פתיחת התפריט הראשי
בניין ממשלת אירלנד בדבלין

ממשלת אירלנדאירית: Rialtas na hÉireann, באנגלית: Government of Ireland) היא הגוף המהווה את הרשות המבצעת של אירלנד.

חברי הממשלהעריכה

מבנה ממשלת אירלנד מוסדר ביסודו על ידי חוקת אירלנד. בראש הממשלה עומד הטישך (ראש הממשלה). סגן ראש הממשלה קרוי טנשטה והוא ממונה על ידי הטישך מקרב חברי הממשלה.

הממשלה חייבת לכלול לכל הפחות 7 חברים ולכל היותר 15 חברים, וזאת על פי החוקה. כל שרי הממשלה חייבים להיות חברי הפרלמנט האירי, האירכטס, שמתוכם שניים לכל היותר יכולים להיות חברי הסנאט האירי, הבית העליון והשאר חברי הדאל אירן, הבית התחתון. ראש הממשלה, סגנו ושר האוצר חייבים להיות חברי הדאל.[1]

הטישך ממונה לתפקידו על ידי נשיא אירלנד על פי תמיכתו של הדאל אירן. הטישך מציג את מועמדויותיהם שאר חברי הממשלה, המאושרות על ידי הדאל והם ממונים על ידי הנשיא. שרי הממשלה מכונים לעיתים "שרי קבינט" בשונה מ"שרי מדינה" (שנקראו לפני 1977 מזכירים פרלמנטרים), שהם שרים זוטרים שהם לא חלק מהקבינט. כל אחד מהשרים אחראי בדרך כלל על אחד ממשרדי הממשלה. לעיתים ממונים שרים בלי תיק, אם כי הדבר לא נעשה מאז 1977.

בנוסף, עשויים להשתתף בישיבות הממשלה התובע הכללי, המצליף הראשי של הקואליציה וחלק מהשרים הזוטרים.

הנשיאעריכה

נשיא אירלנד הוא לא חבר בממשלה. חוקת אירלנד לא מגדירה את הנשיא כראש הרשות המבצעת. במקום זאת הוא מאציל את הסמכות הניהולית על הקבינט לטישך. בנוסף, לנשיא אין שיקול דעת בבואו למנות את הטישך, זוהי חובה חוקתית שעליו למלא. באופן דומה ממונים השרים, על פי המלצת הטישך ובאישור הדאל.

תקופת הכהונהעריכה

באופן רגיל, הממשלה מכהנת עד למינויו של טישך חדש על ידי הדאל אירן.

על הממשלה לקבל את אמון הדאל כדי להמשיך לכהן. במקרה שהטישך חדל לקבל את תמיכת הרוב בדאל, על הדאל להתפזר או שעל הטישך להתפטר מתפקידו.[1] בסמכותו של הנשיא לפזר את הדאל על פי בקשת הטישך במקרה שזה איבד את אמון הדאל, אך לנשיא הזכות לסרב לבקשה כזו, ובכך הוא יכול לאלץ את הטישך להתפטר.

התפטרות הטישך כמוה כהתפטרות קולקטיבית של הממשלה. יחד עם זאת, במקרה כזה, על פי החוקה, הטישך והשרים ממשיכים למלא את תפקידיהם עד אשר תחל כהונתה של ממשלה חדשה. הנשיא יכול להורות לנשיא לפטר או לקבל את התפטרותו של שר מסוים. עם פיזורו של הדאל, השרים הם כבר לא חברי הפרלמנט ולפיכך פסולים לתפקידיהם. למרות זאת, סעיף בחוקה מאפשר להם להמשיך בתפקידיהם עד למינוי מחליפים.

