מנשא לתינוק
מנשא לתינוק הוא אביזר המשמש לנשיאה של תינוקות על הגוף. מנשא עשוי בדרך כלל מבד (עם או בלי אבזמים), ומאפשר לשאת את התינוק בצמוד לגוף ללא שימוש בידיים[1]. מנשאים משמשים הורים כבר מאות שנים בכל מקום בעולם. מנשא מותאם יכול לתרום לתינוק, הן בהגברת המגע הפיזי עם הוריו, והן בהתפתחות פיזית (כמו חיזוק מפרק הירך)[2].
היסטוריה עריכה
באופן מסורתי, המנשא היה אותו הכלי ששימש לנשיאה של דברים כבדים, עם התאמתו לנשיאת תינוק. מנשאים היו עשויים מעורות, סלים, קופסאות עץ, רשתות וכדומה. בתרבות המערבית, נוהג זה הוביל ליצירת מנשא דמוי תיק גב. לאורך ההיסטוריה תועדו גם מנשאים שנתלים מהראש, או מנשאים שנושאים על כתף אחת.
סוגי מנשאים עריכה
יש סוגים שונים של מנשאים. המנשאים שונים זה מזה בצורתם, בחומרים מהם הם עשויים, ובתנוחות שהם מאפשרים. יש להתאים את המנשא, לפי גודל הילד, והאופן שבו רוצים לשאת אותו. מנשאים נפוצים הם:
- מנשא עם טבעת, הבד עובר דרך הטבעת, מאפשר התאמה מרבית של הבד לגודל התינוק. הטבעת עשויה אלומיניום או ניילון.
- מנשא כיס, עם או בלי אבזמים, הוא חתיכת בד מרובעת שנקשרת סביב כתף אחת והבטן, כשהתינוק שוכב בתוך הכיס שנוצר. במנשא כזה יש לשם לב במיוחד לכך שהפנים של התינוק גלויים ושהבד לא מכסה אותם.
- מנשא מעטפת (נקרא גם "מנשא שבטי") הוא בד ארוך שנקשר סביב המחזיק והתינוק בקשירה מורכבת, כך שהבד יחזיק את התינוק בתנוחה הרצויה. מנשא כזה מאפשר מספר תנוחות - בטן לבטן, פנים כלפי חוץ, נשיאת התינוק על הגב, ערסול, והוא עשוי להיות מבד גמיש או נוקשה.
תנוחות עריכה
.jpg)
מנשאים שונים מאפשרים תנוחות שונות לנשיאת התינוק[3]. האופן שבו התינוק יונח במנשא תלויה גם בגילו, גודלו, והנוחות של התינוק ושל מי שמרים אותו. תנוחות נפוצות הן:
- ערסול – תנוחה שטובה לתינוקות עד גיל חודש, המדמה את תנוחה שהתינוק היה בבטן
- בטן לבטן – תנוחה שטובה לכל גיל, התינוק ניצב כשבטן שלו מול הבטן של מי שנושא אותו
- גב – מתאימה לתינוקות קצת יותר גדולים, כאשר המשקל של התינוק מתחיל להיות משמעותי, ויותר קל לסחוב אותו על הגב.
תנוחות נוספות מוכרות הן, תנוחת צד, לוטוס ורגלי צפרדע.
בטיחות עריכה
כמו כל מוצר אחר המיועד לתינוקות, גם על המנשא לעבור מבדקי בטיחות רבים, ואם מתגלה פגם אז יש להחזירו ליצרן. סכנה ספציפית שיש במנשאים היא סכנת החנק, כאשר הבד של המנשא כרוך סביב הפנים של התינוק. יש להקפיד שהפנים של התינוק, ובפרט הפה והאף של התינוק גלויים בכל שלב[4].
