פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

הרב ד"ר מנחם מנדל ברייאר (תרפ"ב 1922 - ח' בשבט ה'תשס"ז ינואר 2007) אביו של האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דב ברייאר. ובנם של בלימה מלכה והרב יוסף ברייאר רבה של שטפנשט.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

דמותו הייתה רבגונית ויוצאת דופן במגזר החסידי. מחד היה ד"ר לפסיכולוגיה ושימש כמרצה להיסטוריה יהודית וחינוך בישיבה יוניברסיטי בניו יורק, ומאידך החשיב את עצמו כחסיד בויאן לכל דבר. בעוד חותנו בחיים היה בקשר הדוק איתו, ביטל את כל ישותו כלפיו, ורשם לעצמו רבים מדברי תורתו של חותנו. כשבנו הוכתר לאדמו"ר נהג להגיע לעיתים לטיש של בנו שנהג בו כבוד רב והושיבו לצידו בראש השולחן.

היה אחראי על סניף התנועה הציונית בצעירותו. בניו יורק ניהל קהילה של אנשים המשתייכים לאורתודוקסיה המודרנית.[1]

אשתו הייתה בת האדמו"ר מבויאן רבי מרדכי שלמה פרידמן, וכשנפטר האדמו"ר בשנת ה'תשל"א-1971 ובניו לא ראו את עצמם כמתאימים למלא את מקומו, המתינו עד שנכדו הבכור, נחום דב, שהיה אז כבן 12 שנים בלבד, יגדל ויהיה ראוי למינויו כאדמו"ר. את רבי מנחם מנדל לא הכתירו כאדמו"ר, ד"ר יעקב מזור מספר כי הוא לא רצה לקבל עליו את המינוי[1].

ארבע עשרה שנים אחרי פטירתו של רבי מרדכי שלמה, התמנה בנו של הרב ברייאר רבי נחום דב, שנישא ועלה לירושלים לממשיך השושלת ואדמו"רות בויאן. אביו ואמו נשארו בניו יורק. בנו הצעיר של הרב ברייאר ישראל אברהם נשאר עם הוריו, ולאחר נישואיו עבר להתגורר בלוס אנג'לס, מנהל אורח חיים אורתודקסי מודרני ועובד בנאס"א.[1]

על שמו ישיבה לצעירים של חסידות בויאן בביתר עילית.

בניועריכה

ספריו וחיבוריועריכה

  • מאמר "סמים פסיכדליים ומצפון דתי", על גישת ההלכה והפסיכולוגיה המערבית כלפי עולם הנרקוטיקה.
  • ספר על יהונתן בן שאול.
  • ספר פירושים על המהר"ל מפראג.
  • האשה היהודיה בספרות הרבנית: פרספקטיווה פסיכו-היסטורית.
  • בית רוז'ין.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה