מנחם שרפמן
מנחם שרפמן (8 במרץ 1916 – 21 במאי 2008) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, בין השאר כיהן כמפקד יחידת מצוף 247, המושל הצבאי באזור דרום סיני ומפקד הגזרה המערבית בדרום לבנון.
 | |
| לידה |
8 במרץ 1916 בית-גן, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה | 21 במאי 2008 (בגיל 92) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד יחידת מצוף 247, מושל דרום סיני, מפקד הגזרה המערבית בדרום לבנון | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפוריםמבצע ליטני | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד במושבה בית-גן בשנת 1916, למייסדי המושבה יצחק ושרה שרפמן. אביו יצחק היה עולה חדש מאוקראינה ואמו שרה (לבית לישינסקי) הייתה מורה[1]. למד בבית הספר החקלאי כדורי[2]. חברו ובן כיתתו היה חיים לבקוב ויחד, החל מגיל 14, השתתפו בהגנת המושבה ואחר כך שירתו כנוטרים. יחד אתם שירת גם משה דיין. ב-21 במרץ 1938 השתתף במבצע העלייה לקרקע של קיבוץ חניתה[3]. בשנות ה-40 היה שרפמן מתאגרף והשתתף בתחרויות איגרוף מטעם "הפועל יבניאל"[4]. היה אלוף ארץ ישראל במשקל "קל" ומשקל "תרנגול"[2].
שרפמן התפרסם בכינוי "מלך הר הצופים" כששירת כמפקד יחידת מצוף 247 בין השנים 1965 עד 1967. יחידה צבאית שהוקמה ב־1955 לשם החזקת המובלעת המפורזת בתוך השטח הירדני בהר הצופים, איסוף מודיעין, חימוש וביצור העמדות. במהלך מלחמת ששת הימים היה שרפמן בהר הצופים בעת שחיילי צה"ל פרצו את הדרך אל ההר והסירו את הכיתור עליו. בכוח הראשון שהגיע אל ההר היה שר הביטחון משה דיין ואלוף הפיקוד עוזי נרקיס[3]. בסיום המלחמה מונה למושל חברון[5].
בין השנים 1968 ל-1974 שימש כמושל "מרחב שלמה", אזור דרום סיני[6].
במסגרת יישום מדיניות הגדר הטובה, בסוף שנת 1976, מונה שרפמן למפקד הגזרה המערבית ביחידת אד"ל (אזור דרום לבנון), תחת פיקדו של בנימין בן אליעזר. התפקיד כלל תחילה משימות קישור ותיאום עם האו"ם (תפקיד דומה עשה גם שהיה מפקד הר הצופים), עם הכוחות הנוצריים וסיוע לאוכלוסייה האזרחית. אף שהיה בן 60 בעת המינוי הוא מונה לתפקיד עקב ניסיונו הרב במשימות קישור.
במסגרת תפקידו היה מעורב בתקרית מארון א-ראס, שהתרחשה ב-2 במרץ 1978, כשבועיים לפני מבצע ליטני. מפקדת פיקוד הצפון ניסתה באמצעות אד"ל להשפיע במשך יותר מחודש על רס"ן סאמי שידיאק, מפקד המיליציה הנוצרית צבא לבנון החופשית באזור, שישתלט על הכפר השיעי מארון א־ראס, ויתמקם בו כדי למנוע מאנשי הפת"ח לתפוס אותו. מיקומו הגבוה וקרבתו לגבול עם ישראל, מאפשר לשולט בכפר תצפית על חלק ניכר של ישובי הגליל וחלק ניכר של המובלעת הנוצרית. רס"ן שידיאק חשש שלא יוכל להתמיד ולהחזיק בכפר שרוב תושביו, פרט למשפחה שיעית אחת, עוינים את הנוצרים וטען שהוא מוכן לבצע פשיטה על הכפר, אך אין בכוחו להחזיק בו מחשש להתקפת נגד של פת"ח. בדיון במפקדת אד"ל הביע שרפמן התנגדות למבצע ואמר שפגש את נכבדי הכפר השיעים, שטענו כי היו שמחים שכוח צה"ל יכנס לכפר בהסכמה, אך לא שייכבש בכוח על ידי הנוצרים. כשבוע לאחר הדיון במפקדת אד"ל הכריז מפקד אד"ל גדעון המאירי שהנוצרים עולים על מארון א־ראס. מאחר שרס"ן שידיאק לא היה בלבנון באותה עת, המאירי לחץ על סגנו של שידיאק לבצע את הפעולה, הוא הסכים מתוך הבנה שיקבל סיוע מצה"ל. הכוח הנוצרי השתלט על הכפר, תפס עמדות ויצר קשר עם אנשי הכפר. במקביל התארגנו המחבלים ותקפו את הכפר בעוצמה רבה. חלק מאנשי הכפר הצטרפו אליהם. ההתקפה תפסה את הנוצרים בנחיתות מספרית. הם ביקשו את עזרת צה"ל, אך שום עזרה לא ניתנה, תוך התעלמות ממצבם הקריטי. הם נאלצו לנטוש את הכפר בהשאירם אחריהם הרוגים ופצועים, טנק, נגמ"ש, נשק, רכב וציוד. אל הבורחים הצטרפו גם אנשי משפחה שיעית משתפת פעולה שברחו לעבר כפר יארון, אך הנוצרים לא ידעו מי הם והרגו מייד שניים מהם, ולקחו בשבי 14. שרפמן הצליח לשחרר 12 מהם, ו-2 נלקחו לכפר הנוצרי דבל. כמה ימים לאחר הפעולה, נערכה פגישה בין האלוף הפיקוד אביגדור בן-גל ונכבדי הכפר דבל, אשר שבעה מבניו נהרגו במבצע. שרפמן פנה לבן-גל שיבקש את שחררום של 2 משתפי פעולה, אך הוא החליט לא לעלות את הנושא והם נרצחו באותו ערב. לאחר מבצע ליטני חזרו אנשי המשפחה הנותרים למארון א-ראס ומצאו את בתיהם הרוסים לאחר שהופצצו על ידי צה"ל. כעבור מספר חודשים שלח שרפמן מכתב לשר הביטחון עזר ויצמן, בבקשה להקמת ועדת חקירה לבירור מקיף של התקרית ופעולות צה"ל בלבנון. במכתב כתב: "פעולת מארון א־ראס נראית בעיני ובעיני אחדים מאנשי אד"ל כפעולה שבוצע בה פשע כלפי הנוצרים ונבלה כלפי המשפחה השיעית ממארון א־ראס הקשורה אלינו...הפקרת הנוצרים גרמה נזק בל ישוער...אמינותנו ירדה בכל האזור כמי שאין לסמוך עליו בשעת צרה...לא נערך תחקיר, לא הופקו לקחים ולא נערכה כל חקירה יסודית, כנדרש"[7]. בנוסף לתקרית במארון א-ראס דרש לחקור פועלה שנכשלה בכפר א-נאקורה שנה קודם, ותקרית בה יזם צה"ל מהלך בו גנבו הנוצרים כלי רכב של האו"ם במסווה של מחבלי פת"ח[8].
קישורים חיצוניים עריכה
- רועי מנדל, הלך לעולמו מנחם שרפמן, "מלך הר הצופים", באתר ynet, 23 במאי 2008
- ארכיון יבנאל על שם שרה ויצחק שרפמן
- אריה שניפר, סיפורה של יחידת "מצוף 247" - מובלעת הר הצופים, לזכרו של מפקד היחידה "המלך" מנחם שרפמן ז"ל
- ביקור אצל בדואים, המושל הצבאי על דרום סיני סא״ל מנחם שרפמן, 1969, סרטון מארכיון הסרטים הישראלי, סינמטק ירושלים
הערות שוליים עריכה
- ^ ארכיון יבנאל על שם שרה ויצחק שרפמן
- ^ 1 2 חיים גורי, מעל פסגת הר־הצופים, למרחב, 14 באוקטובר 1966
- ^ 1 2 מרדכי גילת, על הר הצופים ביום הסרת הכיתור, על המשמר, 26 בינואר 1969
- ^ בין יבניאל לכפר הצ'ארקאסי, דבר, 7 באפריל 1940
- ^ כפרים משוקמים בהר־חברון, מעריב, 9 בינואר 1968
- ^ אוריאל ריינגולד, "קפטן יוסוף" והבדווים בסיני, למרחב, 17 בספטמבר 1970
- ^ תום שגב, המלך דורש חקירה (א), כותרת ראשית, 20 באוגוסט 1986
- ^ תום שגב, המלך דורש חקירה (ב), כותרת ראשית, 27 באוגוסט 1986