פתיחת התפריט הראשי

מסגד מחמודיה

מסגד מחמודיהערבית: مسجد المحمودية), הממוקם ברחוב מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו. הוא שוכן בפינה הצפון-מזרחית של יפו העתיקה, סמוך לכיכר השעון מצד מערב ובקרבת טיילת חומות הים. ההערכה היא כי המסגד הוא השלישי בגודלו בארץ ישראל, אחרי מסגד אל אקצה בירושלים והמסגד במערת המכפלה בחברון. המסגד מתוחזק היטב ומשופץ, והוא משמש כבית תפילה פעיל.

מסגד מחמודיה
مسجد المحمودية
Mahmudija 124.jpg
מידע על המבנה
סוג מסגד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1730 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות עות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′18″N 34°45′20″E / 32.054917°N 34.75548°E / 32.054917; 34.75548
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סביל סולימאן (2018)
חצר המסגד ומגדל השעון ברקע

היסטוריהעריכה

המסגד הוקם בשנת 1730 ונבנה מחדש בין השנים 18121814 בידי מוחמד אגא א-שאמי, מושל העיר מטעם העות'מאנים בתחילת המאה ה-19. המסגד נקרא על שמו של בנו של א-שאמי, מחמוד, שנפטר בשנת בניית המסגד. המסגד כלל אולם תפילה וחצר שהיא כיום החצר הפנימית של המסגד, ובה קבוע מיחראב הפונה דרומה. המסגד הורחב מאוחר יותר בשל הגידול באוכלוסייה, ונוספה לו החצר המזרחית שגם בה ניצב מיחראב. חלק מקירותיו החיצוניים של המסגד היוו חלק מחומות העיר, ובחלקו הצפון-מזרחי של המתחם שכן "הקישלה", בית המאסר של העיר, שהיה לימים לתחנת המשטרה ביפו.

המבנהעריכה

מבני המסגד מסודרים סביב שלוש חצרות פנימיות - שתיים מהן גדולות והשלישית קטנה יותר. החצר המרכזית שוכנת בצידו המערבי של המבנה, והיא מובילה לאולם התפילה הגדול הנושא שתי כיפות. הצריח המשושה של המסגד ניצב סמוך לחצר זו, בפינה הדרום-מערבית של המתחם, ובו שתי מרפסות.

המבנה עוטר בעמודי שיש וגרניט שהובאו מקיסריה, עתלית, סידנא עלי ומאשקלון, ושולבו בהם כותרות בשימוש משני. הכניסה אל המסגד היא בצידו הדרומי ומעליה קבועה כתובת המציינת את השנה 1227 להג'רה (1812).

אל מתחם המסגד מובילים שערים נוספים, האחד פונה לכיוון מערב ולעבר בית הסראייה הישן, והאחר אל כיכר השעון. שער זה מכונה "שער השליטים" ודרכו נכנסו למסגד אנשי השלטון שהגיעו מכיוון בית הסראיה החדשה שבכיכר השעון. השער קבוע בתוך קשת שבראשה רוזטה ביזנטית. חלקה התחתון של הרוזטה נחתך בשל חוסר מקום. בקשת החיצונית של השער שולבו אלמנטים עות'מאניים ומעליה אנטבלטורה הנושאת את סמל האימפריה - סהר וכוכב.

סביל סולימאןעריכה

בקיר הדרומי של המסגד קבוע "סביל סולימאן" שצורתו כשל קשת גדולה המשלבת אבני שיש לבנות וגרניט ורודה. הסביל מעוטר בקשתות, בעמודים ובכותרות וכן בכתובות ובטורה של הסולטאן העות'מאני. הסביל נבנה בשנת 1809 והוצמד אל קיר המסגד משזה הוקם. הוא קרוי על שמו של סולימאן פאשה, שליט עכו ומפקדו של אבו נבוט, אשר הקים אותו.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה