מנשה קליין

רב חרדי בארצות הברית, אב"ד "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין ובישראל

הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן[1]; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, רבה של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל. מפורסם בשל סדרת ספרי השו"ת שלו, מִשְנֶה הלכות.

הרב מנשה קליין
הרב ב-2006
הרב ב-2006
הרב ב-2006
לידה 9 באפריל 1923
א' בניסן תרפ"ג
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה אוז'הורוד, צ'כוסלובקיה
פטירה 28 בספטמבר 2011 (בגיל 88)
כ"ט באלול תשע"א
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מקום קבורה צפת
מקום פעילות

בורו פארק, ניו יורק

רמות אלון, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 28 בספטמבר 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב יוסף אלימלך כהנא
חיבוריו "משנה הלכות"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האדמו"ר מאונגוואר בחופה
בשמחת בר מצווה לנכדו (שני משמאל)
קברו בבית הקברות העתיק בצפת

ביוגרפיה

עריכה

נולד לרבי אליעזר זאב, ששימש כרב באירליאבה בחבל אונגוואר שבאוקראינה. למד אצל אביו ואצל רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר. בילדותו היה ידידו של הסופר אלי ויזל, המזכירו באוטוביוגרפיה שלו, "כל הנחלים הולכים אל הים". כמו ויזל, הוא היה תלמיד של מר שושני[דרוש מקור]. במהלך השואה רצה רבו למנותו לממלא מקומו באונגוואר.

אחרי המלחמה הגיע לארצות הברית. בתשי"ד נישא לחוה יהודית, בתו של רבי יחיאל גרטנר מלענטשנע. בזיווג שני נישא לבתו של הרב דוד שלמה פרנקל, מחבר ספר "באר דוד"[2].

בתחילת ימיו בארצות הברית עזר לאדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, להקים את מוסדותיו "שארית הפליטה", והוא ניהלם בשנים הראשונות. לימים פתח בית כנסת בבורו פארק בשם 'אונגוואר'. מאז כונה "הרב מאונגוואר"[דרוש מקור], ובהמשך "האדמו"ר מאונגוואר".

באמצע שנות ה-80, יזם את הקמת קריית אונגוואר ברמות אלון. הוא תכנן לעלות לישראל עם סיום בנייתה, אך התעכב בארצות הברית ועלה רק בשנת תשס"ט. לאחר עלייתו לישראל נסע פעם בשנה לקהילתו בארצות הברית. בשנת תשס"ד, פתח בנו הרב דוד שלמה ישיבה קטנה בקריית אונגוואר.

הרב קליין התכתב רבות עם הרב יעקב ישראל קניבסקי. התפרסם בשל אלפי תשובותיו שיצאו בעשרים ואחד כרכים. הוא נודע כפוסק נוקשה ושמרן שייחס חשיבות עצומה למנהגי הונגריה, להם ביקש לתת תוקף הלכתי גם כשזה נעדר מהמקורות המקובלים[3]. יצא בחריפות נגד המנסים לשנות מנהג הכלה לגלח ראשה וכיוצא בזה[4]. פעם אף ביקש הפני מנחם ממנו שיוסיף בהזמנה לחופה משפחתית את הכיתוב 'ורעייתו', כדי שידעו האורחים שאף היא מזמינה אותם.[5]

נפטר בכ"ט באלול תשע"א, ערב ראש השנה תשע"ב, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת[6].

ילדיו

עריכה

מלבד בנו הבכור כל ילדיו הם מאשתו השנייה.

חיבוריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "קליין" משמעותו ביידיש "קטן".
  2. ^ נינתו של הרב עמרם בלום, בעל "בית שערים", שהרב קליין הוציא לאור מהדורה שלו
  3. ^ יצחק הרשקוביץ, תכלית הבריאה היא האיש: מעמד האישה להלכה ולמעשה בפולמוס על אופי ההדרכה הזוגית בחברה החרדית, עיונים בתקומת ישראל: מגדר בישראל, (תשע"א), עמ' 623–637
  4. ^ מנשה קליין, שמג, משנה הלכות, כרך ה
  5. ^ פני משנה, ניו יורק תשס"ה, עמ' קיז-קיט.
  6. ^ עדי חשמונאי, סערת קבורה בצפת: האדמו"ר נקבר בבית העלמין האסור, באתר nrg‏, 1 בדצמבר 2011
  7. ^ רפי פרלשטיין, כתבת פרופיל במוסף שבת של כל ישראל, ז' שבט תשע"ז