מלכי שוודיה
המונרך השוודי הוא על פי חוק ראש המדינה של ממלכת שוודיה. בעוד שבעבר המלך השוודי החזיק בכח אבסולוטי על הממלכה, כיום מדובר בתפקיד שברובו סמלי. מאז שנת 1810 המלך השוודי משתייך לשושלת ברנדוט, כאשר המלך המכהן כיום הוא קרל השישה עשר גוסטב, המולך בממלכה מאז שנת 1973.
היסטוריה
עריכההתיעוד המוקדם ביותר למלך שוודי מופיע בחיבור "גרמניה" של ההיסטוריון הרומאי טקיטוס משנת 100 לספירה, שמזכיר אדם בשם "מלך הסווינס" (Suiones), שהיו שבט חזק באותה התקופה שישב בדרום שוודיה של היום. אולם לאור מחסור במקורות היסטוריים אמינים לפני המאה ה-11 נהוג להתחיל את רשימת מלכי שוודיה בסוף המאה ה-10 עם המלך אריק המנצח ובנו אולוף סקטקונונג, שהיו המלכים השוודים הראשונים שהוטבלו לנצרות. לפניו הוזכרו מלכים רבים במספר כתבים, בעיקר בסאגות, אולם מהימנותם כמקורות היסטוריים מוטלת בספק.
לאורך כל השנים היו למלך שוודיה סמכויות שלטוניות מעטות. לרוב הוא שימש כשר המלחמה, שופט עליון וכראש הכניסה במקדש באופסלה. בעוד שעד 1250 היה מלך שוודיה ראש לאוסף של שבטים ונחלות פיאודליות בעלות מגנאטים חזקים, הרי שלאחר הצלחת תנועת הפולקונג (Folkung) בהנהגתו של בירגר יארל ובתמיכת האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, חל שינוי לכיוון איחוד האומה תחת הכתר וחוק הכנסייה הקתולית. בנו של בירגר, מגנוס השלישי, מלך שוודיה, היה למלך השוודי הראשון שאיחד תחתיו את האומה[1].
המספור המבולבל משהו של המלכים השוודים נובע מאותה הסיבה: במאה ה-16 המלכים אריק הארבעה עשר וקרל התשיעי אימצו את המספור שלהם לפי ההיסטוריה הדמיונית של השוודים והגותים שנכתבה בשנת 1554 על ידי הארכיבישוף יוהנס מגנוס. למרות העדר הבסיס ההיסטורי למספור זה (לפי הרישומים ההיסטוריים המקובלים היו רק חמישה מלכים שוודים בשם אריק לפני אריק הארבעה-עשר ורק שני מלכים בשם קרל לפני קרל התשיעי) הוא נותר כמספור המקובל במונרכיה עד ימינו.
בנוסף לרשימת המלכים המוצגת כאן, בין השנים 1599 ל-1660 טענו מלכי האיחוד הפולני-ליטאי את הכתר השוודי למרות הדחתו של המלך זיגמונט השלישי. מרבית המלכים השוודים היו גברים אולם במהלך ההיסטוריה שוודיה נשלטה על ידי שלוש נשים שמלכו בממלכה: מרגרטה (1389-1412), כריסטינה (1632-1654), ואולריקה אלאונורה (1718-1720). נשים אלו מלכו יחד עם בעליהן או כתוצאה מכך שלא היה שום יורש זכר לממלכה. עם זאת בשנת 1980 הוחלט לשנות את חוקי ירושת הכתר השוודי כך שיורש העצר יהיה הילד הבכור של המונרך המכהן, בין אם זכר או נקבה. החוק שונה על מנת לאפשר לוויקטוריה, בתו הבכורה של קרל השישה עשר, לרשת את כס המלוכה עם מותו של אביה.
