ממלכת לוב

ממלכת לובערבית: المملكة الليبية), הייתה ממלכה שהתקיימה בלוב, מההכרזה על העצמאות בשנת 1951 ועד ההפיכה בשנת 1969.

ממלכת לוב
المملكة الليبية
ממשל
שפה נפוצה ערבית
ברברית
איטלקית
עיר בירה טריפולי
בנגזי
אל-ביידא
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
היסטוריה
הקמה הכרזה על עצמאות מבריטניה
תאריך 1951
פירוק ההפיכה בלוב, 1969
תאריך 1969
ישות קודמת אמירות קירנאיקה
בריטניהבריטניה הממשל הצבאי הבריטי בלוב
צרפתצרפת הממשל הצבאי הצרפתי בפזאן
ישות יורשת לוב (1972-1977)לוב (1972-1977) הרפובליקה הערבית הלובית
שליטים בולטים אידריס הראשון
שטח בעבר 1,759,530 קמ"ר (נכון ל־1954)
אוכלוסייה בעבר 1,091,830 (נכון ל־1954)
כלכלה
מטבע לירה מצרית

היסטוריהעריכה

ב-21 בנובמבר 1949 קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה להעניק עצמאות ללוב עד ל-1 בינואר 1952. אידריס, שהוכרז בהמשך כמלך לוב, ייצג אותה במשא ומתן עם האו"ם. ב-24 בדצמבר 1951, לוב הכריזה על עצמאותה כהממלכה המאוחדת של לוב, מונרכיה חוקתית ותורשתית תחת המלך אידריס, המלך היחיד של לוב. כאשר הכריזה לוב על עצמאותה, היא הייתה אחת המושבות האירופיות הראשונות באפריקה שהשיגו עצמאות מדינית.

באותה שנה נחקקה החוקה הלובית הראשונה. האספה הלאומית ניסחה את החוקה וקבלה אותה בעיר בנגאזי ביום ראשון, ה-6 במוחרם, 1371 לשנה המוסלמית (ה-7 באוקטובר 1951). נשיא האספה הלאומית מוחמד אבולאסעד אל-עלים ושני סגניו עומר פאיק שוניב ואבו בכר אחמד אבו בכר הגישו את החוקה למלך אידריס והחוקה פורסמה ברשומות לוב.[1]

עם גילוין של עתודות נפט רבות בלוב ב-1959, וההכנסות העצומות שהגיעו בעקבות מכירתו, הפכה לוב, אחת המדינות העניות בעולם, למדינה עשירה מאוד. על אף שמכירות הנפט שיפרו את כלכלתה של לוב, התעורר כעס בציבור כלפי המלך ושאר אנשי הממשל, מכיוון שרוב ההכנסות הגיעו לידי אותה אליטה ששלטה במדינה.

ההפיכה בשנת 1969עריכה

ב-1 בספטמבר 1969, קבוצה קטנה של קציני צבא בהנהגת רב-סרן בן 26 בשם מועמר קדאפי, ביצעה הפיכה בלוב, הדיחה את אידריס הראשון, מלך לוב, והגלתה אותו למצרים. המשטר החדש ביטל את המונרכיה והכריז על הקמתה של הרפובליקה הערבית הלובית. מאז ועד ההתקוממות בלוב (2011), שלט במדינה מועמר קדאפי כרודן דיקטטורי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ממלכת לוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כרונולוגיה של אירועים ומסמכים בינלאומיים, המכון המלכותי לעניינים בינלאומיים. כרך 7, מספר 8 (5-18 אפריל 1951), עמודים 213-244.