סמכויותעריכה

הסמכות הניהולית של הממשלה כפופה למגבלות מסוימות:

  • אירלנד לא יכולה להכריז מלחמה או להשתתף במלחמה ללא הסכמת הדאל. יחד עם זאת, במקרה של פלישה לאדמת אירלנד, הממשלה יכולה לנקוט בצעדים הנחוצים להגנתה של המדינה.[1]
  • חוזים ואמנות בינלאומיים חייבים להיות מאושרים על ידי הדאל.
  • הממשלה חייבת לפעול על פי החוקה.

לשרי הממשלה אחריות משותפת לפעולותיה. כל אחד מהשרים אחראי על פעולות משרדו. פעולות משרדי הממשלה מבוצעות בשם השרים, ובדרך כלל לשר יש מידע מועט על פרטי הפעולות הללו. מצב זה סותר את כללי המשפט המקובל שאדם שקיבל סמכות, לא יכול להאציל אותה. כלל זה מסביר את המשפט המצוין בתכתובות של משרדי הממשלה "השר הורה לי לכתוב...", גם אם השר מעולם לא ראה את המסמך המדובר.

כאשר אחד מתפקידי השרים מפסיק להתקיים (בשונה משינוי שם המשרד, דבר הקורה לעיתים קרובות יותר), סמכויותיו מועברות לשרים אחרים. המשרדים שבוטלו הם: משרד התקשורת, העבודה, הדואר והטלגרף, השירות הציבורי והאספקה, שאוחדו עם משרדים אחרים.

במקרה שהממשלה לא ממלאת את חובותיה על פי החוקה, היא עלולה לקבל הוראה מבית משפט על פי צו עשה. שרים שלא ממלאים את חובותיהם החוקתיות, עלולים להימצא אשמים בביזיון בית המשפט ואף להאסר.

היסטוריהעריכה

ממשלת אירלנד נוצרה על פי חוקת אירלנד משנת 1937, חוק השרים והמזכירים משנת 1924 ועל פי תיקונים לחוקה הכוללים הוראות מפורטות בנוגע למעמד ולתפקידי הממשלה באופן כללי.[2] לממשלת אירלנד קדמה המועצה המבצעת של מדינת אירלנד החופשית שפעלה משנת 1922 ועד 1937.

כל הממשלות מאז 1989 הוקמו על בסיס תמיכה של קואליציה של שתי מפלגות או יותר. ממשלת הקואליציה הראשונה הוקמה ב-1948. הטישך תמיד היה חבר המפלגה הגדולה בקואליציה וכמעט תמיד מנהיג מפלגה זו, כשהיחיד מבין ראשי הממשלה שלא היה מנהיג מפלגתו היה ג'ון קוסטלו.

שרי הממשלה הנוכחיתעריכה

ממשלת אירלנד הנוכחית החלה את כהונתה ב-9 במרץ 2011. שרי הממשלה הם:

תפקיד שם מפלגה
טישך (ראש הממשלה) אינדה קני פינה גייל
טנשטה (סגנית ראש הממשלה) ושרת ההגנה החברתית ג'ואן בורטון לייבור
שר האוצר מייקל נונן פינה גייל
שר ההוצאה הציבורית והרפורמות ברנדן האולין לייבור
שר העבודה, היוזמה והחדשנות ריצ'רד ברוטון פינה גייל
שר החקלאות, המזון והים ושר ההגנה סיימון קובני פינה גייל
שרת המשפטים והשוויון פרנסס פיצג'רלד פינה גייל
שר הילדים ויחסי הנוער ג'יימס ריילי פינה גייל
שר הבריאות ליאו ורדקאר פינה גייל
השר ליחסי חוץ ולסחר חוץ צ'ארלס פלננגן פינה גייל
שרת החינוך וההכשרות ז'אן או'סאליבן לייבור
השר להגנת הסביבה, הקהילה והממשל המקומי אלן קלי לייבור
שר התקשורת, האנרגיה ומשאבי הטבע אלכס וייט לייבור
שר התחבורה, התיירות והספורט פשל דוהנו פינה גייל
שרת האומנויות, המורשת והגיילטאכט (האזורים דוברי האירית) הת'ר המפריז פינה גייל

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה