מנזר הפטריארכיה של פץ'
מנזר הפטריארכיה של פץ' (סרבית: Пећка патријаршија, אלבנית: Patrikana e Pejës) הוא מנזר סרבי אורתודוקסי השוכן בסמוך לעיר פץ' שבקוסובו, ובו ארבע כנסיות. המקום משמש כמרכז הרוחני וכמאוזוליאום של הבישופים והארכיבישופים של סרביה.
 | |||||||
| כנסיית ניקולאס הקדוש | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג |
מנזר, מונומנט מורשת אדריכלי, אתר היסטורי, Stauropegic monastery  | ||||||
| מיקום |
פץ' | ||||||
| מדינה |
סרביה | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־13 | ||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־13 | ||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות סרבו-ביזנטית | ||||||
| קואורדינטות | 42°39′40″N 20°15′56″E / 42.661161111111°N 20.265619444444°E | ||||||
  | |||||||
היסטוריה עריכה
לא ברור מתי בדיוק הוקם המנזר. אחת הדעות היא כי הארכיבישוף סבאה (1175 - 14 בינואר 1235) היה בחיים כאשר האתר הפך למטוה (קרקע בבעלות ומנוהלת על ידי מנזר) של מנזר ז'יצ'ה, שבאותה תקופה היה מקום המושב של הארכיבישופות הסרבית. הארכיבישוף ארסניי הראשון בנה את כנסיית השליחים הקדושים, כיוון שרצה שמקום מושבה של הכנסייה הסרבית יהיה באזור בטוח וקרוב למרכז המדינה, וב-1250 לערך הוא הורה לקשט אותה. הארכיבישוף ניקודים הראשון בנה את כנסיית דמטריוס הקדוש ב-1320 מצפון לכנסיית השליחים, ומספר שנים לאחר מכן בנה יורשו, הארכיבישוף דנילו השני, את כנסיית הבתולה הקדושה הודגטריה מדרום לכנסיית השליחים, ודרומית לאחרונה הוא הקים את כנסיית ניקולאס הקדוש. בתקופתו של הארכיבישוף יואנקיי השני, בערך ב-1345, הוספו הפרסקאות לכנסיית דמטריוס שקודם לכן לא הייתה מקושטת. במהלך המאה ה-14 בוצעו שינויים קטנים בכנסיית השליחים, כך שחלקים מסוימים קושטו בתקופה מאוחרת יותר. בין המאה ה-13 למאה ה-15, וכן במאה ה-17, נקברו הפטריארכים והארכיבישוף הסרבים מפץ' בכנסיות אלה.
עבודות השיקום של המתחם החלו ביוני 2006 ונמשכו עד נובמבר של אותה שנה. המטרה העיקרית הייתה להגן על המתחם מפני פגעי מזג האוויר, וכן לתקן את הקירות הפנימיים והחיצוניים. בחזית הצפונית של כנסיית דמטריוס הקדוש נחשפו שני פרסקאות של מלכה ושל אציל סרביים, שקודם לכן היו מוסתרים. ב-13 ביולי 2006 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית כחלק מהרחבת ההכרזה של מנזר דצ'אני, ויחד עם שני אתרים נוספים שנוספו להכרזה, הוכר כאתר בסיכון בשל המחלוקות והמאבקים בקוסובו.
המתחם עריכה
שלוש מהכנסיות - כנסיית השליחים הקדושים, כנסיית דמטריוס הקדוש וכנסיית הבתולה הקדושה הודגטריה - נבנו בסמוך זו לזו והן מחוברות בנרתקס משותף, המעניק להן מראה של מבנה בודד הנושא שלוש כיפות. בכל אחת משלוש הכנסיות פרסקאות עשירים. קפלת ניקולאס הקדוש שוכנת במרחק מה מיתר שלוש הכנסיות. בעבר היו הכנסיות חלק ממתחם נזירי גדול, שהוקף בחומה ובה חמישה מגדלים. החומה ובה מגדל הנישא מעל השער נותרה במקומה, אך מבני המתחם החילוניים לא שרדו. בסביבת המתחם קמו כנסיות קטנות ומקומות פרישה רבים, ומקור שם העיר והמתחם "פץ'", במילה הסלאבית העתיקה שמשמעותה מערה. שטחו של השטח המוכרז הוא 15.3 דונם והוא חופף לשטח המתחם המוקף בחומה. סביבו שטח חיץ גדול בהרבה המשתרע על פני קילומטר רבוע.
הכנסייה המרכזית, כנסיית השליחים הקדושים, הוקמה בעשור השלישי של המאה ה-13, לפי עקרונות התכנון של אסכולת ראס. היא נבנתה מאבן, ויש בה ספינה בודדת וכיפה. כנסיית דמטריוס הקדוש הוקמה בתחילת המאה ה-14 מצפון ובצמוד לקודמתה. היא הוקמה מאבן ומלבנים, גם בכנסייה זו ספינה בודדת וכיפה אך היא קטנה משכנתה. ב-1328 הוקמה כנסיית הבתולה הקדושה מצידה הדרומי של כנסיית השליחים ובאותה עת הוקם גם הנרתקס המחבר בין השלוש. חללו המרכזי של הנרתקס מקורה בקמרון חבית, ומשני צדדיו של חלל זה שני מעברים. בעבר הייתה קבועה ארקאדה בצידו המערבי, אך פתחיה נחסמו במשך השנים.
