פתיחת התפריט הראשי

מנזר סן ונסן דה פולצרפתית: Hospice Saint Vincent de Paul) הוא מוסד צדקה קתולי בירושלים ובו בית יתומים, בית ספר ומחלקה לעיוורים ולנפגעי נפש.

מנזר סן ונסן דה פול
Chapelle Saint-Vincent-de-Paul, Jérusalem
PikiWiki Israel 12669 Monastery of Saint Vincent de Paul in Jerusalem.jpg
מידע על המבנה
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת ממילא
עיר ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1888
סיום הבנייה 1911
קואורדינטות 31°46′42″N 35°13′26″E / 31.77839°N 35.22397°E / 31.77839; 35.22397
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
מנזר סן ונסן דה פול
מנזר סן ונסן דה פול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מנזר סן ונסן דה פול

המנזר לא פונה לעיר העתיקה אלא פונה דרומית אל עמק ממילא. הקומפלקס מורכב משלושה מבנים עיקריים: הבניין המרכזי, מבנה כנסייה נפרד ומבנה של שש עשרה חנויות בחזית הראשית ברחוב ממילא.

שכר הדירה שגבה המוסד מבתי העסק היה בו לסייע במימון פעולות המוסד. לחנויות הללו היה חלק משמעותי בהפיכת רחוב ממילא לאזור מסחרי חשוב.

היסטוריהעריכה

 
האב ונסן דה פול, מייסד ארגון "האחיות הרחמניות של סן ונסן דה פול"

המנזר נוסד ונבנה בין השנים 1886–1911 על ידי בנות הצדקה "Filles de la Charité" שאותו ייסד בצרפת האב ונסן דה פול ב-1629.

דה-פול גייס נשים לעבודה בבתי חולים. הן לא היו חייבות להיות נזירות ולקבל עליהן שבועת נזירות וגם לא להתחייב מראש לתקופת שרות קצובה אולם היה עליהן להתלבש בפשטות ובצניעות ולהקדיש עצמן לטיפול בחולים. ארגון זה קיים עד היום כ"בנות החסד" או כ-"האחיות הרחמניות של סן ונסן דה פול", (Sœurs de Saint Vincent de Paul). הארגון מונה כיום כ-21 אלף נזירות.[1]

המנזר הוא המבנה הראשון שנבנה במשכונת ממילא ההיסטורית, ואחד המבנים המקוריים היחידים שנותרו בה לאחר שמרבית בתיה נהרסו במסגרת עבודות הפיתוח המאסיבי שנערך במקום. בשנות ה-70 התעוררו מחשבות לגבי שיקום ופיתוח של שכונות הגבול ממילא ומוסררה, נוכח העליבות והנחשלות בשכונות אלו. ממילא הוגדרה כאזור שיקום בעדיפות ראשונה. בראשית שנת 1971 הוקמה "חברת קרתא" - חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ, כדי לחדש את האזור על ידי שיקום ופיתוח אזור ממילא והסביבה. לצורך כך הופקעו כ-100 דונם משטח ממילא והועברו לבעלות "קרתא". התכנון הופקד בידי האדריכלים ז'ילבר וייל ומשרדו של משה ספדיה (על הפרויקט הופקדה אירית כוכבי)– "הצוות לתכנון ממילא", שתכננו בהתאם לתוכנית אב של "הצוות לתכנון מרכז ירושלים" של עיריית ירושלים. תוכנית האב אישרה את פינוי והריסת כל המבנים במתחם למעט מנזר סן ונסן דה פול וחדר הרצל, וקבעה הנחיות ומגבלות לתכנון החדש.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רותי סיניאחיות הרחמים, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2007