מנחם עמנואל הרטום

רב, מחנך, עורך ומתרגם

ד"ר מנחם עמנואל הרטום (29 באוגוסט 1916, ל' באב תרע"ו20 ביולי 1992, י"ט בתמוז תשנ"ב) היה רב, מחנך, עורך ומתרגם.

הרטום, 1986

ביוגרפיה עריכה

נולד בטורינו שבאיטליה בשנת 1916. אביו, מורו ורבו היה הרב הפרופ' אליה שמואל הרטום. כבר מילדותו הצטיין בלימודיו וביכולתו הלשונית, ובין מוריו נמנה גם דודו, הרב פרופ' משה דוד קאסוטו. בשנת 1937, בהיותו בן 21 שנים בלבד, סיים בהצטיינות את לימודי הדוקטורט בספרות ושפות שמיות באוניברסיטת רומא ובאותה שנה קיבל גם את התואר רב (חכם השלם) בבית המדרש לרבנים ברומא. עבודת הדוקטורט שלו הייתה על ר' עובדיה מברטנורא.

בין השנים 1937-1938 שימש כרבה הראשי של העיר פרוג'ה, אך החלת חוקי הגזע באיטליה קטעו את פעילותו והוא החליט להגשים את חלום המשפחה ולעלות לארץ ישראל.

בשנת 1939 עלה לארץ. התיישב במגדיאל בשנת 1942 והתפרנס מחקלאות, וכן היה מורה בתיכון. בשנת 1945 קיבל משרה לפי כישוריו כעורך התרגומים בממשלת המנדט בירושלים, עמדה שניצל לצורך פעילות ריגול לטובת ההגנה. בשנת 1942 נישא ללאה אלנה לבית רוסי. לזוג נולדו חמישה ילדים.

עם קום המדינה שרת כחייל בצה"ל. אחיו ראובן הרטום נהרג בקרב על מוצא. בשנים הראשונות לקום המדינה עבד במועצה למען השבת ובמשרד האספקה והקיצוב. משנת 19511973 היה דובר ואחראי הפרסומים בנציבות שירות המדינה. בשנות השישים היה חבר הוועדה למונחי המינהל הציבורי של האקדמיה ללשון העברית. בשנות השמונים היה אחראי על תקנות השירות בבית החולים שערי צדק בירושלים.

בין השנים 19561958 היה בשליחות הסוכנות היהודית מנהל מחלקת החינוך והתרבות באיטליה וכן מפקח על בתי הספר היהודיים. כיהן כרב ראשי של קהילת ונציה בין השנים 1973 - 1977 וגם לימד עברית מודרנית באוניברסיטת ונציה ובבית המדרש לרבנים שברומא. בין השנים 19851987 כיהן כרב ראשי של קהילת טורינו.

נפטר בירושלים בשנת 1992.

עבודתו הספרותית עריכה

עיסוקו המרכזי של הרב הרטום, אשר ליווה אותו לאורך חייו, היה בתחום הכתיבה, העריכה והתרגום. את יצירתו האחרונה, "מחזור איטליאני השלם", סיים ממש לפני פטירתו. יצירותיו שהושלמו, אך טרם יצאו לאור, הן: פנקסים של ארבעה מוהלים ממשפחת ויואנטי מוונציה, וכן תרגום מעברית של "עיונים בספר בראשית" מאת נחמה ליבוביץ.

  • בשנת 1947 ייסד עלון בשם "תורת חיים" וערך אותו בהתנדבות במשך כ-40 שנה. העלון נועד לליבון בעיות השעה והיה במה להשקפות עולם שונות בנושאים אקטואליים במדינת ישראל ובגולה, לאור היהדות.
  • בשנת 1972 הוציא מילון איטלקי - עברי ועברי - איטלקי.
  • ערך את כתבי שד"ל.
  • תרגם מאיטלקית יצירות ספרותיות קלאסיות כמו דקמרון, גדולי האומנות וגדולי המוזיקה.
  • תרגום לאיטלקית של ספרו של הרב חיים דוד הלוי "קיצור שולחן ערוך מקור חיים".
  • תרגום וביאור לספר המצוות לרמב"ם
  • תרגום ופירוש של המחזור האיטלקי לפי הקהילות האיטלקיות השונות. הספר בשלמותו ראה אור רק לאחר פטירתו והוא פרי מחקר מעמיק של המנהגים האיטלקיים השונים ודיוק בנוסח התפילה המקורי, תוך תרגום לשפה מודרנית, לטובת העוברים לפני התיבה וציבור המתפללים. הרב הרטום הוסיף סימנים מיוחדים לקריאה נכונה. קדם לכך קונטרס בשם "המנהג האיטלקי בירושלים" (ירושלים 1976) אשר מכיל תיאור של המייחד את נוסח התפילה והמנהגים של בית הכנסת האיטלקי בירושלים, אשר מרביתם הונהגו על ידי הרב הרטום ואביו.
  • חיבר מספר פיוטים, בין היתר חיבר יוצר ליום העצמאות.[1]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אודות

מאמרים

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה: כפי הנהוג בירושלים עיה"ק (ירושלים, תשע"ד), עמ' שסג (עמ' 375 של הקובץ).