פתיחת התפריט הראשי
פרופ' מלך פרק

פרופ' מלך (אלימלך) פרקאנגלית: Melech Perek [גם Perk]‏; 20 במרץ 1908כ"ט בסיוון תשנ"ט, 13 ביוני 1999) היה וטרינר, מדען ומייסד המחלקה להיגיינה של בעלי-חיים ומדע העופות בפקולטה לחקלאות ברחובות. חניך הגימנסיה הריאלית ופעיל ב"שומר הצעיר". למד רפואה וטרינרית באוסטריה ובשווייץ. עלה לארץ ישראל ב-1936. הקים דורות של דוקטורים ופרופסורים.

קורות חייםעריכה

מלך פרק נולד ב-20 במרץ 1908 בעיר קובנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (כיום ליטא), בן לדניאל-שרגא (פייבל) פרק וציפה (ציפורה)-רייזל (שושנה) לבית פיינברג. היו לו אח ושתי אחיות. את ילדותו העביר בעיירה רומשישוק (ליט') שבפלך קובנה (אז באימפריה הרוסית, כיום במחוז משנה קיישיאדוריס שבליטא, 20 ק"מ מזרחית לעיר קובנה).[1] מגיל 5 עד לשנת 1915 (עת שפקדו שלטונות הצאר בזמן מלחמת העולם הראשונה על כל יהודי פלך קובנה לעזוב את מקום מושבם) למד ב"חדר". לאחר מכן המשיך ללמוד בבית הספר "תורה ודרך-ארץ" בווילנה אך עם הכיבוש הגרמני ושובה של המשפחה לרומשישוק חזר ללמוד ב"חדר". בקיץ 1917 רשמוהו אביו ללימודים בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה. הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בליטא וכשסיים את הגימנסיה יצא בשנת 1925 להכשרה בקבוצת "החלוץ" באזור קלייפדה ונבחר כחבר המועצה הראשית של "השומר הצעיר".

בשנת 1927 יצא ללימודי רפואה וטרינרית באוניברסיטת וינה שבאוסטריה אך מחמת נגע האנטישמיות עבר בשנת 1929 לאוניברסיטת ברן שבשווייץ, להמשך לימודיו. בשנת 1932 סיים בהצטיינות את חוק לימודיו וכארבע שנים עבד כאסיסטנט של פרופסור במחלקה לבקטריולוגיה ופתולוגיה וטרינרית באוניברסיטה שם גם הכין עבודת מחקר מקיפה במעבדות המחלקה.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל וכשנה שימש כרופא וטרינרי במושבות פרדס חנה, זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה ובקיבוץ גן שמואל, כשהוא מגיע למקום עבודתו רכוב על סוס. באפריל 1937 הוזמן למחלקה להיגיינה ובקטריולוגיה על ידי פרופ' ישראל קליגר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כדי לנהל את המעבדה החדשה לחקר מחלות העופות. בנוסף על עבודתו באוניברסיטה לימד גם כ-11 שנה גידול עופות בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, וכן הורה בבית הספר החקלאי בירושלים ובעיינות. בשנת 1948 עבר לפקולטה לחקלאות ברחובות שם ניהל את המחלקה להיגיינה של בעלי-חיים ומדע העופות והרחיב את ההוראה והמחקר לתחום של פיזיולוגיה, פוריות, הורמונים, ויטמינים ותזונת בעלי הכנף כללית.

הפורענויות שפקדו את בעלי הכנף – אבעבועות (על העור והגרון), ספירוכטוזיס (Spirochetosis; פרזיטים חד-תאיים בדם) ומחלות נשימה קשות – היו חמורות. ד"ר פרק פיתח בהצלחה חיסון נגד מחלת האבעבועות משליה של עופות, הצליח לייצר חיסון נגד זני מחלת הספירוכטוזיס[2] וחקר את מחלת הנשימה הכרונית. בתקופת מלחמת העולם השנייה נוצר קושי לייבא שמני דגים ואבקת חלב מחוץ לארץ, המכילים ויטמינים A ‏ו-B שהם מרכיב הכרחי במזון של העופות. הוא מצא שכבדים מדג הלקרדה המיובא מטורקיה עשירים פי כמה וכמה בוויטמין A משמן דגים מזוקק שיובא לפני כן לארץ מהולנד ומנורווגיה.[3] גם על המחסור בהזנת חלבונים וויטמין B2 לאפרוחים והעופות הצעירים התגבר על ידי המלצת השימוש בגבינות צאן יבשות – הלבנה – שיוצרו על ידי הבדואים בארץ ומזרחה לה. בראשית שנות ה-60 ערך מחקרים על השפעת מתן ויטמין C לעופות על הטלת ביצים (תטולה) ומצא שתרנגולות שקיבלו בעונת החום את הוויטמין כתוספת הטילו כמות ביצים רבה יותר. ובהמשך, נרתם למאבק במחלת ניוקאסל[4] שפקדה את הארץ ביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים. במחקריו הוכיח ששימוש בתאורה אולטרה סגולה בלולים עשויה להגן מפני מחלת ניוקאסל. בעבודתו המדעית והמעשית תרם רבות לייצור תרופות וטרינריות מיוחדות עבור משק החי והעופות. פרסם כ-140 עבודות על נושאים באימונולוגיה ופוריות של תרנגולים ותרנגולי הודו, באנדוקרינולוגיה, ויטמין C, על תפקידי בלוטת "הבורסה ע"ש פבריציוס" (אנ') והשפעת התאורה בספקטרום של אור שונים על גדילה והטלה.

העמיד דורות של חקלאים אקדמאיים, מוסמכים, דוקטורים, חוקרים וממשיכי דרכו וביניהם פרופ' ישראל ניר, פרופ' דן הלר, פרופ' נחום סנפיר, פרופ' בעז רובינזון וז'אק קנדלר. שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות בצרפת, אנגליה, ארצות הברית, נורווגיה, יפן ודרום אפריקה וכחבר באגודות מדעיות לאומיות ובינלאומיות, והשתתף דרך קבע בוועידות וכינוסים שונים בתחום התמחותו.

פרופ' מלך פרק נפטר ברחובות בכ"ט בסיוון תשנ"ט.

משפחתועריכה

בשנת 1938 נישא לשושנה לבית גבריאלוב, ולזוג נולדו שלושה ילדים: צפרירה (צפי), עתליה-חנה (תלי) ודניאל. לאחר מותה של שושנה ב-1978 נישא בשנית לטוניה.

אחיינו פרופ' קלמן פרק הוא ניצול שואה, וטרינר ורופא. שימש כמנהל המחלקה לאנטומיה ופיזיולוגיה של בעלי החיים בפקולטה לחקלאות ברחובות ועמד בראש בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט שאותו ייסד[5] (לאחר מכן כיהן כמנהל כבוד של בית הספר). בזכות פעילותו נמנה בשנת 2002 בין מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות הממלכתי.[6]

פרסומיו (נבחרים)[7]עריכה

  • "The Adrenal Ascorbic Acid Content of Molting Hens and the Effect of ACTH on the Adrenal Ascorbic Acid Content of Laying Hens", Poultry Science, Vol. 38, No. 5 (September 1959), pp. 996-999, together with B. Eckstein;
  • "Ascorbic acid as a dietary supplement for white leghorn hens under conditions of climatic stress", British Poultry Science, Vol. 4, Iss. 2 (1963), pp. 191-200, together with J. Kendler;
  • "The Effect of Intrahypothalamic Administration of Sodium Pentobarbital on Eating Behaviour and Feed Intake in Chickens", Physiology & Behavior, Vol. 10, Iss. 1 (January 1973), pp. 97–100, together with N. Snapir, B. Robinzon, M. Godschalk and E.D. Heller;
  • "Effect of Electrolytic Lesions in Various Regions of the Basal Hypothalamus in White Leghorn Cockerels Upon Food Intake, Obesity, Blood Plasma Triglycerides and Proteins," Poultry Science, Vol. 52, No. 2 (March 1973), pp. 629-636, together with N. Snapir and H. Ravona;
  • "The Effect of Short Heat Stress upon Leucocyte Count, Plasma Corticosterone Level, Plasma and Leucocyte Ascorbic Acid Content", British Poultry Science, Vol. 17, Iss. 5 (1976), pp. 481-485, together with D. Ben Nathan and E. D. Heller;
  • "Short Heat Stress as an Immunostimulant in Chicks", Avian Pathology, Vol. 8, Iss. 3 (1979), pp. 195-203, together with E.D. Heller and D. Ben Nathan.

לקריאה נוספתעריכה

  • ישראל ענברי, "פרופ' מלך פרק בן 75", המשק החקלאי, מ"ד, 6 (מרץ 1983), עמ' 20
  • ישראל ענברי, 'פרופ' מלך (אלימלך) פרק', בתוך: אברהם תורי (עורך), תרומת יהודים מליטא לבניין הארץ ומדינת ישראל, תל אביב, אפריל 1988, עמ' 28–29
  • ענף מעץ עבות: סיפורו של פרופסור מלך (אלימלך) פרק, הוצאה עצמית, תשנ"ו - 1996 [ספר אוטוביוגרפי]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המשפחה התגוררה ברומשישוק. לפני לידתו של מלך הפילה אמו פעמיים ולכן החליטו הוריו כי מוטב לאמו לשם זהירות לנסוע לקובנה עד הלידה ולהישאר שם מעט גם לאחריה עד שיתברר כי הרך הנולד אכן בריא וניתן להחזירו הביתה. ואכן כך היה. ראו את ספרו האוטוביוגרפי - ענף מעץ עבות: סיפורו של פרופסור מלך (אלימלך) פרק, הוצאה עצמית, תשנ"ו - 1996, עמ' 19–20.
  2. ^ אחרי מלחמת העולם השנייה הושגה הצלחה מרבית במאבק עם המחלה עם הופעת הדי-די-טי שהביא לחיסול הקרציות מסוג Argas persicus המעבירות את הטפיל החד תאי (ספירוכטה).
  3. ^ המוצר החדש בשם "וידגין" שיוצר בהמלצתו של ד"ר פרק מכבד טחון כבש עד מהרה את השוק והציל את משק העופות בארץ מניוון ותמותה.
  4. ^ מחלת ניוקאסל היא מחלה ויראלית (נגיפית) מדבקת הפוגעת בבעלי הכנף: עופות בית, עופות, עופות בר וציפורים, שנתגלתה לראשונה בעיר ניוקאסל שבאנגליה ב-1926 (עופות בר שהובאו לעיר זו מהודו, החדירו את המחלה לאנגליה ומשם לאירופה). לפרטים ראו: ד"ר שמעון וידמאייר, "מחלת הניוקאסל בעופות - Newcastle Disease", באתר אמנת טיפול נאות.
  5. ^ 'קלמן פרק', בתוך: אברהם תורי (עורך), תרומת יהודים מליטא לבניין הארץ ומדינת ישראל, תל אביב, אפריל 1988, עמ' 27 .
  6. ^ ראו: מדליקי המשואות 2002, באתר יד ושם.
  7. ^ רשימה מלאה יותר ניתן למצוא בגוגל סקולר.