מסדר גיזת הזהב

מסדר גיזת הזהבצרפתית: Ordre de la Toison d'Or; בהולנדית: Orde van het Gulden Vlies; בספרדית: Orden del Toisón de Oro; בגרמנית: Orden vom Goldenen Vlies) הוא מסדר אבירות שנוסד ב-1430 בעיר ברוז' על ידי פיליפ הטוב, דוכס בורגונדיה. במסדר יכלו להיות חברים מספר קבוע של אבירים (בעת ייסודו 24 ולאחר מכן עלה המספר) ובראשו עמד הריבון (הדוכס ולאחר מכן המלך), דבר שהפך אותו למסדר הגבוה ביותר בתחום השליטה (הדוכסות או הממלכה, בהתאמה). בהמשך, כאשר ירש בית הבסבורג את הדוכסות, עבר המסדר לראשות בית הבסבורג, ובעקבות מלחמת הירושה הספרדית התפצל המסדר לשניים: מסדר גיזת הזהב הספרדי ומסדר גיזת הזהב האוסטרי. הקדוש המגן של המסדר הוא אנדראס הקדוש.

שרשרת השייכות למסדר. מוצג בשאצקאמר (Schatzkammer בגרמנית: חדר האוצרות) בווינה
פיליפ הטוב, דוכס בורגונדיה עונד את השרשרת בדיוקן מאת רוחיר ון דר ויידן (1450 לערך)
דוכס ולינגטון עונד את השרשרת, הפרוטסטנטי הראשון במסדר
דוגמה לשילוב אות המסדר בשלט אצולה

המסדר עד הפיצול עריכה

לרגל נישואיו עם איזבלה מאביז, נסיכת פורטוגל, החליט פיליפ הטוב לייסד מסדר אבירים במתכונת דומה לזו של מסדר הבירית הבריטי. עם ייסודו של המסדר נקבע מספר חבריו ל-24 (לא כולל הריבון), ב-1433 הועלה המספר ל-30 וב-1516 הועלה שוב המספר ל-50. פירוש המספר הקבוע הוא שרק מוות או הדחה של חבר מאפשרת כניסת מועמד אחר.

ייחודו של המסדר מכל שאר המסדרים בא לידי ביטוי בזכויות המיוחדות לו. המלך התייעץ עם אביריו בהחלטות גורליות, כולל יציאה למלחמה. האבירים התחייבו לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם במסגרת המסדר. בכל כינוס של המסדר נסקרו מעשיהם של האבירים בתקופה שחלפה והוטלו עונשים על התנהגות בלתי הולמת, גם המלך עצמו לא היה פטור מהליך זה. מעשי גבורה ואבירות, מאידך, זכו לתיעוד מפורט מאת הכרוניקנים. היה ביכולתם של חברי המסדר לבקש להישפט על ידי עמיתיהם למסדר במקרי האשמתם באשמות בגידה או כפירה. אם עמד אביר למשפט, לא נעצר בטרם ניתן לו פסק דין, אלא היה נתון במשמרתם המכובדת של עמיתיו למסדר. מאסרו של אביר היה חייב בחתימתם של שישה מעמיתיו על מנת לקבל תוקף חוקי. על האבירים, פרט למלך, נאסר להיות חברים בשום מסדר אחר.

אל המסדר התקבלו רק אצילים שהוכיחו דבקות ללא רבב בנצרות הקתולית, וכך הפך למעוז קתולי בעת הרפורמציה.

סמל המסדר היה עור כבש מוזהב ואביריו ענדו אותו כתליון על גבי ענק זהב שחוליותיו מעוצבות בצורת האות B (המסמלת "בורגונדיה"). בחיבורים בין החוליות שובצו אבני חלמיש, סמלו של פיליפ. מוטו המסדר, "Pretium Laborum Non Vile" (בלטינית: אין גמול רע על עשייה טובה), היה חרוט מלפנים והמילים "Non Aliud" (בלטינית: אין אחר) מאחור, לאמור, המסדר הוא מסדר האבירים היחיד אליו שייך האביר. במקור מרמז שם המסדר לסיפור גיזת הזהב מן המיתולוגיה היוונית, אך בישוף שמונה לנשיא המסדר על ידי פיליפ הציע לקשר את השם לגיזת הצמר שמצא גדעון בן יואש[1], שבנצרות מסמלת את התעברות הבתולה מרוח הקודש - וכך הרחיק את המסדר משמו הפגאני[2].

לחברי המסדר ניתנו שמות טקסיים שציינו תפקידים אותם ביצעו בפגישותיהם. כך למשל היו תפקידי נשיא המסדר, גזבר, מזכיר, הממונה על הטקס, כרוז, עוזרי כרוזות (שכונו בשמות כגון "הר המלך" - Montreal, "אבן צור" - Fusil ושמות נוספים הקשורים לעולם הסמלי של רומן הוורד) וראש עוזרי הכרוזות שנשא בכינוי "גיזת הזהב"[2].

ב-5 בינואר 1477 מת שארל האמיץ, דוכס בורגונדיה ללא יורש. ב- 18 באוגוסט של אותה שנה בתו, מארי, דוכסית בורגונדיה נישאה למקסימיליאן אשר ב- 1487 הפך למקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית הבסבורג, וכך ירש בית הבסבורג את דוכסות בורגונדייה ובאופן מסורתי הציב בראשו את ראש בית הבסבורג. מלכי הבסבורג כיהנו כמלכי ספרד עד 1700, אז ירש את כתר ספרד פליפה החמישי. שהיה מבית בורבון. עקב כך פרצה מלחמת הירושה הספרדית. תוצאה משנית של התפתחות זו הייתה פיצול המסדר למסדר אוסטרי ומסדר ספרדי. בכל מקרה, כתבי ההאמנה של שני המסדרים ותכתובתם הרשמית נותרה בשפה הצרפתית.

המסדר הספרדי עריכה

המסדר הספרדי נקלע לבעיה כאשר העניק אבירות לנפוליאון בונפרטה ולאחיו ז'וזף, בעוד לואי סטאניסלא זאבייה, רוזן פרובאנס היה חבר במסדר אף הוא, דבר שגרם לאחרון להחזיר את שרשרת-המסדר שלו במחאה. חברות במסדר הוענקה גם לפילדמרשל הבריטי דוכס ולינגטון, ובכך היה הוא לפרוטסטנטי הראשון שהיה חבר המסדר. ראמה התשיעי, מלך תאילנד היה ללא-נוצרי הראשון שזכה לחברות במסדר.

בשנות הרפובליקה הספרדית השנייה, 19311936, ובתקופת שלטונו של פרנסיסקו פרנקו, 19391975, החזיק בית בורבון הספרדי בראשות המסדר. כיום עומד בראש המסדר הספרדי פליפה השישי, מלך ספרד.

המסדר האוסטרי עריכה

המסדר האוסטרי לא עמד בפני בעיות פוליטיות ודתיות כמו המסדר הספרדי ונותר בחזקה קתולית. בעיית היותה של מריה תרזה ראש השושלת, אך מנועה מלהיות ראש המסדר בשל היותה אשה, נפתרה על ידי מינוי בעלה פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כראש המסדר.

עם התמוטטות המשטר המלוכני באוסטריה לאחר מלחמת העולם הראשונה דרש אלברט הראשון, מלך הבלגים את ראשות המסדר בעת ועידת השלום בפריז (1919), כיורש שטחי דוכסות בורגונדיה ההיסטורית. אך אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד ערער על דרישה זו ודרש שראשות המסדר תשמר על ידי עמיתו האוסטרי המודח, קרל הראשון, קיסר אוסטריה. ואכן, המסדר מתקיים עד ימינו בראשות צאצאי קרל הראשון לבית הבסבורג.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה