מנשה שקמוני

חוקר זיהוי פלילי במשטרת ישראל בין השנים 1950–1968

מנשה שקמוני (נולד ב-1896[1] נפטר ב-21 באוגוסט 1976[2]) היה חוקר זיהוי פלילי במשטרת ישראל בין השנים 1950–1968.

מנשה שקמוני
מנשה שקמוני מצביע על אחד מדגמיו
מנשה שקמוני מצביע על אחד מדגמיו
לידה 1896
תרנ"ז
פטירה 21 באוגוסט 1976 (בגיל 80 בערך)
כ"ה באב תשל"ו
השתייכות משטרת ישראל
המחלקה לזיהוי פלילי
תקופת הפעילות 1950–1968 (כ־18 שנים)
דרגה רב פקד  רב פקד
אחד מדגמי מנשה שקמוני מאוסף בית מורשת משטרת ישראל

ביוגרפיהעריכה

קודם גיוסו למשטרה היה שקמוני מעצב תפאורות תיאטרון. למשטרה התגייס בגיל מאוחר יחסית ותפקידו היה לשרטט מפות ולצייר תרשימים של זירות עבירה, אלא שבשונה מתרשימים בצבע אחד, שהיו מקובלים טרם כניסתו לתפקידו, שקמוני צבע את תרשימיו בצבעים שתרמו להבהרתם. הוא פיתח שיטה ייחודית, שלא הייתה מקובלת קודם, של הוספת ממד הזמן לתרשימים, על ידי כך שצייר חצים שסימנו את תנועות האנשים או הגופים שנעו במרחב הזירה. את החצים צבע בצבעים שסימלו את הזמן היחסי בו אירעו, ובכך תרמו להבנת ההתרחשויות.

בהמשך החל שקמוני לבנות דגמים תלת ממדיים מוקטנים ומדויקים של זירות עבירה[3], שמהם ניתן היה ללמוד, בעיקר בשלב הדיון בבית המשפט, בין השאר על אמיתות טענות של עדים, באשר ליכולתם לראות פרטים מסוימים מהמקומות בהם נמצאו. הדגמים גם איפשרו לעדים, ובפרט לאלה שיכולת ההסבר המילולית שלהם הייתה נמוכה, לבצע על גבי הדגמים שחזור האירועים תוך כדי ומול עיני הצדדים לדיון המשפטי, ולהצביע על מקומות וכיוונים בדגמים, כדי להסביר את עדויותיהם[4].

עבודותיו של שקמוני, שנגעו לאירועים פליליים חדשותיים "מסעירים", התפרסמו, מטבע הדברים, בכלי התקשורת בישראל. עם זאת עם הזמן החלו העבודות לתפוס תשומת לב גם בפרסומים ובספרות משטרתית מחוץ לישראל, זכו להתעניינות של קציני משטרה מארצות אחרות שביקרו במשטרת ישראל, ושיטותיו של שקמוני החלו להילמד על ידי משטרות זרות בעולם, כגון אוסטרליה, צ'ילה, קולומביה ומשטרות מקומיות בארצות הברית[5].

אחרי פרישתו לגמלאות פרסם שקמוני את ספרו "הוכחה חותכת לפשע"[6], אשר בו הוא מספר על עבודתו, באופן ששימש הן לקריאה כסיפורים, והן להדרכת אנשי זיהוי פלילי.

לאחר פטירתו הובא מנשה שקמוני למנוחות בבית העלמין הדרום בבת ים.

תיקים מפורסמיםעריכה

במהלך שירותו במשטרת ישראל עסק שקמוני בחקירת תיקי עבירות חמורות רבים, לגביהם גם העיד בבתי המשפט, ובעקבות זאת אוזכר פעמים רבות בעיתוני התקופה, בין השאר באירועים הבאים:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה