מלכי ישראל ויהודה
מלכי ישראל ויהודה היו השליטים המונרכיים של ממלכת ישראל וממלכת יהודה, מממלכת ישראל המאוחדת ועד חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים.
דמותו של יהוא מלך ישראל על האובליסק השחור | |
אזור גאוגרפי | ארץ ישראל |
---|---|
טווח תאריכים | 879 לפנה"ס – 424 לפנה"ס |
אירוע התחלה | המלכת שאול, המלך הראשון |
אירוע סיום | חורבן בית המקדש הראשון |
תקופה קודמת | תקופת השופטים |
תקופה הבאה | תקופת התנאים |
על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.
לפי המקרא, ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים, ומלכה הראשון היה ירבעם; ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין, ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה (לפי המקרא; אמינות רציפות השושלת נתונה במחלוקת במחקר[1]) עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.
כרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה
עריכההתאריכים מבוססים על אחת משיטות התארוך.[2] כל התאריכים הם תאריכי מלוכה מלפני הספירה. התאריכים מבוססים על הקביעה שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפנה"ס, וספירה אחורה בהתאם לכתוב בתנ"ך. התאריכים הם הערכות בלבד שכן יש שיטות שונות (לרוב עם הפרשים של שנים אחדות בלבד) לגבי הבנת התאריכים בתנ"ך, במיוחד לגבי מקרים של מלוכה משותפת. כאשר המלך ביהודה או בישראל הוא בנו של הקודם לפי המקרא, הדבר יצוין בהערות.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
בכתובות המלכותיות של אסרחדון ואשורבניפל, שהאימפריה האשורית החדשה תחתיהם חלשה על ממלכת ישראל, מוזכר מלך בשם "אביבעל" שמלך על שומרון ("מלך שומרון" הוא התואר האשורי המוכר למלך ישראל).[3][4][5][6]
כרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה לפי המסורת הרבנית
עריכהרקע מקראי להמלכת מלך על ישראל
עריכהבתנ"ך מוזכר במספר מקומות רצונם של בני ישראל להמליך עליהם מלך.[7]
בספר שופטים מסופר כי בני ישראל פנו אל גדעון בהצעה להיות מלכם אך הוא סירב וטען כי די בכך שאלוהים יהיה מלכם ואין צורך במלך אנושי. רצון זה התממש כמה עשרות שנים לאחר מכן בקרב אנשי שכם שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון, אולם מלוכתו של זה הייתה מוגבלת בזמן ובמרחב. מלך לכלל ישראל נמשח לראשונה רק בימי שמואל הנביא. כאשר שמואל מינה את בניו לשופטים, הם לקחו שוחד והטו משפט ולכן נמצא צידוק לדרוש שינוי שיטת ממשל. שמואל ניסה להניא את העם משינוי זה בטענה שמדובר בכפירה במלכות האל, אולם העם התעקש ושמואל המליך את שאול.
הכרונולוגיה
עריכהמפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בתנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם. להלן מובאים תאריכי שנות מלכותם לפי הרב יחיאל הלפרין בספרו סדר הדורות.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ביקורת תמונת הכרונולוגיה של ישראל ויהודה על פי חקר המקרא
עריכהקיים ויכוח בחקר המקרא לגבי האמת ההיסטורית בתיאורי הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה כפי שהיא מופיעה במקרא. מצדדי "הכרונולוגיה הנמוכה", כמו ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן מצביעים בספרם ראשית ישראל על היעדר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי שאול, דוד ושלמה. לפי שיטה זו, לא התקיימה בימי בית ראשון ממלכה מאוחדת ושאול מלך על ברית שבטים צפונית, שקדמה לממלכת ישראל, ואילו דוד ושלמה שלטו בממלכה קטנה סביב ירושלים.[47] פינקלשטיין מקבל את רוב הכרונולוגיה של ממלכת ישראל.[48]
ראו גם
עריכהספר: מלכי יהודה וישראל | |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
|
לקריאה נוספת
עריכה- יוחנן אהרני, הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה, תרביץ כ"א, 1950, עמ' 92–100
- אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטים, תל אביב: הילל בן חיים – הקיבוץ המאוחד, 2009.
- זאב ויסמן, עם ומלך במשפט המקראי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ראו למשל יגאל בן־נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, 2016
- ^ מקור לשיטה ולתאריכים: חיים תדמור, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כרונולוגיה", עמ' 301–302
- ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
- ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142)
- ^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט–ו לפסה"נ, מוסד ביאליק, 2003, עמ' 89 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ אהרן מרכוס, קדמוניות, מהדורה שניה, הוצאת סיני, תשל"ג, עמ' 170
- ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ב; פרק ט', פסוק ו'; ספר שמואל א', פרק ח', פסוקים ד'–ה', כ'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד א'
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'; במקרא נמנו לו רק שנתיים, משום שלא מלך 3 שנים שלמות. וכן בהרבה מלכים (ובעיקר במלכי ישראל) צוין במקרא מספר הנמוך בשנה מהמספר האמיתי, כיוון שלא מלכו שנים שלמות.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ב
- ^ נמנו לשנותיו רק 23 שנה, כי יהורם בנו, מלך 2 שנים בחייו.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק י"ז
- ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ג'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ב'. אחרים מונים 29 שנה למלכות אמציה.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ח'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ה
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'–י'
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ט"ו
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"א
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"ג–כ"ט
- ^ 1ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ט
- ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק נ"ב
- ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ל"ו
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ח'
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ז
- ^ ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן (2003) "ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי", תל אביב תשס"ג.
- ^ יותם שטיינמן, ממלכת ישראל - הממלכה הנשכחת. אל-אל ישראל - חלק ב' (פרופ' ישראל פינקלשטיין), באתר עושים תנ"ך, רשת עושים היסטוריה