מרדכי מנחם מנדל קאליש

האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הראשון מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש
(הופנה מהדף מנחם מנדל קאליש)

הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש (מכונה האדמו"ר האמצעי מוורקא או האדמו"ר הצעיר מוורקא. 18196 ביוני 1868; תקע"טט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש.

רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא
לידה 1819
ה'תקע"ט
ז'וריק, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 1868 (בגיל 49 בערך)
ט"ז בסיון תרכ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה וורקא
מקום מגורים העיירה וורקא שבפולין
תקופת הפעילות ? – 6 ביוני 1868 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי שמחה בונם מפשיסחא
אם רחל
צאצאים רבי שמחה בונם מאוטבוצק
אדמו"ר מוורקא ה־השני
תר"טתרכ"ח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בעיירה ז'וריק שבפולין לרחל ולרבי ישראל יצחק קאליש מוורקא. בגיל צעיר אביו היה מכנהו "הרמב"ם" - ראשי תיבות מנחם מנדל בן רחל. היה נשוי לחיה רבקה, בתו של החסיד ר' צבי אריה פרידמן. תקופה לאחר חתונתם פתחה אשתו חנות קטנה לפרנסתם.

כבר בחיי אביו הנהיג בתוך עדת חסידי אביו קבוצה קטנה שהדריך בדרכו המיוחדת בעבודת ה'. חבורתו הייתה נקראת "לייב-גווארדיה" שפירושו "חבורת אריות", ובין בני החבורה נמנו מגדולי תלמידי אביו, בהם רבי דב בעריש מביאלה.

לאחר פטירת אביו, בכ"ב בניסן תר"ח, מיאן רבי מנדל לקבל את עול ההנהגה, במקומו הוכתר לאדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא, אשר הנהיג את החסידות זמן קצר מאוד, כיוון שנפטר לאחר כחצי שנה בחג הסוכות תר"ט. רק אז, בהוראת רבי מנחם מנדל מקוצק, ניאות לשבת על כיסא אביו והחל לכהן כאדמו"ר בוורקא.

נודע בקדושתו העליונה ובדביקותו המתמדת, בשל כך היה ממעט בדיבור באופן קיצוני. הודות לכך קונה בשם הרבי "השותק". מעט מדברי תורתו יצאו בספר "אהל יצחק" (תרע"ד) ובספר "בית יצחק" (לייב'ל לוין, מכון הרי"ם לוין, תשל"ה). בשמחות צאצאיו נהגו חסידיו לרקוד סביבו כשהוא חורז מילים ביידיש, אמרה מפורסמת שלו היא "לאמיר נישט זארגן, וואס וועט זיין מארגן. לאמער פארכטן, וואס איז געווען נעכטן" - "אל תדאג, אל המחר. תתקן, את העבר".

שבת שלפני חג השבועות נקראה אצלו "שבת דרך ארץ" באמרו ש"דרך ארץ קדמה לתורה".

בחג הפסח תרכ"ח חלה. לאחר שבועות לקחוהו לוורשה, שם סירב לקחת חלק מהתרופות מטעמי כשרות עד שנפטר בט"ז בסיון ונטמן בבית העלמין בוורשה.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי שמחה בונים קאליש, בהמשך עבר לאוטבוצק ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל. רבים מחסידיו פנו לתלמידו רבי דוב בעריש מביאלה, ולאחר פטירתו לרבי יחיאל דנציגר, אבי חסידות אלכסנדר.

משפחתו עריכה

  • בתו שרה אשת רבי יעקב יהודה טננבוים, האדמו"ר מנדרזין, מחבר ספר "ישרש יעקב" שנודע בקדושתו ובפרישותו.
  • בתו יוטא אשת רבי נחמיה בידרמן מוורקא, נכד רבי נטע מכעלם, סירב לשמש כאדמו"ר ונסע לממשיכי בית וורקא, היה מלחין יצירות שהיו מושרות בבית וורקא ואלכסנדר.
  • בנו רבי שמחה בונים קאליש האדמו"ר מוורקא ואטוואצק, אשר בסוף ימיו עלה לארץ ישראל.
  • בנו רבי שמעון קאליש האדמו"ר מסקרנביץ', אשר נכדו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש כיהן כרבה של בני ברק.

לקריאה נוספת עריכה

  • נטע בנארי [אברהם ברסלר], הצדיק השותק: פרקי חייו ופניני אמרותיו של רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש האדמו"ר האמצעי מווארקי, הוצאת נצח, בני ברק תשכ"ה (במאגר אוצר החכמה), תשל"ב ותשמ"ט
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ג', על רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב דוד מאמשינוב, רבי מנדל מוורקא, רבי בונים מאוטבוצק ורבי מנחם מאמשינוב.
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך ג, הוצאת מוסד הרב קוק תשס"ה, עמ' קלא-קלה
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, כרך ג, הוצאת מוסד הרב קוק תש"ע, עמ' 240-241
  • ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין - תק"ס-תרע"ט, ירושלים תשס"ט, עמ' קפו-קפז
  • חיים יהושע ויכלדר, מגדל עוז, ירושלים תשס"ד, עמ' רנח-ער (בתוך: דוב בעריש מביאלה, מגיד דבריו ליעקב השלם, ירושלים תשס"ד)
  • הרב דוד הלחמי, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק שני, הוצאת נצח תשי"ט, עמודים תקעח - תקפד

קישורים חיצוניים עריכה