רשימת מלכי שוודיה
עריכהשושלת מונסו, הנקראת גם שושלת אינגלינג (אנ'), שושלת אופסלה או השושלת הישנה, הייתה שושלת המלכים הראשונה של שוודיה שלה סימוכים היסטוריים. ניתן למצוא מידע מקיף על שושלת זו בסאגות אולם המלכים המוזכרים בהן לפני המאה ה-10 נחשבים לאגדתיים לגמרי או לפחות אגדתיים בחלקם.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
אריק סגרסל ("אריק המנצח") | 970 | 995 | מלך יחד עם בנו אולוף | |
אולוף סקטקונונג | 995 | 1022 | מלך יחד עם אביו, "אריק המנצח" | |
אנונד יקוב | 1022 | 1050 | ||
אמונד הזקן | 1050 | 1060 |
שושלת סטנקיל ובני זמנה
עריכהשושלת סטנקיל מוצאה באזור וסטרה ייטלנד ונקראת על שם המלך הראשון מהשושלת.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
סטנקיל | 1060 | 1066 | ירש את המלך הקודם, אמונד, מתוקף נישואיו לבתו | |
אריק סטנקילסון | 1066 | 1067 | בנו של המלך סטנקיל | |
אלסטן סטנקילסון | 1067 | 1070 | אחיו של אריק סטנקילסון | |
אנונד גרדסקה | 1070 | 1070 | הגיע ככל הנראה מרוס הקייבית ומלך על סביאלנד (מרכז שוודיה של היום) | |
האקאן הראשון ("האקאן האדום") | 1070 | 1079 | עד לשנת 1075 מלך רק על אזור יטאלנד ולאחר מכן על כל שוודיה | |
אינגה הזקן | 1079 | 1084 | בנו של המלך סטנקיל | |
סוון המקריב | 1084 | 1087 | גיסו של אינגה הזקן, החליף אותו כמלך לאחר שאינגה הנוצרי סירב לבצע את הקורבנות הפגנים המסורתיים במקדש אופסלה | |
אינגה הזקן | 1087 | 1105 | חזר לשלטון לאחר שדאג לרציחתו של המלך סוון המקריב | |
פיליפ אלסטנסון | 1105 | 1118 | בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו אינגה הצעיר | |
אינגה הצעיר | 1105 | 1125 | בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו פיליפ | |
ראגנוולד | 1125 | 1126 | נבחר כמלך במזרח שוודיה אך כשניסה לכבוש את מערב שוודיה נרצח על ידי התושבים המקומיים שבחרו במקומו כמלך את הנסיך הדני מגנוס. | |
מגנוס הראשון | 1125 | 1130 | בנו של נילס, מלך דנמרק ורעייתו מרגרטה, שהייתה בתו של המלך אינגה הזקן |
לאחר היכחדותה של שושלת סטנקיל בשנת 1130 פרצה בממלכה מלחמת אזרחים בין שושלת סוורקר מהמזרח ושושלת אריק מהמערב, שהחליפו ביניהן את כס המלוכה מספר פעמים במהלך המאות ה-12 וה-13.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
סוורקר הזקן | 1130 | 1156 | בעל אדמות חשוב במערב שוודיה ומייסד שושלת סוורקר | |
אריק התשיעי ("אריק הקדוש") | 1156 | 1160 | מייסד שושלת אריק | |
מגנוס השני | 1160 | 1161 | צאצא דני רחוק של שושלת סטנקיל, רצח את אריק הקדוש באופסלה ב-18 במאי 1160 | |
קרל השביעי | 1161 | 1167 | בנו של המלך סוורקר הזקן | |
קנוט הראשון | 1167 | 1196 | בנו של אריק הקדוש | |
סוורקר השני ("סוורקר הצעיר") | 1196 | 1208 | בנו של המלך קרל השביעי | |
אריק העשירי ("אריק השורד") | 1208 | 1216 | בנו של המלך קנוט הראשון | |
יוהאן הראשון | 1216 | 1222 | בנו של המלך סוורקר השני | |
אריק האחד עשר ("אריק הצולע") | 1222 | 1229 | בנו של המלך אריק העשירי | |
קנוט השני ("קנוט הגבוה") | 1229 | 1234 | ככל הנראה נינו של אריק הקדוש | |
אריק האחד עשר | 1234 | 1250 | חזר למלוך לאחר מותו של קנוט השני |
שושלת ביילבו, הידועה גם בשם שושלת פולקונג, הייתה בית אצולה שרבים מחבריו החזיקו בתואר "יארל" (Jarl), שהיה מעין משנה למלך שוודיה, בין המאות ה-11 ל-13. חברי השושלת נישאו במהלך השנים לכל משפחות המלוכה בסקנדינביה עד שבשנת 1250, לאחר מותו של המלך אריק האחד עשר ללא יורש, נבחר להחליפו ולדמאר, המלך הראשון משושלת זו, אולם השליט בפועל היה אביו, העוצר בירגר יארל.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
ולדמאר | 1250 | 1275 | בנם של אחותו הצעירה של המלך אריק האחד עשר ובירגר יארל | |
מגנוס השלישי | 1275 | 1290 | אחיו של המלך ולדמאר | |
בירגר | 1290 | 1318 | בנו של המלך מגנוס השלישי | |
מגנוס הרביעי | 1319 | 1364 | אחיינו של המלך בירגר ונכדו של הוקון החמישי, מלך נורווגיה. נבחר בגיל 3 כמלך שוודיה וכן כמלך נורווגיה (תחת השם מגנוס השביעי) תחת העוצרות של אמו וסבתו. | |
אריק השנים עשר | 1356 | 1359 | בנו של מגנוס הרביעי, מרד באביו ומלך על מרבית דרום שוודיה | |
האקאן השני | 1362 | 1364 | בנו של מגנוס הרביעי, מלך יחד עם אביו בשוודיה וכמו כן כיהן כמלך נורווגיה (תחת השם הוקון השישי) |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
אלברכט | 1364 | 1389 | בנה של אחותו של המלך מגנוס הרביעי, פלש לממלכה לבקשתה של האצולה השוודית וגרם למלחמת אזרחים של שמונה שנים |
תקופת איחוד קאלמאר
עריכהבשנת 1389 הדיחה מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק, אלמנתו של הוקון השני, את המלך אלברכט מכס המלוכה השוודי. כיורשת לכס המלוכה הדני, הנורווגי והשוודי היא איחדה תחת שרביטה את כל סקנדינביה וכן את איסלנד, גרינלנד, איי פארו, איי שטלנד ואיי אורקני. איחוד זה, שנקרא איחוד קאלמאר, עמד למעלה ממאה שנה עד לשנת 1523.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
מרגרטה | 1389 | 1412 | אלמנתו של האקאן השני, כמו כן מלכת דנמרק ונורווגיה. | |
אריק מפומרניה (אריק השלושה עשר) | 1396 | 1434 | אחיינה הגדול של המלכה מרגרטה, החל למלוך בפועל בשלוש הממלכות למעשה רק לאחר מותה. במהלך כהונתו הוא הודח. | |
אנגלברקט אנגלברקטסון | 1435 | 1435 | ||
אריק מפומרניה (אריק השלושה עשר) | 1435 | 1436 | הודח בינואר 1436. | |
אנגלברקט אנגלברקטסון | 1436 | 1436 | כהונה שנייה. | |
קרל השמיני | 1436 | 1436 | ||
אריק מפומרניה (אריק השלושה עשר) | 1436 | 1439 | כהונה שלישית, אשר בתומה הודח בפעם האחרונה ב-1439. | |
קרל השמיני | 1439 | 1440 | כהונה שנייה. בשנים אלו שימש עוצר הממלכה ולא הוכתר כמלך עדיין | |
כריסטופר מבוואריה | 1441 | 1448 | ||
בנגט יונסון ונילס יונסון | 1448 | 1448 | עוצרים | |
קרל השמיני | 1448 | 1457 | כהונה ראשונה כמלך | |
יונס בנגטסון ואריק אקסלסון | 1457 | 1457 | עוצרים | |
כריסטיאן הראשון | 1457 | 1464 | ||
קרל השמיני | 1464 | 1465 | כהונה שנייה כמלך | |
יונס בנגטסון | 1465 | 1466 | עוצר | |
אריק אקסלסון | 1466 | 1467 | כהונה שנייה כמלך | |
קרל השמיני | 1467 | 1470 | כהונה שלישית כמלך | |
סטן סטורה הזקן | 1470 | 1497 | עוצר | |
הנס | 1497 | 1501 | ||
סטן סטורה הזקן | 1501 | 1503 | עוצר | |
סבנטה נילסון | 1504 | 1512 | עוצר | |
אריק ארבידסון טרול | 1512 | 1512 | עוצר | |
סטן סטורה הצעיר | 1512 | 1520 | עוצר | |
כריסטיאן השני | 1520 | 1521 | ידוע לשמצה כמלך שביצע את טבח סטוקהולם ב-1520. הודח על ידי המלך גוסטב ואסה במלחמת העצמאות השוודית. |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
גוסטב הראשון | 1521 | 1560 | בין השנים 1521–1523 כיהן כעוצר. | |
אריק הארבעה עשר | 1560 | 1568 | ||
יוהאן השלישי | 1568 | 1592 | ||
זיגימונד | 1592 | 1599 | מלך פולין בין השנים 1587- 1632 | |
קרל התשיעי | 1599 | 1611 | בין השנים 1599–1604 כיהן כעוצר | |
גוסטב השני אדולף | 1611 | 1632 | הנהיג את שוודיה בימי מלחמת שלושים השנה ונהרג באחד הקרבות במלחמה. | |
כריסטינה | 1632 | 1654 |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
קרל העשירי גוסטב | 1654 | 1660 | ||
קרל האחד עשר | 1660 | 1697 | ||
קרל השנים עשר | 1697 | 1718 | ||
אולריקה אלאונורה | 1718 | 1720 | אחותו של קרל השנים עשר |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
פרדריק הראשון | 1720 | 1751 | בעלה של המלכה הקודמת אולריקה אלאורונה |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
אדולף פרדריק | 1751 | 1771 | ||
גוסטב השלישי | 1771 | 1792 | ||
גוסטב הרביעי אדולף | 1792 | 1809 | בין השנים 1792–1796 כיהן בשמו דודו כעוצר | |
קרל השלושה עשר | 1809 | 1818 |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
קרל הארבעה עשר | 1818 | 1844 | ||
אוסקר הראשון | 1844 | 1859 | ||
קרל החמישה עשר | 1859 | 1872 | ||
אוסקר השני | 1872 | 1907 | ||
גוסטב החמישי | 1907 | 1950 | ||
גוסטב השישי אדולף | 1950 | 1973 | ||
קרל השישה עשר גוסטב | 1973 | מולך |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מלכי שוודיה
הערות שוליים
עריכה- ^ ז'אק לה גוף, ימי הבינים בשיאם, דביר, 1993, עמ' 178-9