מלכוס (היסטוריון)
מלכוס (ביוונית: Μάλχος) היה היסטוריון ביזנטי מהעיר פילדלפיה (רבת עמון), שחי בשלהי המאה ה-5 לספירה. על פי הסודא, מלכוס היה ביזנטי (כלומר מקונסטנטינופוליס); אך פוטיוס קובע כי הוא היה יליד פילדלפיה; רבה הקדומה בארץ עמון, מזרחית לנהר הירדן.[1]
| לידה |
המאה ה־5 סוריה  |
|---|---|
| מדינה |
האימפריה הביזנטית |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
| יצירות בולטות |
Byzantine history |
  | |
מלכוס ככל הנראה עסק במקצועו כרטוריקן או סופיסט בקונסטנטינופוליס.[1] על פי הסודא, הוא כתב היסטוריה המשתרעת מתקופת שלטונו של קונסטנטינוס הראשון ועד לזו של אנסטסיוס הראשון; אולם היצירה בשבעה ספרים, שפוטיוס מסר עליה (ביבליותקה, קודקס 78), ושלה הוא נותן את הכותרת "ביזנטיאקה" (Βυζαντιακά), כללה רק את התקופה מהמחלה הסופית של הקיסר המזרחי לאון הראשון (שנת 473 או 474), ועד למותו של יוליוס נפוס, קיסר המערב (שנת 480).[1] ההנחה היא שזה היה קטע מהיצירה שהוזכרה על ידי הסודא, או עותק קטוע: העובדה שהיא לא הייתה שלמה נאמרה על ידי פוטיוס עצמו, שאומר שתחילת הספר הראשון מבין שבעת הספרים הראתה שהמחבר כבר כתב כמה חלקים קודמים, ושסיום הספר השביעי הראה את כוונתו להמשיך אותו הלאה, אם יחיה.[1]
כמה חוקרים, ביניהם ולסיוס (Valesius, אנרי ולואה (אנ')), חשבו שהחיבור ההיסטורי של מלכוס התחיל עם מחלתו של לאון, ושהוא היה ממשיכו של פריסקוס, שחיבורו ההיסטורי ככל הנראה הסתיים בנקודה זו.[1] ברתולד גאורג ניבור שיער שצירוף מקרים זה נבע מכך שפוטיוס הכיר רק חלק מיצירתו של מלכוס, שהוכנס לקטנה (אנ') (פרשנות מקראית) היסטורית כלשהי לאחר חיבורו של פריסקוס; או שתולדות התקופה הקודמת ניתנה על ידי מלכוס בחיבור אחר. הסודא מתייחס לחיבור בכל היקפו; ייתכן שהוא פורסם בחלקים בזה אחר זה, ופוטיוס ככל הנראה הכיר רק חלק אחד.[1]
פוטיוס משבח את סגנונו של מלכוס כמודל של יצירה היסטורית; טהור, נקי מעודפים מיותרים ומורכב ממילים וביטויים שנבחרו היטב.[1] הוא מציין גם את מעמדו הרם כרטוריקן, ואומר שהוא גילה אהדה לנצרות; קביעה שנחשבה שאינה עולה בקנה אחד עם השבחים לפילוסוף הפגאני פמפרפיוס (אנ').[2] יצירותיו של מלכוס אבדו, מלבד החלקים הכלולים בקטעי היסטוריה של קונסטנטינוס השביעי, וכמה קטעים בסודא.[2]