מנשביקים

סיעת שמאל במפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית המרקסיסטית

המֶנְשֶבִיקיםרוסית: Меньшевики) היו חברי תנועה ברוסיה בראשית המאה ה-20, שמקורה בפילוג בשורות המפלגה המהפכנית מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית (ר.ס.ד.ר.פ).

מנהיגי תנועת המנשביקים, סטוקהולם, 1917

היסטוריה

עריכה

הפילוג ב-1903

עריכה

המנשביקים והבולשביקים היו שני מחנות בסוציאליזם המרקסיסטי שצמח ברוסיה. לקראת סוף המאה ה־19 נוצרו ברוסיה מועדונים סוציאליסטיים רבים, שהחליטו להתמזג למפלגה אחת לצורך תיאום טוב יותר של פעילותם. בכינוס של המפלגה המאוחדת, שהוחלט שתיקרא "מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית" ב-1903, נפלה מחלוקת בין לנין – שרצה שהמפלגה תהיה קטנה, מאורגנת, ושתהליך קבלת ההחלטות יהיה שמור לקבוצה קטנה של "מהפכנים מקצועיים" – לבין מרטוב, שרצה שהמפלגה תהיה פתוחה יותר לחברים, כדוגמת המפלגות הסוציאל־דמוקרטיות באירופה.

בכנס נערכו הצבעות על כל סעיפי התקנון, וחברי הפלג של לנין – שהיו מיעוט בין חברי המפלגה – ניצחו במספר גדול יותר של הצבעות, כי שבעה מצירי הפלג של מרטוב לא נכחו בהצבעות. חמישה מבין הצירים הנעדרים היו צירי הבונד היהודים, שעזבו את הקונגרס במחאה על דחיית הצעתם למבנה פדרטיבי למפלגה. בעקבות זאת קראו לעצמם חברי הפלג של לנין בשם בולשביקים (קבוצת הרוב) ואת סיעת מרטוב כינו בשם מנשביקים (קבוצת המיעוט). שמות אלה דבקו בסיעות, אף שלא שיקפו את האמת המספרית המדויקת, והפכו מאז לעובדה היסטורית. הבולשביקים הונהגו על ידי לנין, שהוגלה לשווייץ.

בתקופת המהפכות

עריכה

במהפכת 1905 פנו המנשביקים שמאלה, התקרבו מאוד לבולשביקים וחזרו לשיתוף פעולה הדוק עימם. אחרי כישלון המהפכה חל פילוג מסוים בתוך המנשביקים, כשהחלק הימני של סיעתם פרש והצטרף למפלגות אחרות שפעלו באופן ליגאלי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חל פילוג נוסף במחנה המנשביקים – בין הרוב, שוללי המלחמה, לבין התומכים בה מטעמים לאומיים. עם פרוץ מהפכת פברואר 1917 נוצר פילוג נוסף בין תומכי המשך המלחמה, כדי להגן על המהפכה, ובין מתנגדיה. מרטוב, שהתנגד לשיתוף פעולה עם הימין, שב לרוסיה, אך איחר את המועד ובינתיים חלק מהמנשביקים הצטרפו לממשלה. הפילוגים השונים החלישו את המנשביקים, ובאוקטובר 1917 השתלטו הבולשביקים על כל הסובייטים, מועצות החיילים והפועלים, והכריזו על הקמת ברית המועצות. בבחירות לאספה המכוננת ב-1918 קיבלו המנשביקים רק 3% מקולות המצביעים לעומת 20% שקיבלו הבולשביקים. במקביל התקבע הפילוג במפלגה, והבולשביקים הקימו מפלגה חדשה, שעם הזמן הפכה להיות המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

בראשית מלחמת האזרחים ברוסיה, אחרי מהפכת אוקטובר, תמכו מרבית המנשביקים בהנהגת מרטוב בממשלה הקומוניסטית. עם זאת, הם סירבו לנתק את קשריהם עם הענף הימני של מפלגתם, מה שהוביל לצנזורה על ביטאונם. ב-1922 נאסרה למעשה פעילותם, ובשנים 1924–1925 פסקה פעילות זו לחלוטין.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מנשביקים בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.