ממשלת ישראל הראשונה

ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

ממשלת ישראל הראשונה

ממשלת ישראל הראשונה בראשות דוד בן-גוריון ב-1 במאי 1949.

משמאל לימין: גולדה מאיר, שניאור זלמן שזר, בכור-שלום שטרית, צבי מימון (קצרן הממשלה), דב יוסף, אליעזר קפלן, משה שרת, דוד בן-גוריון, זאב שרף (מזכיר הממשלה), פנחס רוזן, דוד רמז, חיים משה שפירא, יצחק מאיר לוין ויהודה לייב מימון
מידע כללי
10 במרץ 19491 בנובמבר 1950 (שנה ו־33 שבועות)
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
ראש הממשלה דוד בן-גוריון
מפלגה שולטת מפא"י
סיעות הקבינט
מספר שרים 12
הקבינט הקודם הממשלה הזמנית
הקבינט הבא ממשלת ישראל השנייה

תוצאות הבחירות לאספה המכוננת עריכה

רשימה ראש הרשימה מושבים קולות שיוך
מפא"י דוד בן-גוריון 46
46 / 120
155,274 35.7% קואליציה
מפ"ם יצחק טבנקין 19
19 / 120
64,018 14.7% אופוזיציה
החזית הדתית המאוחדת יהודה לייב פישמן 16
16 / 120
52,982 12.2% קואליציה
תנועת החרות מנחם בגין 14
14 / 120
49,782 11.5% אופוזיציה
הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין 7
7 / 120
22,661 5.2% אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 5
5 / 120
17,786 4.1% קואליציה
ספרדים ועדות מזרח בכור-שלום שטרית 4
4 / 120
15,287 3.5% קואליציה
מק"י שמואל מיקוניס 4
4 / 120
15,148 3.5% אופוזיציה
הרשימה הדמוקרטית של נצרת סיף-אלדין אל-זועבי 2
2 / 120
7,387 1.7% קואליציה
רשימת לוחמים נתן ילין-מור 1
1 / 120
5,363 1.2% אופוזיציה
ויצו רחל כהן-כגן 1
1 / 120
5,173 1.2% אופוזיציה
התאחדות התימנים בישראל זכריה גלוסקא 1
1 / 120
4,399 1.0% אופוזיציה

הקמת הממשלה עריכה

ייעודה המקורי של האספה המכוננת היה לכונן חוקה למדינה, אך עם קבלת חוק המעבר שינתה האספה את ייעודה והפכה עצמה לכנסת הראשונה. עתה קם הצורך להקים ממשלה. סיעת מפא"י הייתה הסיעה הגדולה ביותר, אך היא לא החזיקה ברוב מוחלט בכנסת, ולכן היה צורך לכונן קואליציה שתיתן אמון בממשלה. בן-גוריון התנגד בתוקף להכללתן של תנועת החרות ומק"י בקואליציה העתידית, תוך שהוא טובע את הביטוי "בלי חרות ומק"י", דהיינו, בלי הרוויזיוניסטים והקומוניסטים. מפ"ם קיוותה להקים עם מפא"י ממשלה סוציאליסטית צרה אך נתקלה בדחייה ונותרה באופוזיציה. בן-גוריון החליט לפנות אל החזית הדתית, הפרוגרסיבים, הספרדים ורשימות המיעוטים.

בסך הכל תמכו בממשלה 73 חברי כנסת. בהסכמים הקואליציוניים נקבע שהממשלה תיתן שוויון זכויות גמור לכל אזרח, תחתור לשלום, תשמור על נייטרליות במלחמה הקרה, תעודד עלייה ותאכלס את המדינה.

ציוני דרך ומדיניות עריכה

מדיניות ביטחונית עריכה

ממשלה זו חתמה על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, שכן מצעה העיקרי של מפא"י בבחירות אלה היה השגת הסכמי הפסקת אש. בהסכמים אלו נקבע הקו הירוק כגבולה של ישראל. בנוסף לכך נחקק חוק שירות ביטחון, שקבע את הקריטריונים לגיוס לצה"ל.

מדיניות כלכלית עריכה

מדיניותה הכלכלית של הממשלה, שנגזרה ברובה מהיותה של מפא"י מפלגה סוציאליסטית, הייתה מדיניות הקיצוב, אשר זכתה לשם "צנע". במסגרת מדיניות זו הוטלה הגבלה על כמות המצרכים שהותר לכל אזרח לקנות. במהלך כהונתה של הממשלה הציבור היה מאוחד יחסית בתמיכתו בצנע, אולם לאחר הרחבת המדיניות לקראת סוף כהונתה, התחיל לפרוח השוק השחור.

שונות עריכה

ממשלה זאת נאלצה להתמודד עם השאלה של כינון חוקה לישראל הצעירה. החזית הדתית המאוחדת התנגדה לחלוטין לכינון חוקה מעשה ידי אדם. מפא"י תמכה בכינון חוקה, לאחר ביסוס המדינה ולאחר קליטת העולים, ואילו כל שאר סיעות הממשלה תמכו בכינון חוקה מידית. בסופו של דבר, התקבלה הצעתו של חבר המפלגה הפרוגרסיבית, יזהר הררי, לקראת סוף כהונת הממשלה, שקבעה שהחוקה לא תכונן מיד, אלא תיכתב פרקים-פרקים אשר יהוו חוקי יסוד, שלבסוף יתאגדו לכלל חוקת המדינה.

הממשלה העלתה את עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.

הממשלה תמכה בחוק השבות, אשר איפשר לכל יהודי לעלות ארצה. בן-גוריון התייחס אל החוק כאל אחד מ"חוקי השתייה של מדינת ישראל".

הממשלה תמכה גם בחוק לימוד חובה, אשר לפיו כל ילד חויב ללמוד במסגרת חינוכית מגיל 5 עד גיל 16, שמומן על ידי תקציב המדינה למרות המצב הכלכלי הקשה.

סיום כהונת הממשלה עריכה

בן-גוריון הודיע על התפטרות הממשלה לנשיא ב-15 באוקטובר 1950, בעקבות דרישתו שאליעזר קפלן יועבר מתפקידו כשר המסחר והתעשייה, לטובת מינוי איש עסקים שאינו חבר כנסת (יעקב גרי). מכיוון שבאותה התקופה על מנת למנות שר חדש היה על הממשלה להתפטר, ולהציג את עצמה מחדש עם השר החדש להבעת אמון מחודשת, התפטרה הממשלה. לאחר מכן תוקן החוק בעניין זה. בישיבת הכנסת בה הודיע על התפטרות הממשלה, הציע בן-גוריון הקמת ממשלת מעבר בת 7 חברים שתכהן עד לבחירות החדשות שיערכו בהקדם, אבל הצעתו נדחתה.

סיעות הקואליציה עריכה

מפלגה מושבים בכנסת שרים בממשלה משרדי השרים כניסה לממשלה יציאה מן הממשלה
מפא"י 46 7 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד המסחר והתעשייה, משרד החוץ, משרד הקיצוב והאספקה, משרד החקלאות, משרד העבודה, משרד התחבורה, משרד החינוך והתרבות 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
החזית הדתית המאוחדת 16 3 משרד הדתות, המשרד לנפגעי מלחמה, משרד הסעד, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד העלייה
המפלגה הפרוגרסיבית 5 1 משרד המשפטים
ספרדים ועדות מזרח 4 1 משרד המשטרה, משרד המיעוטים
הרשימה הדמוקרטית של נצרת 2 0 ללא
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה עריכה

הממשלה מנתה 12 שרים לכל אורך כהונתה.

מפא"י החזית הדתית המאוחדת המפלגה הפרוגרסיבית ספרדים ועדות מזרח
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל הראשונה
ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א | 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה   ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

מפא"י ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד הביטחון
משרד האוצר   אליעזר קפלן מפא"י ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד המסחר והתעשייה
משרד הבריאות   משה שפירא החזית הדתית המאוחדת ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד העלייה
משרד הפנים
משרד הדתות   יהודה לייב מימון החזית הדתית המאוחדת ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
המשרד לנפגעי מלחמה
משרד החוץ   משה שרת מפא"י ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד החינוך והתרבות   זלמן שזר מפא"י ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד החקלאות   דב יוסף מפא"י ד' בסיוון ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 1 ביוני 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד הקיצוב והאספקה
משרד המשטרה   בכור-שלום שטרית ספרדים ועדות מזרח ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד המשפטים   פנחס רוזן המפלגה הפרוגרסיבית ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד הסעד   יצחק מאיר לוין החזית הדתית המאוחדת ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד העבודה והביטוח העממי   גולדה מאיר מפא"י ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950
משרד התחבורה   דוד רמז מפא"י ט' באדר ה'תש"ט - כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950

מזכיר הממשלה: זאב שרף

קישורים חיצוניים עריכה


הקודם:
הממשלה הזמנית
1948–1949
ממשלת ישראל הראשונה
10 במרץ 194930 באוקטובר 1950
הבא:
ממשלת ישראל השנייה
1950–1951