מנחם מנדל טאוב

**רבי מנחם מנדל טאוב**
לידה	1923; תרפ"ד; מרגיטה, ממלכת רומניה
פטירה	28 באפריל 2019 (בגיל 96 בערך); כ"ג בניסן תשע"ט; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	רומניה, הונגריה, ישראל
מקום מגורים	ירושלים
תקופת הפעילות	? – 28 באפריל 2019
תחומי עיסוק	מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה
	→ אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ ←
	→ אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ ←

רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 – 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה. בשיעוריו היה מעודד את ענין האמונה בבורא עולם וחיבר את השיר "נאר אמונה".

ביוגרפיה עריכה

ראשית חיו עריכה

נולד במרגיטה שבטרנסילבניה,לאביו ר' יהודה יחיאל דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב ולאימו ברכה פריידא.

נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג.

בשואה עריכה

לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב־1944, נשלח עם כל אחיו ואחיותיו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם.

הוא הגיע לאושוויץ שלושה ימים לפני חג השבועות. בזמן שהותו במחנה ההשמדה ערך בו ד"ר יוזף מנגלה ניסויים שכללו עינויים קשים, ומאז לא היה מסוגל להביא ילדים לעולם^[^{דרוש מקור]}. כחלק מן הניסויים עבר טיפול כימי אשר מנע מזקנו לצמוח^[^{דרוש מקור]}.

בהמשך הועבר מאושוויץ למחנה הריכוז ברסלאו ומאוחר יותר לברגן בלזן עד הצלתו בנס.

לאחר השואה עריכה

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב),^[1] עלה ארצה^[2] וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים.^[3] בהמשך עבר להתגורר בקריית איתרי בירושלים עד לשנת 1976. בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחריו עבר לרחוב השומר ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

לאחר פטירת אשתו הראשונה, בחודש אייר ה'תשע"ב נישא בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מוויניצה, והוא בן 89. בתו החורגת, בתיה מניה, נישאה לרב מרדכי מאיר מיכלוביץ, האדמו"ר מזלוטשוב^[4] (נפטרה ה'תשע"ו).^[5] בת מאומצת נוספת נישאה לרב רפאל רוזנברג.

באפריל 2019, מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.^[6] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פרסמו הודעות אבל על מותו.^[7] בהלווייתו הוכתר נכדו החורג הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.^[8]

פעילויותיו עריכה

מנהיג והנצחת השואה עריכה

במסגרת תפקידו כאדמו"ר מלבד לכך שהיה עורך טישים ומנהיג את חסידיו, הוא היה אחד מגדולי מנציחי השואה במפנה המאה ה-21. הוא תיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו, ביד ושם לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן. הוא חזר לבקר שלוש פעמים באתרי מחנות ההשמדה.

שירי זימרה עריכה

האדמו"ר הלחין, ונהג לפעמים לשיר בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהן הוזמן. חיבר את השיר "נאר אמונה" - שיר זה עוסק בענין האמונה בבורא עולם, נכון ל-2023 שרים את השיר הזה בכל חצרות חסידים והאדמו"רים אף אלו שאינם נמנים כלל על חסידות קאליב.

הנהגות ציבוריות עריכה

מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" הפועלת במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור. היה לאדמו"ר מקאליב קשרי ידידות עם גדולי הרבנים והאדמו"רים שחיו בתקופתו, קשרים מיוחדים היו לו עם הרב עובדיה יוסף.