ממשלת ישראל החמש עשרה

ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, שכונתה בשל כך "ממשלת גולדה השנייה", הושבעה עם כינונה של הכנסת השביעית, ופעלה מ-15 בדצמבר 1969 עד ל-10 במרץ 1974.

ממשלת ישראל החמש עשרה
15thGovKnesset.jpg
הממשלה החמש עשרה בישיבתה הראשונה בכנסת
מידע כללי
15 בדצמבר 196910 במרץ 1974 (4 שנים ו־12 שבועות)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה גולדה מאיר
הקבינט הקודם ממשלת ישראל הארבע עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל השש עשרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מ-1974 ועד 2019 החזיקה בשיא כממשלה שכיהנה הכי הרבה זמן בישראל, אבל אז עקפה אותה הממשלה ה-34, וזאת עקב פיזורן של הכנסת ה-21 והכנסת ה-22 והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר.

תוצאות הבחירות לכנסת השביעיתעריכה

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
המערך גולדה מאיר 56 632,035 46.2% קואליציה רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
גח"ל מנחם בגין 26 296,294 21.7% ישבה בקואליציה ופרשה רשימה משותפת למפלגות חרות והמפלגה הליברלית
מפד"ל חיים משה שפירא 12 133,294 9.7% קואליציה בהמשך פרש חבר הכנסת אבנר חי שאקי והקים סיעת יחיד
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 4 44,002 3.2% אופוזיציה
ליברלים עצמאיים משה קול 4 43,933 3.2% קואליציה
הרשימה הממלכתית דוד בן-גוריון 4 42,654 3.1% אופוזיציה בהמשך פרש חבר הכנסת מאיר אביזוהר והקים סיעת יחיד, ומאוחר יותר הצטרף למערך.
רק"ח מאיר וילנר 3 38,827 2.8% אופוזיציה
קידמה ופיתוח סיף א-דין א-זועבי 2 28,046 2.1% קואליציה
פועלי אגודת ישראל קלמן כהנא 2 24,968 1.9% אופוזיציה
שיתוף ואחווה אליאס נח'לה 2 19,943 1.4% קואליציה
העולם הזה-כוח חדש אורי אבנרי 2 16,853 1.2% אופוזיציה בהמשך פרש חבר הכנסת שלום כהן והקים סיעת יחיד, ומאוחר יותר שינתה הסיעה את שמה ל"מר"י".
המרכז החופשי שמואל תמיר 2 16,393 1.2% אופוזיציה
מק"י משה סנה 1 15,712 1.1% אופוזיציה בהמשך שינתה הסיעה את שמה ל"מוקד"

הקמת הממשלהעריכה

בבחירות לכנסת השביעית, בשנת 1969, זכה המערך (השני) ב-56 מנדטים, הישג שנראה כבלתי נתפס בימינו, אולם למעשה היווה ירידה בכוח הסיעה, משום שהמפלגות שהרכיבו אותה מנו 63 מנדטים בעת איחודן בסוף הכנסת השישית. גולדה מאיר בחרה להמשיך בקיומה של ממשלת אחדות לאומית, כפי שהיה מאז יוני 1967, וצירפה לממשלתה את מנחם בגין בראש מפלגתו, גח"ל. ממשלה זו כיהנה זמן רב יחסית, וכהונתה שנייה רק לממשלת ישראל השלושים וארבע.

ציוני דרך ומדיניותעריכה

בתקופת כהונת הממשלה נעשו ניסיונות להגיע לפתרון מדיני של הסכסוך בין ישראל למצרים. מזכיר המדינה האמריקני, ויליאם רוג'רס, ערך מסעות דילוגים בניסיון לגבש פשרה בקוורטט בינלאומי שכלל את ארצות הברית, בריטניה, צרפת ורוסיה.

בזירה הפנימית הייתה התחושה שכהונתה של גולדה מאיר התאפיינה בשמרנות ובחוסר תשומת לב לשכבות המצוקה. זכורה אמירתה, בעקבות פגישה שקיימה עם אנשי תנועת הפנתרים השחורים: "הם לא נחמדים" (13 באפריל 1971). היא עצמה העלתה על נס פרויקטים שקידמה לרווחת תושבי עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה. הממשלה נקטה במדיניות רווחה מובהקת: בפברואר 1971 הקימה מאיר את "ועדת ראש הממשלה לטיפול בילדים ובני נוער במצוקה", ונעשו צעדים רבים לצורך צמצום הפערים, כולל קצבאות אוניברסליות. ההוצאה על שירותי רווחה גדלה.

בהקשר הפלסטיני זכורה אמירתה "אין עם פלסטיני". מאיר התירה הקמת התנחלויות באזור חברון אחרי התלבטות ממושכת. ההתנחלות שהוקמה הייתה קריית ארבע.

בעקבות אימוץ הממשלה את יוזמת רוג'רס השנייה, אשר הכילה בחובה את עקרונותיה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242, התפטרו שרי גח"ל ב-6 באוגוסט 1970.

בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, בראשות אש"ף, בהפעלת גל טרור כנגד ישראל וכנגד מטרות יהודיות בחו"ל.

ב-30 במאי 1972 ביצעו שלושה מחבלים יפניים ובראשם קוזו אוקמוטו טבח בנמל התעופה לוד. 24 בני אדם נרצחו ו-71 נפצעו, בטבח שערכו באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד (כיום נמל התעופה בן-גוריון).

שיאו של גל הטרור היה טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-5 בספטמבר 1972, כאשר טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן. התגובה המיידית לרצח הייתה מהלומה אווירית על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון. בנוסף, בעקבות הטבח, החליטה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, להרוג את חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על "המוסד", שבמבצע זעם האל הצליח להרוג, במשך שנים אחדות, לפחות שמונה מהאחראים לרצח, ובהם מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה, שחוסל בינואר 1979.

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

כשלושה ימים לפני יום הכיפורים ביקר שר הביטחון, משה דיין, ברמת הגולן ואיים כי צה"ל יגיב בחריפות על כל ניסיון לתקוף את ישראל. באמ"ן הסבירו את הפעילות הסורית בגבול עם ישראל כתגובה להפלת 13 מטוסי מיג חודש קודם לכן.

את טעותה הגדולה ביותר, שעליה "לא הייתה לה נחמה", ראתה גולדה מאיר בהחלטתה שלא לקרוא לגיוס מילואים כללי בערב יום כיפור, זאת, בהסתמך על חוות דעתם של אנשי ביטחון מובהקים כמשה דיין וכחיים בר-לב. המילואים גויסו לבסוף ביום כיפור עצמו, שעות לפני המלחמה, בהחלטה שלה שהתקבלה כנגד דעתו של דיין, שחשש שהעולם יראה זאת כהתגרות וכתוקפנות, ובתמיכת הרמטכ"ל דוד אלעזר. הכורח להכריע בין שתי דעות מנוגדות של אנשי ביטחון בשעה הגורלית הבעית אותה, אולם, בדיעבד, הייתה החלטת זו אחת ההחלטות הנכונות והחשובות ביותר שהתקבלו במהלך המלחמה. מנגד סירבה להצעתו של הרמטכ"ל להנחית מכה מקדימה מחשש שזו תמנע הגעת עזרה בינלאומית במהלך המלחמה.

חרף המכה הקשה שספגה ישראל בתחילת ימי הקרבות, תוצאותיה של המלחמה היוו הישג לצה"ל, שמנקודת פתיחה קשה ביותר הכריע לחלוטין את אויביו, ובערוב היום האחרון של הקרבות מצאו עצמם חייליו כ-35 ק"מ מדמשק, בירת סוריה ו-101 ק"מ מקהיר, בירת מצרים, כשבין כוחות צה"ל לעיר הגדולה במזרח התיכון לא חוצצים כוחות מצריים. אולם, מבחינה פוליטית, היוותה המלחמה הישג למדיניותה של מצרים, שרצתה לשבור את התעקשותה של ממשלת ישראל שלא לדון בגורל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים וכן חפצה לפגוע ככל האפשר בחיילי צה"ל.

המלחמה הכשירה את הקרקע להסכמי קמפ דייוויד, שנחתמו שנים אחדות לאחריה, ובמסגרתם נסוגה ישראל מחצי האי סיני שנכבש מידי מצרים במלחמת ששת הימים, וזאת בתמורה להסכם שלום בין ישראל למצרים. זו הייתה מטרתה של מצרים מלכתחילה, טען נשיאה אנואר סאדאת, שהושגה חרף הכישלון הצבאי - רוב מטרותיה הצבאיות של מצרים, מעבר לימי הלחימה הראשונים, לא הושגו, ומפלתו של צבא סוריה, אחרי המפנה בלחימה ברמה, הייתה קשה עוד יותר.

יש האומרים כי מלחמת יום הכיפורים הייתה יכולה להימנע. טיעון זה מתבסס על העובדה שבשנים שלפני המלחמה, דחתה ממשלת ישראל כמה ניסיונות תיווך שהתבססו על נסיגה מסיני תמורת הסדר מדיני, כולל יוזמות מדיניות של נשיא מצרים עצמו, אנואר סאדאת.

בעקבות המלחמה, נדחה מועד הבחירות לכנסת השמינית, ובתום תקופת כהונת הכנסת המשיכה הממשלה לכהן כממשלת מעבר עד לבחירות.

סיעות הקואליציהעריכה

סיעה מנדטים שרים בממשלה משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
המערך 56 19 משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והתרבות,
משרד האוצר, משרד המסחר והתעשייה,
משרד הביטחון, משרד הבריאות,
משרד החקלאות, משרד הפיתוח,
משרד החוץ, משרד המשטרה,
משרד המשפטים, משרד העבודה,
משרד השיכון, המשרד לקליטת עלייה,
משרד התקשורת, משרד התחבורה,
4 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הבריאות,
משרד החינוך והתרבות,
משרד החקלאות,
משרד התחבורה,
המשרד לקליטת עלייה
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
  • משרדי המסחר והתעשייה, הדואר
    (תחת השם החדש "משרד
    התקשורת"), הפיתוח והתחבורה
    עברו לידיה לאחר פרישת גח"ל
  • שר בלי תיק מונה בהמשך לשר הבריאות
  • שר בלי תיק מונה בהמשך לשר לקליטת עלייה
גח"ל 26 6 משרד הדואר, משרד המסחר והתעשייה,
משרד הפיתוח, משרד התחבורה,
2 שרים בלי תיק
15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
מפד"ל 12 3 משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
משרד החינוך והתרבות,
משרד הפנים
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
ל"ע 4 1 משרד התיירות משרד התיירות 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
קידמה ופיתוח 2 0 משרד התקשורת 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
שיתוף ואחווה 2 0 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
  • הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה:

הרכב הממשלהעריכה

הממשלה מנתה עם כינונה 24 שרים, שניים יותר מהממשלה הארבע עשרה, בעקבות הגדלת הייצוג של גח"ל משניים לשישה שרים והקטנת הייצוג של המערך מ-16 ל-14 שרים. בעקבות פרישת שרי גח"ל ירד מספר השרים ל-18. התפטרותו של יעקב שמשון שפירא, בסוף אוקטובר 1973, הביאה את מספר השרים ל-17.

בסך הכול כיהנו בממשלה 27 שרים, מתוכם 17 היו שרים בממשלה הקודמת (מאיר, אלון, בגין, פנחס ספיר, דיין, גבתי, גלילי, יוסף ספיר, ורהפטיג, אבן, יעקב שפירא, בורג, אלמוגי, חיים שפירא, שרף, ברזילי וקול) ו-10 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ויצמן, שם טוב, רימלט, דולצ'ין, בר-לב, לנדאו, חזני, פלד, הלל ופרס)

המערך גח"ל מפד"ל ליברלים עצמאיים קידמה ופיתוח
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל החמש עשרה
ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד | 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה   ראש הממשלה

גולדה מאיר

המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד האוצר   פנחס ספיר המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד הביטחון   משה דיין המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד הבריאות   חיים גבתי המערך י"ג בטבת ה'תש"ל - כ"ג בתמוז ה'תש"ל 22 בדצמבר 1969 - 27 ביולי 1970
  ויקטור שם-טוב המערך כ"ג בתמוז ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 27 ביולי 1970 - 10 במרץ 1974
משרד הדואר ← התקשורת   אלימלך-שמעון רימלט גח"ל ו' בטבת ה'תש"ל - ד' באב ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970
  שמעון פרס המערך ל' באב ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 1 בספטמבר 1970 - 10 במרץ 1974
משרד הדתות   זרח ורהפטיג מפד"ל כ"ז באדר ה'תשכ"ט - ו' בטבת ה'תש"ל 17 במרץ 1969 - 15 בדצמבר 1969
משרד החוץ   אבא אבן המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד החינוך והתרבות   סגן ראש הממשלה

