מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.

זמן מנחה גדולה הוא תחילת הזמן שמותר ממנו והלאה להתפלל את תפילת המנחה. זמן זה נקרא מנחה גדולה מחמת ששיעור הזמן שישנו מזמן זה עד לשקיעה הוא גדול, בניגוד למנחה קטנה, שממנה ועד לשקיעה הזמן הוא קטן יותר.

זמן מנחה גדולהעריכה

זמן מנחה גדולה הוא שש שעות ומחצה מתחילת היום (חצי שעה אחרי חצות היום).

בפוסקים נחלקו איך נמדדות השעות לעניין זה. החפץ חיים נוטה לומר[1] שעות אלו הן שעות זמניות, אך יש שכתבו שהכוונה לשעות הרגילות (לפי השעון הרגיל - של 60 דקות).

בלוח ארץ ישראל שחיבר הרב משה טיקוצ'ינסקי כתב לחשב בימות החורף זמן מנחה גדולה כ-30 דקות לאחר חצות היום[2].

תפילות כנגד קרבנותעריכה

תפילת המנחה נתקנה כנגד הקרבת קרבן תמיד של בין הערבים, ואף שזמן הקרבתו היה כל יום בתשע שעות וחצי, אך כיון שלעיתים הוצרכו להקריב קודם זמן זה כגון בערב פסח שחל בערב שבת, ובזמנים אלה הקדימו את הקרבתו לשש שעות ומחצה, לכן בדיעבד אם התפלל משעה זו, יצא ידי חובה.

וכך הוא לשון הרמב"ם משנה תורה לרמב"ם, הלכות הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ג', הלכה ב': "כבר אמרנו שתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנו זמנה, ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה, תקנו זמנה מתשע שעות ומחצה והיא הנקראת מנחה קטנה, ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה".

יש ראשונים (כגון הטור) שסוברים שאף לכתחילה ניתן להתפלל מנחה גדולה, ובערב פסח לכולי עלמא ניתן להתפלל מנחה גדולה לכתחילה מכיוון שבפועל הקריבו אז את קרבנן התמיד. כתב המשנה ברורה[3] שאם יש איזהו צורך, מותר לכתחילה להתפלל מנחה גדולה.

נחלקו האחרונים במי שהתפלל מנחה אחרי חצות קודם מנחה גדולה, אם יצא בדיעבד.[4]

דינים התלויים בזמן מנחה גדולהעריכה

תפילת מנחהעריכה

לדעת השולחן ערוך, אף שלכתחילה זמן תפילת מנחה הוא מזמן מנחה קטנה, מכל מקום אם התפלל ממנחה גדולה יצא ידי חובה.

אף לדעת האוסרים להתפלל בזמן מנחה גדולה לכתחילה, התירו לכתחילה בזמנים שונים כגון בערב פסח שחל להיות בשבת, או כשנוסע ממקום למקום ואינו יודע אם יוכל להתפלל כראוי.

איסור אכילה קודם מנחהעריכה

לדעת השולחן ערוך (אורח חיים סימן רלב ב ג) אסור לאכול סמוך למנחה גדולה אפילו סעודה קטנה, כל שהיא יותר מכביצה לחם, משום שחששו חז"ל שמא ימשך בסעודתו וישכח להתפלל, אמנם יכול לבקש מאחר שאינו אוכל עמו שיזכיר לו להתפלל קודם שיעבור הזמן (שקיעת החמה), ובאופן זה יכול לאכול.

אמנם דעת הרמ"א להתיר לאכול סעודה קטנה לפני מנחה גדולה, והמחמיר תבא עליו ברכה. אך סעודה גדולה כגון סעודת נישואין או ברית אף לדעת הרמ"א אין להקל. כף החיים רלב ס"ק כ"ו, ל)

טעימהעריכה

אכילת פרי או עוגה עם קפה מותרת, מאחר שבאכילה מועטת שכזו לא חוששים שמא ימשך.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שער הציון סימן רלג אות ח.
  2. ^ ראו לוח ארץ ישראל במנחה של ראש השנה, על אף שדעתו שם שהעיקר לחשב על פי שעות זמניות.
  3. ^ רלג:ג
  4. ^ משנה ברורה רלג:ב.