ממשלת ישראל העשרים ושלוש
הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט). היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-15 במרץ 1990 (י"ח באדר ה'תש"ן), בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990 (י"ח בסיון ה'תש"ן).
 | |
| ממשלת ישראל העשרים ושלוש בראשות יצחק שמיר בבית הנשיא חיים הרצוג. עומדים מימין לשמאל: אליקים רובינשטיין מזכיר הממשלה, אהוד אולמרט, רפאל אדרי, מרדכי גור, משה שחל, יצחק מודעי, משה קצב, עזר ויצמן, אריאל שרון, יעקב צור, חיים בר-לב, אריה דרעי, גדעון פת, יצחק רבין, דן מרידור, גד יעקבי, משה נסים, אברהם כ"ץ-עוז, יצחק חיים פרץ, משה ארנס ורוני מילוא. יושבים מימין לשמאל: יצחק נבון, שמעון פרס, חיים הרצוג, יצחק שמיר ודוד לוי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחילת כהונה | 22 בדצמבר 1988 |
| סוף כהונה | 11 ביוני 1990 |
| ראש ממשלה | יצחק שמיר |
| ממלא מקום ראש הממשלה | שמעון פרס |
| מפלגה שולטת | הליכוד |
| סיעות הקבינט | הליכוד, המערך, מפלגת ש"ס ומפד"ל |
| מספר שרים | 27 |
| הקבינט הקודם | ממשלת ישראל העשרים ושתיים |
| הקבינט הבא | ממשלת ישראל העשרים וארבע |
תוכן עניינים
סיעות הכנסת השתים עשרהעריכה
תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרהעריכה
| רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב |
|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד | יצחק שמיר | 40 | 709,305 | 31.1% | קואליציה |
| המערך | שמעון פרס | 39 | 685,363 | 30.0% | קואליציה |
| ש"ס | יצחק חיים פרץ | 6 | 107,709 | 4.7% | קואליציה |
| אגודת ישראל | 5 | 102,714 | 4.5% | קואליציה | |
| רצ | שולמית אלוני | 5 | 97,513 | 4.3% | אופוזיציה |
| מפד"ל | זבולון המר | 5 | 89,720 | 3.9% | קואליציה |
| חד"ש | 4 | 84,032 | 3.7% | אופוזיציה | |
| התחיה | גאולה כהן | 3 | 70,730 | 3.1% | אופוזיציה |
| מפ"ם | יאיר צבן | 3 | 56,345 | 2.5% | אופוזיציה |
| צומת | רפאל איתן | 2 | 45,489 | 2.0% | אופוזיציה |
| מולדת | רחבעם זאבי | 2 | 44,174 | 1.9% | אופוזיציה |
| שינוי | אמנון רובינשטיין | 2 | 39,538 | 1.7% | אופוזיציה |
| דגל התורה | אברהם רביץ | 2 | 34,279 | 1.5% | קואליציה |
| הרשימה המתקדמת לשלום | מוחמד מיעארי | 1 | 33,279 | 1.5% | אופוזיציה |
| מד"ע | עבד אל-והאב דראושה | 1 | 27,012 | 1.2% | אופוזיציה |
גושים פוליטיים בכנסתעריכה
| כנסות וממשלות ישראל |
| מועצת המדינה הזמנית |
| פורטל - הממשל בישראל |
בתום הבחירות לכנסת השתים עשרה הסתמנו בכנסת הגושים פוליטיים הבאים:
- גוש השמאל: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע. סה"כ: 53 מנדטים.
- גוש הימין: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת. סה"כ: 47 מנדטים.
- גוש החרדים: ש"ס, אגו"י, המפד"ל, דגל התורה. סה"כ: 18 מנדטים.
- גוש המרכז: שינוי. סה"כ: 2 מנדטים.
- גוש ימין-חרדים: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת, ש"ס, אגו"י, דגל התורה, המפד"ל (סה"כ: 65 מנדטים).
- גוש שמאל-מרכז: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע, שינוי (סה"כ: 55 מנדטים).
הקמת הממשלהעריכה
הנשיא חיים הרצוג הטיל על יצחק שמיר את הרכבת הממשלה. שמיר היה יכול להרכיב ממשלה ברוב של 65 ח"כים, בעזרת החרדים והימין, אך לא חש בנוח בממשלה זו והעדיף להרכיב ממשלה בעזרת המערך. אחרי משא ומתן ארוך הוסכם כי תוקם ממשלת אחדות לאומית ללא רוטציה, בה תמכו 95 חברי כנסת. יצחק נבון, שמונה לשר החינוך והתרבות מטעם המערך, קיבל גם סגנות לרה"מ ושמעון פרס מונה למ"מ רה"מ.
עקב אופן הרכבת הממשלה, נוצרה מערכת בלימה ואיזון לכוחן של שתי המפלגות. תיקי האוצר והחקלאות, התיקים הכלכליים, היו בידי המערך, אך שאר התיקים הכלכליים היו בידי הליכוד. תיקי החינוך והבריאות, התיקים החברתיים, היו בידי המערך, אך תיק העבודה והרווחה- התיק החברתי החשוב ביותר- היה בידי הליכוד. תיקי הפנים והדתות לא היו לא בידי המערך ולא בידי הליכוד.
ציוני דרך ומדיניותעריכה
בממשלה היו מחלוקות רבות, בנושאי דת ומדינה, ביטחון, כלכלה ורווחה. המערך תמך ביוזמות הידברות, כלכלה סוציאליסטית, פירוק ההתנחלויות ונחשב חילוני יותר. לעומתו הליכוד סירב להידברות, תמך בכלכלה קפיטלסיטית-ליברלית, יישוב יש"ע ונחשב מסורתי יותר. ש"ס והמפד"ל תמכו כל אחת במדיניות כלכלית ומדינית שונה, אך היו נחושות בטיפוח הישיבות והתרבות התורנית.
אירועים שאירעו בסמוך לכהונת הממשלהעריכה
מספר אירועים אירעו בסמוך לכהונת הממשלה ולא בעת כהונתה, אך השפיעו עליה ועל עבודתה:
- 19 בספטמבר 1988 - שוגר הלוויין הישראלי הראשון, אופק 1, באמצעות טיל שביט. השיגור העיד על כוחה הטכנולוגי המתעצם של ישראל.
- 15 בנובמבר 1988 - המועצה הלאומית הפלסטינית הכריזה באלג'יר על מדינה פלסטינית עצמאית.
- 7 בדצמבר 1988 - יאסר ערפאת, מנהיג תנועת אש"ף, הכריז בפומבי על הכרה במדינת ישראל. בעקבות הודעה זו הפשירה ארצות הברית את יחסיה עם ארגון אש"ף, ונפתח שלב התיווך האמריקני בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
- 13 בדצמבר 1988 - יאסר ערפאת נאם בעצרת מיוחדת של האומות המאוחדות שהתכנסה בז'נבה, סימן נוסף של הכרה בינלאומית באש"ף. ישראל, מצידה, המשיכה לא להכיר באש"ף כנציג העם הפלסטיני.
אירועים מרכזיים בכהונת הממשלהעריכה
- לאורך כל כהונת הממשלה נמשכה האינתיפאדה הראשונה, שהתחילה בשלהי שנת 1987. מקרים כמו דרדור אוטובוס קו 405 מתל אביב לירושלים והריגתם של 16 מנוסעי האוטובוס וכן פיגוע ירי בשומרון (שלמעשה אירע יום לפני הבחירות אך השפיע על תוצאותיהן ועל הציבור במידה ניכרת) ערערו את תחושת הביטחון העצמי. הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב בעיקר באמצעים ביטחוניים.
- בשנת 1988 ניתנו לראשונה הרשאות לחברות כבלים. החברות כולן היו אזוריות, ולא יכלו להתאגד (עד יצירת HOT בסוף שנות ה-90). ערוץ שתיים החל בשידורים ניסיוניים.
ניהול העניינים המדינייםעריכה
ישראל סירבה למשא ומתן עם אש"ף, ועל פי החוק אותם הימים נאסרה אף הידברות יחידים עם אש"ף או עם חבריו. ב-15 במאי 1989 הכריזה הממשלה על יוזמת שלום, שכללה עריכת בחירות לפלסטינים ביש"ע ותחילת שיחות עם הפלסטינים מהשטחים, ללא הכרה בהנהגת אש"ף שישבה מחוץ לשטחים. האינתיפאדה ופעילויות הטרור נמשכו. מצדו השני של המתרס, הצד היהודי הקיצוני שגם החל בפעולות ובהפגנות. וכמו כן נמשכה המחלוקת על ההתנחלויות.
מדיניות כלכליתעריכה
נמשכה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.
הפלת הממשלהעריכה
ערך מורחב – התרגיל המסריח
במהלך שנת 1990, שנה וחצי אחרי הקמת הממשלה, שלח שר האוצר פרס את סגנו יוסף ביילין לשיחות חשאיות עם החרדים, במטרה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון והרכבת ממשלת שמאל-חרדים. כמו כן פרס דאג לניהול שיחות חשאיות עם הערבים ושאר סיעות השמאל שיתמכו בממשלתו. אחרי שהחרדים הסכימו סופית, הגישה סיעת המערך הצבעת אי אמון בממשלה. בעקבות זאת, פיטר יצחק שמיר את שמעון פרס מהממשלה ושאר שרי מפלגת העבודה התפטרו מהממשלה. ב-15 במרץ 1990 נפלה הממשלה בהצבעת אי אמון.
סיעות הקואליציהעריכה
| סיעה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד | 40 | משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החוץ, משרד הכלכלה והתכנון, המשרד לאיכות הסביבה, משרד העבודה והרווחה, משרד המשפטים, משרד התעשייה והמסחר, משרד התיירות, משרד התחבורה, 3 שרים בלי תיק |
משרד החוץ | 22 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 | |
| המערך | 39 | משרד האוצר, משרד החינוך והתרבות, משרד הביטחון, המשרד לאיכות הסביבה, משרד המשטרה, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד התקשורת, משרד החקלאות, משרד הבריאות, משרד האנרגיה והתשתית, 2 שרים בלי תיק |
משרד האוצר | 22 בדצמבר 1988 | 15 במרץ 1990 | פרשה מהקואליציה עקב ניסיונה להפיל את הממשלה |
| ש"ס | 6 | משרד הפנים, המשרד לקליטת עלייה | משרד הפנים | 22 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 | |
| אגו"י | 5 | משרד העבודה והרווחה | 22 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 | ||
| מפד"ל | 5 | משרד הדתות, שר בלי תיק | 22 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 | ||
| דגל התורה | 2 | 22 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
הרכב הממשלהעריכה
הממשלה מנתה 27 שרים, לא כולם כיהנו יחד, מתוכם 19 כיהנו בעבר בממשלה (שמיר, פרס, לוי, נבון, רבין, ארנס, ברלב, המר, ויצמן, יעקבי, מודעי, נסים, שרון, פת, פרץ, גור, קצב, שחל, צור) ו-8 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אדרי, דרעי, מילוא, מרידור, כ"ץ-עוז, אולמרט, מגן, שאקי)
סגני שריםעריכה
| שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|
| יוסי ביילין | המערך | משרד האוצר | 26 בדצמבר 1988 | 15 במרץ 1990 |
| בנימין נתניהו | הליכוד | משרד החוץ | 26 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 |
| משה-זאב פלדמן | אגודת ישראל | משרד העבודה והרווחה | 22 בדצמבר 1988 | 31 באוקטובר 1989 |
| רפאל פנחסי | ש"ס | משרד הפנים | 15 בינואר 1990 | 11 ביוני 1990 |
חילופי שריםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ממשלת ישראל העשרים ושלוש באתר משרד ראש הממשלה
ממשלת ישראל העשרים ושלוש באתר הכנסת
| הקודם: ממשלת ישראל העשרים ושתיים 1986-1988 |
ממשלת ישראל העשרים ושלוש 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990 |
הבא: ממשלת ישראל העשרים וארבע 1990-1992 |