ממלכת איטליה הנפוליאונית
ממלכת איטליה (באיטלקית: Regno d'Italia; בצרפתית: Royaume d'Italie) הייתה מדינת חסות של הקיסרות הצרפתית הראשונה שהוקמה על ידי נפוליאון בצפון איטליה והתקיימה בין השנים 1805–1814.
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | מונרכיה אבסולוטית | ||
שפה נפוצה | איטלקית | ||
עיר בירה | מילאנו | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | הכתרת נפוליאון למלך איטליה | ||
תאריך | 17 במרץ 1805 | ||
פירוק | הסכם פריז | ||
תאריך | 30 במאי 1814 | ||
ישות קודמת |
הקיסרות הצרפתית הראשונה הרפובליקה האיטלקית פרובינציית ונציה מדינת האפיפיור | ||
ישות יורשת |
ממלכת לומברדיה-ונציה ממלכת סרדיניה דוכסות מודנה מדינת האפיפיור |
היסטוריה
עריכהלאחר הכתרת נפוליאון לקיסר צרפת, הוא הוכתר אף למלך איטליה, ושטחי הרפובליקה האיטלקית הפכו לממלכת איטליה. הממלכה כללה את שטחי הרפובליקה האיטלקית לשעבר: דוכסות מילאנו, דוכסות מנטובה, דוכסות מודנה, חלקה המערבי של הרפובליקה של ונציה, חלק ממדינת האפיפיור ברימיני, ואת מחוז נובארה.
לאחר התבוסה של הקואליציה השלישית וחוזה פרסבורג, נוסף לממלכה חלקה המזרחי של הרפובליקה של ונציה, שכללו את איסטריה ודלמטיה עד קוטור.
בוועידת פונטנבלו עם אוסטריה ב-10 באוקטובר 1807, ויתרה ממלכת איטליה לאוסטריה ועל שטחים מסוימים, והגבול החדש הוצב על נהר האיזונצו.
באביב 1808 סופחה הרפובליקה של רגוזה אף היא לממלכת איטליה, וזו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה המודרנית שרגוזה אוחדה לאיטליה. ב-2 באפריל 1808, בעקבות פירוקה של מדינת האפיפיור, סופחו חלק משטחיה לממלכת איטליה, ובאותו זמן הייתה הממלכה בשיא גודלה.
לאחר תבוסה נוספת של אוסטריה, חתמו נפוליאון ומקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה ב-28 בפברואר 1810 על הסכם פריז, שלפיו ויתרה ממלכת בוואריה על דרום טירול לממלכת איטליה, אשר בתורה ויתרה על איסטריה ודלמטיה (כולל רגוזה) לצרפת.
הממלכה הייתה בת חסות של האימפריה הצרפתית, ושלחה חיילים להילחם בקרבות השונים לטובת צרפת.