יגאל אלון

המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד החקלאות   חיים גבתי המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד המסחר והתעשייה   יוסף ספיר גח"ל ו' בטבת ה'תש"ל - ד' באב ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970
  פנחס ספיר המערך ל' באב ה'תש"ל - כ' באדר ה'תשל"ב 1 בספטמבר 1970 - 6 במרץ 1972
  חיים בר-לב המערך כ' באדר ה'תשל"ב - ט"ז האדר ה'תשל"ד 6 במרץ 1972 - 10 במרץ 1974
משרד המשטרה   שלמה הלל המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד המשפטים   יעקב שמשון שפירא המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד הסעד   יוסף בורג מפד"ל ו' בטבת ה'תש"ל - ל' באב ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 1 בספטמבר 1970
  מיכאל חזני מפד"ל ל' באב ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 1 בספטמבר 1970 - 10 במרץ 1974
משרד העבודה   יוסף אלמוגי המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד הפיתוח   חיים לנדאו גח"ל ו' בטבת ה'תש"ל - ד' באב ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970
  חיים גבתי המערך ל' באב ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 1 בספטמבר 1970 - 10 במרץ 1974
משרד הפנים   חיים משה שפירא מפד"ל ו' בטבת ה'תש"ל - י"ב בתמוז ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 16 ביולי 1970
  יוסף בורג מפד"ל י"ב בתמוז ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 16 ביולי 1970 - 10 במרץ 1974
המשרד לקליטת עלייה   שמעון פרס המערך י"ג בטבת ה'תש"ל - כ"ג בתמוז ה'תש"ל 22 בדצמבר 1969 - 27 ביולי 1970
  נתן פלד המערך כ"ג בתמוז ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 27 ביולי 1970 - 10 במרץ 1974
משרד השיכון   זאב שרף המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד התחבורה   עזר ויצמן גח"ל

לא כיהן בכנסת

ו' בטבת ה'תש"ל - ד' באב ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970
  שמעון פרס המערך ל' באב ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 1 בספטמבר 1970 - 10 במרץ 1974
משרד התיירות   משה קול ליברלים עצמאיים

התפטר מהכנסת

ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
ללא תיק   אריה דולצ'ין גח"ל

לא כיהן בכנסת

ו' בטבת ה'תש"ל - ד' באב ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970
  ישראל ברזילי המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ח' בסיוון ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 12 ביוני 1970
  ויקטור שם-טוב המערך י"ג בטבת ה'תש"ל - כ"ג בתמוז ה'תש"ל 22 בדצמבר 1969 - 27 ביולי 1970
  ישראל גלילי המערך ו' בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
  מנחם בגין גח"ל ו' בטבת ה'תש"ל - ד' באב ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970
סגני השרים
משרד האוצר   צבי דינשטיין המערך י"ג בטבת ה'תש"ל - כ"ז בטבת ה'תשל"ד 22 בדצמבר 1969 - 21 בינואר 1974
משרד הבריאות   עבד אל-עזיז א-זועבי המערך כ"ט באייר ה'תשל"א - כ"ב בשבט ה'תשל"ד 24 במאי 1971 - 14 בפברואר 1974
משרד החינוך והתרבות   מיכאל חזני מפד"ל י"ג בטבת ה'תש"ל - ל' באב ה'תש"ל 22 בדצמבר 1969 - 1 בספטמבר 1970
  אהרון ידלין המערך י"ג בטבת ה'תש"ל - ט"ו באב ה'תשל"ב 22 בדצמבר 1969 - 26 ביולי 1972
  אבנר חי שאקי מפד"ל י"ג בטבת ה'תש"ל - ו' באב ה'תשל"ב 22 בדצמבר 1969 - 17 ביולי 1972
  זבולון המר מפד"ל כ"ז בטבת ה'תשל"ד - ט"ז באדר ה'תשל"ד 21 בינואר 1974 - 10 במרץ 1974
משרד החקלאות   בן-ציון חלפון המערך י"ג בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 22 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
המשרד לקליטת עלייה   שלמה רוזן המערך י"ד בכסלו ה'תשל"ג - ט"ז באדר ה'תשל"ד 20 בנובמבר 1972 - 10 במרץ 1974
משרד הפנים   יוסף גולדשמידט מפד"ל י"ג בטבת ה'תש"ל - ל' באב ה'תש"ל 22 בדצמבר 1969 - 1 בספטמבר 1970
משרד התחבורה   גד יעקבי המערך ד' בתשרי ה'תשל"א - ט"ז באדר ה'תשל"ד 4 באוקטובר 1970 - 10 במרץ 1974
משרד התיירות   יהודה שערי ליברלים עצמאיים י"ג בטבת ה'תש"ל - ט"ז באדר ה'תשל"ד 22 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
משרד התקשורת   ג'בר מועדי קידמה ופיתוח ח' בחשוון ה'תשל"ב - ט"ז באדר ה'תשל"ד 27 באוקטובר 1971 - 10 במרץ 1974

חילופי שריםעריכה

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חיים-משה שפירא מפד"ל משרד הפנים פטירה 16 ביולי 1970 יוסף בורג לא היה חבר הכנסת 1 בספטמבר 1970
חיים גבתי המערך משרד הבריאות התפטרות מתיק זה והחזרתו למפ"ם 27 ביולי 1970 ויקטור שם-טוב לא היה חבר הכנסת 27 ביולי 1970
שמעון פרס המערך המשרד לקליטת עלייה עמד להתחיל לכהן כשר התחבורה
ושר התקשורת
27 ביולי 1970 נתן פלד לא היה חבר הכנסת 27 ביולי 1970
חיים לנדאו גח"ל משרד הפיתוח פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 חיים גבתי המערך 1 בספטמבר 1970
יוסף ספיר גח"ל משרד המסחר והתעשייה פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 פנחס ספיר המערך 1 בספטמבר 1970
עזר ויצמן לא היה חבר הכנסת משרד התחבורה פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 שמעון פרס המערך 1 בספטמבר 1970
אלימלך-שמעון רימלט גח"ל משרד הדואר פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 שמעון פרס (כשר התקשורת) המערך 1 בספטמבר 1970
יוסף בורג לא היה חבר הכנסת משרד הסעד החל לכהן כשר הפנים 1 בספטמבר 1970 מיכאל חזני מפד"ל 1 בספטמבר 1970
פנחס ספיר המערך משרד המסחר והתעשייה מסירת התיק לשר במשרה מלאה 5 במרץ 1972 חיים בר-לב המערך 5 במרץ 1972
יעקב שמשון שפירא המערך משרד המשפטים התפטרות 13 ביוני 1972 יעקב שמשון שפירא (מונה שנית) המערך 12 בספטמבר 1972
יעקב שמשון שפירא המערך משרד המשפטים התפטרות שנייה 1 בנובמבר 1973 גולדה מאיר המערך 1 בנובמבר 1973
מיכאל חזני מפד"ל סגן שר במשרד החינוך והתרבות מונה לשר הסעד 1 בספטמבר 1970 אבנר חי שאקי מפד"ל 1 בספטמבר 1970
אבנר חי שאקי מפד"ל סגן שר במשרד החינוך והתרבות פיטורין 17 ביולי 1972 זבולון המר מפד"ל 16 בינואר 1973
אהרן ידלין המערך סגן שר במשרד החינוך והתרבות התפטרות 26 ביולי 1972 לא מונה מחליף (כיהן סגן שר נוסף במשרד)
זבולון המר מפד"ל סגן שר במשרד החינוך והתרבות התפטרות 20 בינואר 1974 לא מונה מחליף

קישורים חיצונייםעריכה


הקודם:
ממשלת ישראל הארבע עשרה
מרץ 1969 - דצמבר 1969
ממשלת ישראל החמש עשרה
15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
הבא:
ממשלת ישראל השש עשרה
מרץ 1974 - יוני 1974