מנחם נחום פרידמן (בויאן)
רבי מנחם נחום פרידמן (כ"א בכסלו תרכ"ט, 5 בדצמבר 1868 - י"ט באב תרצ"ו, 7 באוגוסט 1936) היה האדמו"ר השני של חסידות בויאן, בנו הבכור של ה"פחד יצחק" מבויאן.
לידה | 1868 | ||
---|---|---|---|
פטירה | 1936 (בגיל 68 בערך) | ||
תקופת הפעילות | ?–1936 | ||
חיבוריו | תפארת מנחם, דברים נחומים | ||
| |||
| |||
| |||
ביוגרפיה
עריכהנולד בסדיגורה למלכה בת רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא ולרבי יצחק, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרמ"ד נישא לחוה, בת דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין. לאחר נישואיו התגורר שלוש שנים סמוך לחמיו.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט יחד עם אביו ואחיו לווינה. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ז (1917), הוכתר לממלא מקומו, ומרבית חסידי בויאן פנו אליו. שלושת אחיו החלו לכהן אף הם. לאחר מספר שנים עבר מווינה לצ'רנוביץ בבוקובינה שם גרו חסידים רבים.
ביקר בארץ ישראל בתרפ"ז, בתחילת הקיץ. בביקורו שהה בירושלים ועלה לגליל להשתטח על קברי צדיקים ולבקר את קהילות החסידים בטבריה ובצפת. כמו כן, הדליק את ההדלקה על גג ציון קבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר, אשר עברה אליו בירושה מאת זקנו, רבי ישראל מרוז'ין שקנה זכות זו מידי זקני צפת.
נפטר בי"ט באב תרצ"ו (1936), ונקבר באוהל אביו בווינה. דברי תורתו כונסו בספרים "תפארת מנחם" ו"דברים ניחומים", ביידיש ובעברית.
אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי אהרן ורבי מרדכי שרגא, שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות, אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה. לצידם הוכתר חתנו רבי משה פרידמן (בעל בתו מרים), חבר מועצת גדולי התורה ורב מפורסם. החסידים במזרח אירופה פנו בעיקר לבנו רבי אהרן ואילו החסידים בארץ ישראל פנו לחתנו רבי משה.
על שמו בתי כנסת של החסידות "תפארת מנחם נחום" בבתי הורנשטיין בירושלים ו"תפארת מנחם" בשכונת הגפן בביתר עילית.
קישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי הורנשטיין, בסוד חסידים, הצופה, 30 ביולי 1953