פתיחת התפריט הראשי

תוצאות הבחירות לכנסת התשיעיתעריכה

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
הליכוד מנחם בגין 43 583,968 33.4% קואליציה
המערך שמעון פרס 32 430,023 24.6% אופוזיציה
  • רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
  • בהמשך כהונת הכנסת:
    • פרש חבר הכנסת משה דיין והקים סיעת יחיד; בהמשך הצטרף לחברי כנסת נוספים בהקמת תל"ם
    • הצטרפו שני חברי כנסת משינוי
ד"ש יגאל ידין 15 202,265 11.6% קואליציה, שינוי פרשה לאופוזיציה. בהמשך כהונת הכנסת התפלגה הסיעה לתנועה הדמוקרטית ושינוי
מפד"ל יוסף בורג 12 160,787 9.2% קואליציה
חד"ש 5 80,118 4.6% אופוזיציה
אגו"י 4 58,652 3.3% קואליציה
פלאטו שרון שמואל פלאטו שרון 1 35,049 2.0% אופוזיציה שינה מאוחר יותר את שם סיעתו ל"פיתוח ושלום"
שלומציון אריאל שרון 2 33,947 1.9% קואליציה הצטרפה לליכוד לאחר הקמת הממשלה
מחנה של"י 2 27,281 1.6% אופוזיציה מאוחר יותר פרש חבר הכנסת סעדיה מרציאנו והקים את סיעת היחיד
"שוויון בישראל - פנתרים"
רע"ם סיף-אלדין אל-זועבי 1 24,185 1.4% אופוזיציה
פאג"י קלמן כהנא 1 23,571 1.3% אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 1 20,621 1.2% אופוזיציה
ל"ע גדעון האוזנר 1 20,384 1.2% אופוזיציה

הקמת הממשלהעריכה

בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.

ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-יון.

ציוני דרך ומדיניותעריכה

כלכלה וחברהעריכה

מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי; ומאידך, ממחויבות לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיו נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."

בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני לדיון קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים אחר כך הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".

בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון ההידרדרות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו. אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות של הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.

לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.

חוץ וביטחוןעריכה

עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות הממשלה נגעה בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.

הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.

במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, במבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981 הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.

הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית

סיעות הקואליציהעריכה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד 43 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד החוץ, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה,
משרד התקשורת, משרד החקלאות
משרד התעשייה, המסחר והתיירות,
משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתית,
משרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת עלייה,
משרד הבריאות, 2 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הביטחון,
משרד התעשייה,
המסחר והתיירות
,
משרד ראש הממשלה
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
ד"ש 15 סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה,
משרד התקשורת
24 באוקטובר 1977 14 בספטמבר 1978 עד להתפרקות הסיעה
מפד"ל 12 משרד הדתות, משרד החינוך, התרבות והספורט,
משרד הפנים
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
התנועה
הדמוקרטית
7 סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה
14 בספטמבר 1978 10 במרץ 1981 פלג של ד"ש שנשאר בקואליציה עד
להתפרקותו שלו
אגו"י 4 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
שלומציון 2 משרד החקלאות 20 ביוני 1977 5 ביולי 1977 עד להשתלבותה הרשמית בליכוד
משה דיין 1 משרד החוץ 20 ביוני 1977 23 באוקטובר 1979 פרש מהמערך והקים סיעת יחיד
יגאל ידין 1 סגן ראש הממשלה 10 במרץ 1981 5 באוגוסט 1981 המשיך לכהן בממשלה גם לאחר התפרקות
התנועה הדמוקרטית
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלהעריכה

עם כינונה, מנתה הממשלה 13 שרים, מכיוון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. אלו כללו 9 מהליכוד: 3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון, 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.

בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בעבר בממשלה (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירה, פת, לוי, הורוביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
מנחם בגין הליכוד משרד ראש הממשלה,
משרד הביטחון,
משרד החוץ, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה,
משרד התחבורה,
משרד התקשורת
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
יגאל ידין ד"ש 24 באוקטובר 5 באוגוסט 1981  
שמחה ארליך הליכוד משרד האוצר 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
יגאל הורביץ הליכוד משרד התעשייה, המסחר והתיירות,
משרד האוצר
20 ביוני 1977
7 בנובמבר 1979
1 באוקטובר 1978
13 בינואר 1981
 
יורם ארידור הליכוד משרד התקשורת, משרד האוצר 5 בינואר 1981 5 באוגוסט 1981  
יצחק מודעי הליכוד משרד האנרגיה והתשתית,
משרד התקשורת
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
עזר ויצמן הליכוד משרד הביטחון 20 ביוני 1977 26 במאי 1980
  • התפטר עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה
 
גדעון פת הליכוד משרד הבינוי והשיכון,
משרד התעשייה, המסחר והתיירות
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר הבינוי והשיכון עד ל-15 בינואר 1979, עת החל
    לכהן כשר התעשייה, המסחר והתיירות
 
דוד לוי הליכוד המשרד לקליטת עלייה,
משרד הבינוי והשיכון
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
אליעזר שוסטק הליכוד משרד הבריאות 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
אהרן אבוחצירא מפד"ל משרד הדתות 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
משה דיין סיעת יחיד משרד החוץ 20 ביוני 1977 23 באוקטובר 1979
  • התפטר עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה
 
יצחק שמיר הליכוד משרד החוץ 10 במרץ 1980 5 באוגוסט 1981  
זבולון המר מפד"ל משרד החינוך, התרבות והספורט 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
אריאל שרון הליכוד משרד החקלאות 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
שמואל תמיר ד"ש משרד המשפטים 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1980  
משה נסים הליכוד שר בלי תיק, משרד המשפטים 10 בינואר 1978 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר בלי תיק עד ל-13 באוגוסט 1980, עת החליף את
    שמואל תמיר בתפקידו כשר המשפטים
 
ישראל כץ לא היה חבר כנסת משרד העבודה והרווחה 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר מטעם ד"ש
 
יוסף בורג מפד"ל משרד הפנים 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
מאיר עמית ד"ש משרד התחבורה,
משרד התקשורת
24 באוקטובר 1977 15 בספטמבר 1978
  • התפטר עקב פרישת סיעת שינוי מהקואליציה (לאחר
    התפרקות ד"ש)
 
חיים לנדאו לא היה חבר כנסת באותה תקופה שר בלי תיק, משרד התחבורה 10 בינואר 1978 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר מטעם הליכוד
  • כיהן כשר בלי תיק עד ל-15 בינואר 1979, עת החל לכהן כשר
    התחבורה
 

סגני שריםעריכה

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
יחזקאל פלומין הליכוד משרד האוצר 28 ביוני 1977 30 ביולי 1979  
מרדכי צפורי הליכוד משרד הביטחון 28 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981  
יצחק פרץ הליכוד משרד התעשייה, המסחר והתיירות 28 ביוני 1977 15 בינואר 1979  
יורם ארידור הליכוד משרד ראש הממשלה 4 ביולי 1977 28 בדצמבר 1980  

חילופי שריםעריכה

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
מנחם בגין הליכוד משרד העבודה והרווחה מסירת התיק לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 ישראל כץ לא היה חבר כנסת 24 באוקטובר 1977
מנחם בגין הליכוד משרד התחבורה, משרד התקשורת מסירת התיקים לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 מאיר עמית ד"ש 24 באוקטובר 1977
מנחם בגין הליכוד משרד המשפטים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 שמואל תמיר ד"ש 24 באוקטובר 1977
מאיר עמית ד"ש משרד התחבורה פרישת הסיעה מהקואליציה 15 בספטמבר 1978 חיים לנדאו לא היה ח"כ 15 בינואר 1979
מאיר עמית ד"ש משרד התקשורת פרישת הסיעה מהקואליציה 15 בספטמבר 1978 יצחק מודעי הליכוד 15 בינואר 1979
יגאל הורביץ הליכוד משרד התעשייה, המסחר והתיירות התפטרות 1 באוקטובר 1978 גדעון פת הליכוד 15 בינואר 1979
גדעון פת הליכוד משרד הבינוי והשיכון החל לכהן כשר התעשייה, המסחר והתיירות 15 בינואר 1979 דוד לוי הליכוד 15 בינואר 1979
משה דיין סיעת יחיד משרד החוץ התפטרות 23 באוקטובר 1979 מנחם בגין הליכוד 23 באוקטובר 1979
שמחה ארליך הליכוד משרד האוצר התפטרות 7 בנובמבר 1979 יגאל הורביץ הליכוד 7 בנובמבר 1979
מנחם בגין הליכוד משרד החוץ מסירת התיק לשר במשרה מלאה 10 במרץ 1980 יצחק שמיר הליכוד 10 במרץ 1980
עזר ויצמן הליכוד משרד הביטחון התפטרות 26 במאי 1980 מנחם בגין הליכוד 28 במאי 1980
שמואל תמיר ד"ש משרד המשפטים התפטרות 5 באוגוסט 1980 משה נסים הליכוד 13 באוגוסט 1980
יצחק מודעי הליכוד משרד התקשורת מסירת התיק לשר במשרה מלאה 22 בדצמבר 1980 יורם ארידור הליכוד 5 בינואר 1981
יגאל הורביץ הליכוד משרד האוצר התפטרות 13 בינואר 1981 יורם ארידור הליכוד 21 בינואר 1981
יצחק פרץ הליכוד סגן שר במשרד התעשייה, המסחר והתיירות פרישה מהסיעה 15 בינואר 1979 לא מונה מחליף
יחזקאל פלומין הליכוד סגן שר במשרד האוצר התפטרות 30 ביולי 1979 לא מונה מחליף
יורם ארידור הליכוד סגן שר במשרד ראש הממשלה עמד להתחיל לכהן כשר התקשורת 28 בדצמבר 1980 לא מונה מחליף

קישורים חיצונייםעריכה


הקודם:
ממשלת ישראל השבע עשרה
1974-1977
ממשלת ישראל השמונה עשרה
20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
הבא:
ממשלת ישראל התשע עשרה
1981-1983