מלכים וקיסרים גרמניים

רשימת ערכים

רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.

חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.

  ערך מורחב – היסטוריה של גרמניה
  • גרמניה והיישויות המדיניות שקדמו לה החלה את דרכה כמקטע המזרחי של הממלכה הפרנקית, אשר נחצתה על ידי חוזה ורדן בשנת 843. שליטי המחצית המזרחית כינו את עצמם rex Francorum - מלך הפרנקים, ואחר כך רק rex - מלך. ההתייחסות ל"גרמנים" כאומה לא הופיעה עד המאה האחת-עשרה, כאשר האפיפיור גרגוריוס השביעי כינה את אויבו היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כ- rex teutonicorum, מלך הטווטונים במטרה לתייג אותו כזר. מלכי גרמניה הגיבו בעקביות בכך שכינו עצמם rex Romanorum - מלך הרומאים, במטרה להדגיש את השלטון האוניברסלי שלהם. תואר זה נשאר עד תום האימפריה בשנת 1806, אם כי לאחר 1508 השליטים הוסיפו לתארם גם את התואר "מלך גרמניה"
  • הממלכה הועברה בירושה רק לעיתים רחוקות; המוצא היה רק אחד הגורמים שקבעו את רצף המלכים. המלך נבחר רשמית על ידי בכירי האצולה בממלכה, כיאה למסורת הפרנקית. בשנת 1356, בימי הקיסר קרל הרביעי, הוקם גוף קבוע בן שבעה נסיכים בוחרים, והם אשר בחרו את המלך. הסדר זה נקבע בבולת הזהב של 1356(אנ')
  • החל ב-982 תוארם של מלכי גרמניה היה אימפרטור אוגוסטוס רומנום (Imperator Augustus Romanorum) עד השלב שבו נסעו אל האפיפיור ברומא, שם הכתיר אותם האפיפיור בתואר rex Italiae - מלך הרומאים וכן הוכתרו בכתר הברזל של לומברדיה(אנ')
  • ב-1508, המלך מקסימיליאן הראשון, שטרם הוכתר על ידי האפיפיור, הכריז כי מעתה ואילך ישתמש בתואר "קיסר-נבחר", שאותו אימצו כל הקיסרים הבאים. יורשו, קרל החמישי, היה הקיסר האחרון אשר הוכתר על ידי האפיפיור. מעתה ואילך, כל הקיסרים יהיו "קיסרים-נבחרים", אף על פי שתוארם הרשמי היה "הקיסר". במקביל, יורשיהם הנבחרים של הקיסרים לבית הבסבורג כיהנו גם כ"מלכי הרומאים" במהלך חיי אבותיהם, תואר שזנחו עם הפיכתם לקיסרים

מחוזה ורדן ועד שושלתו של אוטו - שליטי פרנקיה המזרחית (843–936)

עריכה
  ערך מורחב – השושלת הקרולינגית

השושלת הקרולינגית קרויה על שמו של מלך הפרנקים קרל מרטל. השליט הקרולינגי החשוב ביותר היה קרל הגדול, שהוכתר בשנת 800 כקיסר הרומאים על ידי האפיפיור.

תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
  לודוויג הגרמני 11 באוגוסט 843 23 באוגוסט 876 השושלת הקרולינגית לודוויג השני
  קרל מבוואריה(אנ') 28 באוגוסט 876 22 במרץ 880 השושלת הקרולינגית שלט על דוכסות בוואריה ואילו לודוויג השלישי שלט על סקסוניה
  לודוויג השלישי(אנ') 28 באוגוסט 876 20 בינואר 882 השושלת הקרולינגית לודוויג הצעיר, שלט על דוכסות סקסוניה, ואחרי פטירתו של קרל מבווריה גם על בוואריה
  קרל השמן 882 12 בפברואר 881 11 בנובמבר 887 השושלת הקרולינגית מ-28 באוגוסט 876 שלט על פרנקיה המזרחית, ואחרי מותו של קרל מבוואריה גם על פרנקיה המערבית
  ארנולף מקרינתיה 30 בנובמבר 887 25 באפריל 896 8 בדצמבר 899 השושלת הקרולינגית
  לודוויג הילד 21 בינואר 900 ספטמבר 911 השושלת הקרולינגית
  קונרד הראשון 10 בנובמבר 911 23 בדצמבר 918 קונרדינים(אנ')
  היינריך הראשון 23 באפריל 919 2 ביולי 936 השושלת האוטונית מ-912 דוכס סכסוניה
  ארנולף, דוכס בוואריה 919 921 השושלת האוטונית מתחרה להיינריך, שלט על דוכסות בוואריה

גרמניה תחת האימפריה הרומית הקדושה (962–1806)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה

המלך נבחר על ידי הבוחרים הגרמנים ולאחר מכן המשיכו רוב המלכים לרומא להיות מוכתרים כקיסר על ידי האפיפיור.

השושלת האוטונית (936–1014)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#השושלת האוטונית (936–1014)

אוטו הראשון היה דוכס סקסוניה וקיסרה הראשון של האימפריה הרומית הקדושה. הוא הוכתר על ידי יוחנן השנים עשר בתמורה לעזרה צבאית שנתן לאפיפיור.

השושלת הסליאנית ומשפחת סלם (1024–1125)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#השושלת הסליאנית ומשפחת סלם (1024–1125)

בתקופת שלטונו של היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, כיהנו במקביל עוד שלושה מלכים.

תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
  רודולף מריינפלדן (אנ') 15 במרץ 1077 - 15 באוקטובר 1080 ריינפלדן מ-1057 היה הדוכס של שוואביה

כיהן במקביל להיינריך הרביעי

  הרמן מסלם(אנ') 6 באוגוסט 1081 - 28 בספטמבר 1088 משפחת סלם (אנ') כיהן במקביל להיינריך הרביעי
  קונרד השני, מלך איטליה (אנ') 30 במאי 1087 - 27 ביולי 1101 משפחת סלם

בית סופלינבורגר (1125–1137)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית סופלינבורגר (1125–1137)

מלך אחד בלבד, לותאר השני.

בית הוהנשטאופן ובית ולף (1138–1254)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית הוהנשטאופן ובית ולף (1138–1254)

התקופה שבין הקיסרים - האיטררגנום הגדול (1245 - 1273)

עריכה

אחרי החרם שהטיל האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי על פרידריך השני.

תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
  היינריך ראספ הרביעי(אנ') 22 במאי 1246 16 בפברואר 1247 תורינגיה מלך במקביל לפרידריך השני
  וילם השני, רוזן הולנד 3 באוקטובר 1247 28 בינואר 1256 רוזנות הולנד(אנ') מלך במקביל לפרידריך השני ולקונראד הרביעי
  ריצ'רד, רוזן קורנוול 13 בינואר 1257 2 באפריל 1272 בית פלנטג'נט מלך במקביל לאלפונסו
  אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה 1 באפריל 1257 1275 בית בורגונד-איווריאה(אנ') מלך במקביל לריצ'רד

בית הבסבורג ובית נסאו (1273–1308)

עריכה
  ערכים מורחבים – בית הבסבורג ובית נסאו
תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
  רודולף הראשון, מלך גרמניה 29 בספטמבר 1273 15 ביולי 1291 בית הבסבורג
  אדולף מנסאו(אנ') 5 במאי 1292 23 ביוני 1298 בית נאסאו
  אלברכט הראשון, מלך גרמניה 24 ביוני 1298 1 במאי 1308 הבסבורג

בית לוקסמבורג ובית ויטלסבאך (1308–1437)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית לוקסמבורג ובית ויטלסבאך (1308–1437)

בית הבסבורג (1438–1740)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית הבסבורג (1438–1740)

בית ויטלסבאך (1742–1745)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית ויטלסבאך (1742–1745)

מלך אחד בלבד, קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

בית הבסבורג-לורן (1745–1806)

עריכה
  ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית הבסבורג-לורן (1745–1806)

בשנת 1806 התמוטטה האימפריה הרומית הקדושה תחת הלחץ הצבאי שהפעיל נפוליאון מצרפת. משנה זו ועד ליסוד האימפריה הגרמנית (1871) לא היה שליט יחיד על טריטוריה גרמנית מאוחדת.

הקונפדרציה של הריין (1806–1813)

עריכה
  ערך מורחב – הקונפדרציה של הריין
תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
  נפוליאון בונפרטה 12 ביולי 1806 19 באוקטובר 1813
  קרל תיאודור פון דלברג(אנ') 25 ביולי 1806 26 באוקטובר 1813
  אז'ן דה בוארנה 26 באוקטובר 1813 דצמבר 1813

הקונפדרציה של הריין התמוטטה בשנת 1813, לאחר המערכה הכושלת של נפוליאון נגד האימפריה הרוסית. רבים מחבריה הצטרפו למחנה הקואליציה האנטי-צרפתית השישית, לאחר תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג.

הקונפדרציה הגרמנית (1815–1866)

עריכה
  ערך מורחב – הקונפדרציה הגרמנית
תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
  פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה 20 ביוני 1815 2 במרץ 1835 בית הבסבורג-לורן כשליט אוסטריה ובוהמיה, בתואר פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה עמד בראש הקונפדרציה הגרמנית
  פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה 2 במרץ 1835 12 ביולי 1848 בית הבסבורג-לורן כקיסר אוסטריה עמד בראש הקונפדרציה הגרמנית
  יוהאן, ארכידוכס אוסטריה 12 ביולי 1848 20 בדצמבר 1849 בית הבסבורג-לורן ויקאר הרייך(אנ') של האימפריה הגרמנית (1849-1848)(אנ'),
  פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה 26 במאי 1849 29 בנובמבר 1850 בית הוהנצולרן נשיא איחוד ארפורט(אנ')

הקונפדרציה הצפון-גרמנית 1867–1871

עריכה
  ערך מורחב – הקונפדרציה הצפון-גרמנית
תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
 
וילהלם הראשון, קיסר גרמניה 1 ביולי 1867 1 בינואר 1871 בית הוהנצולרן

הקיסרות הגרמנית 1871–1918

עריכה
  ערך מורחב – הקיסרות הגרמנית
תמונה שם מלוכני תחילת כהונה תחילת שלטון כקיסר סיום כהונה בית מלוכה תארים נוספים והערות
 
וילהלם הראשון, קיסר גרמניה 1 בינואר 1871 9 במרץ 1888 הוהנצולרן
 
פרידריך השלישי, קיסר גרמניה 9 במרץ 1888 15 ביוני 1888 הוהנצולרן
 
וילהלם השני, קיסר גרמניה 15 ביוני 1888 28 נובמבר 1918 הוהנצולרן התפטר(אנ')

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה