהה. איכות זו מבוססת על היותם בני מעמד חברתי שורשי, שהלכו בתלם ישראלי התואם פרקים שונים מהנרטיב הלאומי, כמו: קיבוץ ומושב, מוסדות לימוד בעלי מוניטין או יחידות מסוימות בצה"ל. כך, למשל, אמר קצין הנדסה ראשי, תא"ל שמעון דניאלי, בעקבות מותו של לוחם במסיבת סיום מסלול: "מדובר באירוע קשה מבחינתי, כי החיילים שהיו שם שייכים ליחידה מובחרת, הם מלח הארץ"[1].

בעבר נעשה שימוש מצומצם בביטוי. היות המלח מחצב טבעי הנכרה בעבודה קשה, מרכיב מרכזי בתיבול המאכלים למיניהם וקשור לאמונות ומיתוסים - כל אלה יצרו הקשר רעיוני עם אנשי עמל שתרמו בחייהם ובמעשיהם לחברה. מי שייחסו לו תואר מלח הארץ יכול היה להימנות, למשל, על אנשי ההתיישבות העובדת והלוחמים.

עם השנים התרחב בו השימוש וקבוצות שונות באוכלוסייה מייחסות לביטוי אנשי איכות משלהן, בהתאם להשקפת עולמן. לדוגמה, עו"ד אוסמה סעדי, מזכ"ל מפלגת תע"ל, אמר בריאיון עיתונאי על ערביי ישראל: "אנחנו מלח הארץ"[2].

בשפות אחרות

עריכה

גם באנגלית ניתן למצוא שימוש במונח "Salt of the Earth", המשמש לתיאור אנשי עמל חרוצים והגונים.

גם ברוסית קיים הביטוי Соль земли, אשר היה בשימוש בעיקר במאה ה-19 ותחילת מאה 20.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אביבה לורי, מלח הארץ, באתר הארץ, 11 במרץ 2008
  2. ^ הציטוט המלא הוא ”אנחנו מלח הארץ, נישאר במולדת שלנו ומה שלא הצליח ב-48', הכוונה לגירוש, כשהיינו 150 אלף תושבים, לא יצליח ב-2008, כשאנחנו לפחות מיליון” - מתוך עינת בר ויניב דורנבוש, "ערביי ישראל - מלח הארץ", 30.3.2008, באתר נענע 10