ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בגלות

הממשלה של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה המשיכה לתפקד כממשלה גולה בשם: "הממשלה הלאומית של גאורגיה" לאחר פלישת הצבא האדום לגאורגיה, והשתלטות הבולשביקים על גאורגיה בתחילת 1921.

הממשלה המנשביקית הנבחרת של גאורגיה, בראשות נואה ז'ורדניה, החליטה לעזוב את המדינה לאחר הניצחון הסובייטי במלחמה. במושב האספה המכוננת של גאורגיה, בבתומי, ב-18 במרץ 1921, בחרו הנציגים בממשלה הגולה. ממש באותו היום, חברי הממשלה, מספר נציגים של האספה המכוננת, מספר קציני צבא ומשפחותיהם עלו על סיפון האוניה "ארנסט רנאן" והפליגו בתחילה לאיסטנבול שבטורקיה ולאחר מכן לצרפת, שממשלתה הבטיחה לגולים הגאורגים מקלט מדיני.

כשהם משתמשים בכסף גאורגי, קנו חברי הממשלה הגולה 50 דונם מסביב לטירה קטנה (למעשה, מבנה ששימש ציידים) בלאוויל-סור-אורג , עיירה קטנה ליד פריז. לאוויל הוכרזה כמקום מושבה הרשמי של הממשלה הגולה של גאורגיה. למרות שהמהגרים סבלו ממחסור מתמיד בכסף, קיימה ממשלת ז'ורדניה מערכת יחסים קרובה עם המפלגה המנשביקית שהייתה עדיין פופולרית וארגונים אנטי-סובייטים אחרים בגאורגיה. הממשלה הגולה עודדה ועזרה לוועדה לעצמאות גאורגיה , בלוק בין-מפלגתי בגאורגיה, שנאבק במשטר הבולשביקי, שהנהיגה את מרד אוגוסט בשנת 1924. לפני המרד, נואה חומריקי , שר החקלאות של הממשלה הגולה, בניה צ'חיקווישווילי , ראש עיריית טביליסי לשעבר וואליקו ג'ור'לי , מפקד המשמר הלאומי לשעבר, חזרו בסודיות לגאורגיה, אבל נעצרו, והוצאו להורג לאחר זמן קצר על ידי המשטרה החשאית, הצ'ה קה.

הממשלה הגולה של גאורגיה ניסתה במספר הזדמנויות להביא את העניין הגאורגי לתשומת הלב העולמית. מספר מזכרים, המאיצים לתמוך בעצמאות גאורגיה, נשלחו לממשלות הבריטים, לצרפתים ולאיטלקים, כמו גם לחבר הלאומים, שאימץ שתי החלטות, בין השנים 1922-1924, שתמכו בריבונות הגאורגית. למרות שמאבקם של הסוציאל-דמוקרטיה הגאורגית זכה לסימפתיה נרחבת במעגל הסוציאליסטים באירופה, תקוות המהגרים הגאורגים לעזרה מהמעצות הגדולות נעלמו. בשנת 1926 התאבד קרלו צ'חיידזה , ונואה רמישווילי, המהגר הפעיל ביותר מבין הגולים הפוליטיים ושר הפנים לשעבר של הרפובליקה של גאורגיה, נרצח על ידי מרגל סובייטי בשנת 1930.

עם ההגירה של ממשלת ז'ורדניה וייסוד גאורגיה הסובייטית, התעוררה שאלת ההכרה בישות הגולה, שהייתה לעצמאותה הכרה דה יורה מהכיבוש הסובייטי. מספר מדינות, במיוחד ליבריה ומקסיקו, הכירו בממשלה הגולה של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, כשהיא הייתה כבר בגלות. הממשלה הגולה המשיכה להיות מוכרת לעיתים בתואר "הממשלה הלגיטימית של גאורגיה" על ידי בלגיה, הממלכה המאוחדת, צרפת ופולין. הממשלה הגולה יכלה להחזיק נציגים בפריז עד לשנת 1933, שנה בה נסגרה כתוצאה מהסכם אי-התקפה צרפתי-סובייטי, שנחתם ב-29 בנובמבר 1932. הממשלה הגולה ובעלת בריתה העיקרית באירופה, הוועד הבינלאומי לעניין גאורגיה, שהוקם בשנת 1924, בראשות העיתונאי מ"עיתון ז'נבה" ("Journal de Genève"), ג'ין מרטין, פתחו מאוחר יותר במערכה כנגד כניסת האומה הסובייטית לתוך חבר הלאומים. בסופו של דבר הסובייטים אכן נכנסים לחבר הלאומים בשנת 1934. מרגע זה ואילך גוועה האפקטיוויות של הממשלה הגולה.

ראשי הממשלה הלאומית של גאורגיה בגלות

• 1921–1953 - נואה ז'ורדניה (1868-1953)
• 1953–1954 - אבגני גגצ'קורי (1881-1954)

קישורים חיצוניים

• לאוויל-סור-אורג והגאורגים, היסטוריה משותפת, בצרפתית
• לגורל המשלחת הגרוּזינית בפריז, דואר היום, 5 ביוני 1933