מנחם בדר

פוליטיקאי ישראלי

מנחם בדר (20 בספטמבר 189531 בינואר 1985) היה גזבר ומזכיר ועד ההצלה בקושטא, איש המוסד לעלייה ב' ואיש תנועת הבריחה, חבר הכנסת בכנסת הראשונה.

מנחם בדר
מנחם בדר, 1952
מנחם בדר, 1952
לידה 20 בספטמבר 1895
תשרי ה'תרנ"ו
דוקלה, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 31 בינואר 1985 (בגיל 89)
שבט ה'תשמ"ה
קיבוץ מזרע, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1920
מקום קבורה בית העלמין, קיבוץ מזרע
השכלה אוניברסיטת קלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפ"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים)
כנסות 1
יו"ר ועדת הכלכלה ה־1
29 במרץ 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים)
תפקידים בולטים
מנכ"ל משרד הפיתוח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בדר נולד בעיירה דוקלה במזרח גליציה שבפולין, לחוה ויוסף בדר, וגדל במשפחה גדולה, שומרת מסורת ומשכילה. למד בגימנסיה בקרקוב וסיים בית ספר תיכון בעיר קלן שבגרמניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא, עבר קורס טיס ונפצע במלחמה. הוא היה חבר הפועל הצעיר בגרמניה.

ביחד עם קבוצת חברים עלה לארץ ישראל ב21 בנובמבר 1920, היה בין מקימי המחנה בסרפנד, ויחד עם הקבוצה הקים את קיבוץ מזרע ב21 בנובמבר 1923.

תפקידים ציבוריים

עריכה

"הפועל הצעיר" ו"סולל בונה"

עריכה

בדר הפך לחבר בוועד המרכזי של "הפועל הצעיר", היה ממייסדי חברת סולל בונה, ויצא מטעמה בשנת 1924 לגיוס כספים בגרמניה וברומניה. בין השנים 1933 ו-1939 יצא פעמיים בשנה לשליחויות בחוץ לארץ לעידוד יהודים לצאת מגרמניה. הוא שהה בגרמניה בעת עליית היטלר לשלטון, בליל הבדולח, ובעת סיפוח אוסטריה וכיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הוורמאכט. לקראת סופה של תקופה זו היה כתב של העיתון "דבר" בחוץ לארץ.

בשנת 1941 יצא ליוגוסלביה לגיוס כספים ולחפש שבילי "בריחה" עבור העלייה.[1] בפברואר 1943 יצא כנציג השומר הצעיר בברית הארגונים החלוציים כשליח הצלה לקושטא. הוא ביקר במה שהיו מחנות ההשמדה בפולין ובמחנות העקורים בגרמניה והיה לאורח בקונגרס הציוני ה-22 בבזל בשנת 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה.

פעילות פוליטית

עריכה

בדר הפך לחבר בממשלה הזמנית, בהנהלת משרד העבודה והבינוי והיה למנהל ראשי במינהל כוח אדם בשנת 1948.

בדר היה לחבר הכנסת בכנסת הראשונה והמשיך בתפקיד זה בין השנים 1949 ו-1951. באותן שנים היה גם יושב ראש הוועדה לכלכלה וחבר ועדת הכספים. לאחר מכן מפ"ם הייתה באופוזיציה ובדר נשאר חבר בוועדת הכספים. בנובמבר 1955 מונה למנכ"ל משרד הפיתוח,[2] ובמסגרת תפקידו זה היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "כימיקלים ופוספטים", של חברת החשמל,[3] של מפעלי ים המלח ומפעל "דשנים".[4] פרש מתפקידו בסוף 1962.[5]

ה"קיבוץ הארצי" הטכניון ו"השומר הצעיר"

עריכה

באותה העת הוא השתתף בייסוד ארגון "תכן" - ארגון של מפעלי הקיבוץ הארצי. מונה למזכיר קיבוצו ובשנת 1964 התמנה למתאם כלכלי והיה אחראי על מוסדות ומפעלים כלכליים בבעלות הקיבוץ הארצי.

בדר היה לחבר הנהלת מוסדות הטכניון והקים קרנות לחינוך ומחקר. בשנות ה-70 היה פעיל בקרן "חבצלת", קרן התרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, שנקראת על שם זאב חבצלת. בשנת 1982 נבחר לחבר ההנהלה הרחבה של קיבוצי השומר הצעיר.

חיים אישיים

עריכה

ממקימי קיבוץ מזרע, נישא לדורה באוניית החלוצים גליציה, במהלך עלייתם לארץ. נולדה להם בת. נפטר בשנת 1985 ונקבר בקיבוצו[6].

מכתביו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה