ממשלת חילופים

מנגנון חוקי לקיום רוטציה בתפקיד ראש הממשלה בישראל

ממשלת חילופים או ממשלה פריטטית היא אחת החלופות להקמת ממשלה בישראל. ממשלה שבהקמתה מושבעים שני ראשי ממשלה וכל אחד מהם עומד בראש קבוצת שרים בעלי זיקה אליו. במהלך כהונת הממשלה הם מתחלפים ביניהם בתפקידים ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי.

הרעיון ליצירת ממשלת חילופים עלה במהלך המשבר הפוליטי בישראל והמשא ומתן להקמתה של ממשלת ישראל ה-35 לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והוא נכלל בהסכם הקואליציוני שבין "הליכוד" ל"כחול לבן".[1][2] לשם הקמתה של ממשלת חילופים אושר בכנסת שינוי נרחב בחוק יסוד: הממשלה.

במודל ממשלת חילופים הוקמו ממשלת ישראל השלושים וחמש וממשלת ישראל השלושים ושש.

רקע עריכה

  ערכים מורחבים – ממשלת ישראל השלושים וחמש, ממשלת ישראל השלושים ושש

בתולדות מדינת ישראל קדם לרעיון של ממשלת חילופים הרעיון הפשוט יותר של הסכם רוטציה. בתחילת כהונתה של הכנסת האחת עשרה נחתם הסכם רוטציה, לפיו במשך השנתיים הראשונות ישמש בתפקיד ראש הממשלה שמעון פרס, ויצחק שמיר ישמש כממלא מקומו וכשר החוץ, וכעבור שנתיים יחליפו השניים תפקידים. על פי הסכם זה הוקמה ממשלת ישראל העשרים ואחת בראשות פרס, וכעבור שנתיים פרס התפטר והוקמה ממשלת ישראל העשרים ושתיים בראשות שמיר, שפרט לחילופים בין פרס לשמיר הרכבה היה זהה לזה של קודמתה.

בשנת 2020 החליטו המפלגות הליכוד וכחול לבן, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש להקים ממשלת חילופים עקב המשבר הפוליטי בישראל והתפרצות נגיף הקורונה.

הפתרון של ממשלת חילופים מבטל את הצורך בהתפטרות ראש הממשלה לשם ביצוע החילופים - כהונתו של ראש הממשלה פוקעת אוטומטית בהגיע מועד החילופים, והוא מתחלף בתפקיד עם ראש הממשלה החלופי, ללא שתורכב ממשלה חדשה. מסיבה זאת, כל עוד הממשלה תכהן וראש הממשלה החלופי יהיה חבר כנסת, החילוף יקרה במועדו.[3] בנוסף, בממשלת חילופים מעמדו של ראש הממשלה החלופי חזק מאשר מעמדו של ממלא מקום ראש הממשלה בהסכם רוטציה, וצעדים שונים של ראש הממשלה מחייבים את הסכמתו של ראש הממשלה החלופי.[4]

מאפייני ממשלת חילופים עריכה

בממשלת חילופים ראש ממשלה חלופי[א] הוא חבר הכנסת המיועד לכהן כראש הממשלה, וכן מי שכיהן כראש הממשלה עובר למועד החילופים ועתה הוא ראש ממשלה חלופי. ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי נשבעים אמונים ביחד.

במקרים הבאים, ראש הממשלה החלופי יחליף את ראש הממשלה המכהן לפני מועד החילופים:

  • עם הפסקת כהונתו של ראש הממשלה.
  • עם התפטרות ראש הממשלה.
  • עם פטירת ראש הממשלה.
  • עם חלוף 100 ימים שבהם מכהן רה"מ החלופי כממלא מקום ראש הממשלה הנבצר מסיבות בריאותיות בלבד.
  • עם התפטרות ראש הממשלה מהכנסת, מבחירתו.

כלקח מאי-קיום החילופים במהלך כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, נחקק תיקון לחוק יסוד הממשלה בכנסת העשרים וארבע ונקבע בו שהחילופים יבוצעו גם במקרים הבאים:

  • יום לאחר שהכנסת החליטה על התפזרותה ובחוק תמכו לפחות 2 ח"כים מסיעות שהשרים מטעמן בעלי זיקה לראש הממשלה.
  • יום לאחר שהכנסת התפזרה משום שחוק התקציב לא אושר עד המועד שנקבע לכך בסעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת.

החוק קובע כי "מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור." ראש הממשלה החלופי הוגדר גם כממלא מקום ראש הממשלה.[5]

אחדים מהסעיפים בחוק יסוד: הממשלה העוסקים בראש הממשלה יחולו גם על ראש הממשלה החלופי, ובכלל זה סעיף 18(ד) הקובע שכהונת ראש הממשלה פוקעת עם הרשעתו בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון. חוק היסוד קובע שכאשר ראש הממשלה הורשע כאמור, יחליף אותו ראש הממשלה החלופי, וכאשר ראש הממשלה החלופי הורשע כאמור, לא יראו את הממשלה כאילו התפטרה.

בממשלת ישראל השלושים וחמש, הקואליציה כללה שני גושים פוליטיים, הגדול מביניהם כלל סיעות עם שרים בעלי זיקה לנתניהו והקטן מביניהם כלל סיעות עם שרים בעלי זיקה לגנץ. ההסכם הקואליציוני של סיעות נתניהו נחתם אך ורק עם סיעתו של נתניהו. ההסכם הקואליציוני של סיעות גנץ נחתם אך ורק עם סיעתו של גנץ. עם זאת, בניסוח ההסכמים בין המפלגות נעשו שינויים ונוסחו סעיפים מרוככים, בדגש על ענייני דת ומדינה, כדי ששני הצדדים יוכלו להתיישב זה עם זה באותה ממשלה.[6] קווי היסוד היו משותפים.[7] ראש הממשלה החלופי זכאי לתנאים הנלווים הזהים לראש הממשלה, כמו משרד, אבטחה ומגורים.[8][9][10]

טקס השבעת הממשלה שונה. ראש הממשלה היוצא פותח את הדיון בהצגת ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, קווי היסוד, הרכב הממשלה, חלוקת תפקידי השרים ומועד החילופים. לאחר מכן נואם ראש הממשלה החלופי המיועד. אחר כך מתקיימת ההצבעה על אמון בממשלת החילופים ולאחריה הצהרת אמונים של ראש הממשלה,[11] ראש הממשלה החלופי[11] והשרים.[7]

הליך החקיקה עריכה

לשם הקמתה של ממשלת חילופים נדרש שינוי נרחב בחוק יסוד: הממשלה. הצעת חוק בעניין זה הוגשה לכנסת ב-23 באפריל 2020, וחתומים עליה חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיקי זוהר, אבי ניסנקורן, יעקב אשר, יואב בן צור, איציק שמולי, אורלי לוי אבקסיס וצבי האוזר.[12] בנוסף לסעיפים העוסקים בממשלת חילופים עוסקת ההצעה בתיקונים נוספים בחוק יסוד: הכנסת ובחוק הממשלה. הצעות החוק אושרו בכנסת ב-7 במאי 2020.[13][14]

ביקורת עריכה

סוג הממשלה ומאפייניה גררו ביקורת ציבורית ותקשורתית רבה, בעיקר בעקבות טענה כי הדבר משנה את שיטת הממשל הישראלית.[5] חתימת ההסכם ובו שאיפה לשינוי חוקי יסוד הובילו לעתירה נגד ההסכם שגררה את שינויו.[15] העתירה נדחתה בנימוק ש'טרם בשלה העת' לעתור נגד ההסכם בטרם התקבל החוק.[16] עם העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית הוגשו העתירות מחדש.[17] העתירות נדחו.[18][19]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ עמדת האקדמיה ללשון העברית היא שעדיפה הצורה "ראש ממשלה חליפי" (ראו: חלופי, חליפי, חילופי, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏11 במאי 2020)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טל שניידר, ‏נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, באתר גלובס, 20 באפריל 2020
  2. ^ טל שלו‏, כשהחוקים מפצים על חוסר אמון: לממשלת גנץ-נתניהו מצפה עוד מסע מפרך בכנסת ובבג"ץ, באתר וואלה!‏, 24 באפריל 2020
  3. ^ דפנה ליאל, ‏סיכוי אחרון: הפרצה המשפטית שיכולה להבטיח לגנץ את ראשות הממשלה, באתר ‏מאקו‏, 25 בדצמבר 2020
  4. ^ אריק בנדר, ‏מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את התיקונים לחוק יסוד הממשלה, באתר מעריב אונליין, 23 באפריל 2020
  5. ^ 1 2 חן מענית, ‏פגיעה בהפרדת הרשויות, סתירת הלכות עליון ושינוי חוקי יסוד: משפטנים בכירים מסמנים את הסכנות בממשלה החדשה, באתר גלובס, 21 באפריל 2020
  6. ^ יקי אדמקר‏, מסלול עוקף בג"ץ, חוק גיוס מסורס: ההסכם הקואליציוני של יהדות התורה נחשף, באתר וואלה!‏, 13 במאי 2020
  7. ^ 1 2 עמית סגל דפנה ליאל, ‏ההסכמים נחתמו: ממשלת נתניהו-גנץ תושבע הלילה, באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2020
  8. ^ טל שלו‏, לא רק משרד הביטחון: גנץ שוקל להקים "משרד ראש ממשלה חליפי", באתר וואלה!‏, 16 במאי 2020
  9. ^ עקיבא נוביק, דווח על הקמת ״משרד ראש ממשלה חליפי״., באתר טוויטר, ‏16 במאי 2020
  10. ^ הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית
  11. ^ 1 2 אריק בנדר, נוסח הצהרת האמונים, באתר טוויטר, ‏16 במאי 2020
  12. ^ חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה), באתר הכנסת
  13. ^ ספר החוקים 2795 מ-7 במאי 2020
  14. ^ גדעון אלון, בדרך לממשלת נתניהו-גנץ: הכנסת אישרה בקריאה שלישית את "חוק הרוטציה", באתר ישראל היום, 7 במאי 2020
  15. ^ המשיבים, מסמך השינויים המלא, באתר YNET - אחרי ביקורת בג"ץ: הקפאת המינויים תקוצר, הקפאת החקיקה תבוטל
  16. ^ דניאל דולב‏, בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2020
  17. ^ עתירה ראשונה לבג"ץ נגד "חוק הרוטציה", באתר ישראל היום
  18. ^ החלטת בגץ בעתירה נגד השינוי הנדרש בחוק יסוד הממשלה לצורך ממשלת חילופין
  19. ^ יובל אראל, ‏בג"ץ דחה את העתירות נגד ממשלת החילופים, באתר ‏מאקו‏, 12 ביולי 2021