פתיחת התפריט הראשי

ממלכת לומברדיה-ונציה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית, שניתן לה לאחר קונגרס וינה, וכללה את שטחי דוכסות מילאנו והרפובליקה הוונציאנית לשעבר. בשנת 1859 הובסה אוסטריה על ידי ממלכת סרדיניה וצרפת במלחמת העצמאות האיטלקית השנייה, ונאלצה למסור את לומברדיה לממלכת סרדיניה, ובכך החל למעשה תהליך איחוד איטליה. בשנת 1866 לחמה איטליה לצד פרוסיה במלחמת אוסטריה-פרוסיה, ובתמורה קיבלה בהסכם השלום את אזור ונציה.

ממלכת לומברדיה-ונציה
Regno Lombardo-Veneto
Königreich Lombardo–Venetien
Flag of Kingdom of Lombardy-Venetia.svg Imperial Coat of Arms of the Empire of Austria (1815).svg
דגל סמל
Kingdom of Lombardy-Venetia 1815.svg
יבשת אירופה
שפה נפוצה איטלקית
עיר בירה ונציה
מילאנו
משטר מונרכיה חוקתית
הקמה
תאריך
קונגרס וינה
9 ביוני 1815
פירוק
תאריך
אמנת וינה
12 באוקטובר 1866
ישות קודמת Flag of the Napoleonic Kingdom of Italy.svg ממלכת איטליה הנפוליאונית
ישות יורשת Flag of Italy (1861–1946).svg ממלכת איטליה
שטח בעבר 46,782 קמ"ר (נכון ל-1852)
אוכלוסייה בעבר 4,671,000 (נכון ל-1852)
Lombardo Veneto.svg

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בשנת 1814 אושר בהסכם פריז שלטון האוסטרים על שטחי דוכסות מילנו לשעבר, יחד עם שטחי דוכסות מנטובה הסמוכה, ועל שטחי הרפובליקה של ונציה לשעבר.

בקונגרס וינה שולבו השטחים הללו לממלכה אחת, שנשלטה באוניה פרסונלית על ידי הקיסר האוסטרי. שלא כמו הדוכסות הגדולה של טוסקנה, דוכסות מודנה ודוכסות פארמה, שנותרו עצמאיים תחת שלטון בית הבסבורג, הייתה ממלכת לומברדיה-ונציה חלק מהאימפריה האוסטרית. בשנת 1830 היו לומברדיה וונציה שני המחוזות המשגשגים ביותר בחצי האי האיטלקי.[1]

למרות שהמנהל המקומי היה איטלקי והשפה הרשמית הייתה איטלקית, נאלצו השלטונות האוסטריים להתמודד עם תנועת האיחוד האיטלקי (ריסורג'ימנטו). אחרי מהפכה עממית שהתרחשה ב-22 במרץ 1848, הידועה בשם "חמשת ימי מילאנו", ברחו האוסטרים ממילאנו, שהפכה לעיר הבירה של ממשלת לומברדיה הזמנית. למחרת התמרדו גם תושבי ונציה נגד השלטון האוסטרי, ויצרו את ממשלת ונציה הזמנית. לאחר שהביסו הכוחות האוסטרים תחת פיקודו של יוזף רדצקי פון רדץ, את הכוחות הסרדיניים בקרב קוסטוצה (24 - 25 ביולי 1848), נכנסו האוסטרים למילאנו (6 באוגוסט) ולוונציה (24 באוגוסט 1849), והחזירו אותם לשלטון האוסטרי.

לאחר מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה הוחלף המשנה למלך בלומברדו-ונציה במושל כללי, ששלט מטעם הקיסר פרנץ יוזף. בתחילה כיהן כמושל כללי יוזף רדצקי פון רדץ, ולאחר פרישתו בשנת 1857 כיהן בתפקיד זה אחי הקיסר מקסימיליאן, ארכידוכס אוסטריה.

לאחר מלחמת העצמאות האיטלקית השנייה והתבוסה האוסטרית בקרב סולפרינו בשנת 1859, נאלצה אוסטריה למסור את לומברדיה לקיסר הצרפתי נפוליאון השלישי, אשר מיד העביר אותם לממלכת סרדיניה, ובכך החל תהליך איחוד איטליה. במהלך מלחמת פרוסיה-אוסטריה לחמה ממלכת איטליה לצד פרוסיה, ובעקבות כך נאלצו האוסטרים בשלום פראג למסור גם את שטחי ונציה לממלכת איטליה, מה שהשלים את תהליך האיחוד האיטלקי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Peter Browning, Revolutions and Nationalities: Europe, 1825-90, Cambridge University Press, 2000, עמ' 26,ISBN 05217860710. (באנגלית)