מנאנדרוס

מחזאי יווני

מנאנדרוסיוונית: Μένανδρος;‏ 342291 לפנה"ס) היה מחזאי ביוון העתיקה בתקופה ההלניסטית. נולד באתונה העתיקה ונחשב אבי "הקומדיה החדשה", סוג הקומדיה שהתפתח ביוון אחרי הקומדיה הקלאסית.

מנאנדרוס
Μένανδρος
לידה שנות ה־40 של המאה ה־4 לפנה״ס ייתכן
Kephisia, אתונה העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג שנות ה־90 של המאה ה־3 לפנה״ס ייתכן
Freattyda, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אתונה העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האסכולה הפריפטטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי הקומדיה היוונית החדשה של מנאנדרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הנרגן, Misoumenos, Perikeiromene, Samia, Epitrepontes, Aspis, Encheiridion, Sikyonioi עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Glycera עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה לנאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרוטומה של מנאנדרוס, העתק רומאי במוזיאון קיארמונטי

יצירתו עריכה

בקומדיות של מנאנדרוס ואחרים מכותבי הקומדיה החדשה, השתנה הנושא המרכזי, מן הכלל - נושאי מדינה וחברה שהיו מרכז הקומדיה הקלאסית, אל הפרט, האינדיבידואל וחייו, שמחותיו וצרותיו - אהבה וידידות, תמונות מחיי היומיום, יחסים בתוך המשפחה, יריבות בין שכנים וכו'.

מנאנדרוס היה המחזאי הראשון בספרות העולם המערבי שהאהבה הייתה לו לנושא ראשי למחזותיו, אהבה לא ככוח דמוני כמו אצל אוריפידס, אלא כרגש המסוגל להתגבר על מכשולים ולנצח. נושא היחסים שבינו לבינה הפכו אותו לחלוץ בסוג זה של קומדיה ולמשפיע על הדורות הבאים (ראו להלן).

מנאנדרוס העריץ וחיקה את אוריפידס ודמה לו בהתבוננותו החדה בחיי המעשה וביכולת הניתוח שלו את חיי הרגש. מחזותיו התמקדו בתיאור אירועי היומיום והוא שרטט במבט סאטירי ומלגלג, מגוון תכונות אנוש כמו חנופה, גסות, פטפוט, סכלות, קמצנות וקונדסות ועוד.

את עלילותיו בנה ברוב כישרון והמצאה, כפי שאפשר לראות בעיבודים של משוררים רומאים למחזותיו, אך בניית דמויותיו לוקה במידה מסוימת של חדגוניות. ברוב מחזותיו מופיעות אותן דמויות ארכיטיפיות של הנאהבים הצעירים, האב הנוקשה והמחמיר, הבן ההולל והפוחז והעבד התככן ורוקם המזימות.

מתוך רכיבי הקומדיה הקלאסית הוא ויתר על המקהלה ושמר על "אחדות המקום"; הצגותיו התרחשו תמיד ברחוב העיר, מסביב לשניים שלושה בניינים, שהיו המרכז לכניסות ויציאות מרובות, שתרמו לתחושת הקצב והפעילות התזזיתית על הבמה.

חייו והשפעתו על הדורות הבאים עריכה

מנאנדרוס נולד למשפחה אתונאית מיוחסת. אביו היה מצביא ומושל בחצי האי כרסונסוס (גליפולי של היום) ליד הלספונטס, דודו היה אלקסיס, משורר קומדיות ידוע במאה הרביעית לפנה"ס, ממנו הושפע בראשית דרכו הספרותית. הקומדיה הראשונה של מנאנדרוס עלתה על הבמה כשהיה בן 21, ומאז ועד מותו, 30 שנה מאוחר יותר בטביעה בנמל פיראוס, הוא כתב למעלה מ-100 קומדיות. רק שמונה ממחזותיו זכו בפרס וגם זה בתחרויות הלנאיה הפחות יוקרתיות. הוא לא זכה אף פעם בפרס בתחרויות הדיוניסיה, בהן זכה פילֶמוֹן, שהיה כותב הקומדיות הפופולרי בתקופתו. למרות הצלחתו הבינונית בחייו, לאחר מותו הוא נעשה אחד המחזאים הפופולריים של הזמן העתיק וידוע שבמאה ה-16 שרדו עדיין 23 מחזות שלמים מכלל יצירתו. הוא זכה להערכתו של פלוטרכוס בהשוואה שערך בינו לבין אריסטופאנס.

למחזותיו הייתה השפעה גדולה על הדורות הבאים, מהרומאים ועד התיאטרון המודרני. עיבודים חופשיים לכמה ממחזותיו נעשו בידי המשוררים הרומאים פלאוטוס וטרנטיוס במאות השלישית והשנייה לפני הספירה, עד כדי שיוליוס קיסר כינה את טרנטיוס "חצי מנאנדרוס". השפעתו ניכרת גם בקומדיה דל'ארטה, בקומדיות של קרלו גולדוני, מולייר ועד ג'ורג' ברנרד שאו.

מחזותיו ששרדו עריכה

עד אמצע שנות החמישים רק חלק קטן מיצירותיו של מנאנדרוס היה ידוע, אך בחפירות באוכסירינכוס שבמצרים, התגלו מספר רב של מקטעים מתוך מחזותיו. כיום ידוע בשלמותו מחזה אחד "קשה לב" או "הנרגן" (ὁ Δύσκολος), ועוד ארבעה מחזות כמעט בשלמותם (להוציא כמה קטעים חסרים): "בת-סאמוס","מגן", "מתבוררים" ו"גזוזת שער".

יצחק זילברשלג תרגם מיוונית את כל החמישה, וצירף הקדמה לכל אחד מהמחזות. אחרית דבר הוסיף לאיונל קאסון.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה