מסוגלות עצמית

יעילות עצמית

מסוגלות עצמית או יעילות עצמית היא מושג שפיתח הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה, והיא מתייחסת לדרך בה אנחנו תופסים את היכולת שלנו לבצע התנהגות שתביא לתוצאה מסוימת. מסוגלות עצמית משפיעה על כל תחום בעשייה האנושית. מדובר באמונה של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה, להתמודד עם אתגרים ובהתאם לכך על ההחלטות והבחירות שאדם עשוי לבחור בחייו כמו בבריאות[1], חינוך[2] וחקלאות[3]. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה כגבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם לנוכח קשיים ומכשולים.

השפעות המסוגלות העצמיתעריכה

אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את המוטיבציה להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על כישלון ודיכאון [4]. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים.

לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי חשיבה ולעיתים יוצרת הטיות קוגניטיביות - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה.

בנוסף, על פי תאוריית הייחוס, בעלי מסוגלות גבוהה ייטו לייחס את הסיבות להצלחה שלהם במשימה למקורות פנימיים ("אני מוכשר"), ואת כישלונותיהם למקורות חיצוניים שאינם קשורים בהם ("המשימה הייתה קשה מהרגיל / הייתי חולה"), בעוד בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לדפוס הפוך (כישלון - "אני חסר כישרון", הצלחה - "המבחן היה קל הפעם / זה היה רק במקרה..."). בהקשר לכך, בעלי מסוגלות גבוהה נוטים לחוש שליטה גבוהה על חייהם, וכי פעולותיהם שלהם הן אלו שמשפיעות על חייהם. לעומתם, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחוש פחות שליטה על התנהלות חייהם.

המקורות לתחושת המסוגלות העצמיתעריכה

תפיסת המסוגלות העצמית מושפעת מארבעה מקורות, שלכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית של אדם - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. המקורות הם:

  1. התנסות בהשלמת משימות - התוצאות של התנסויות קודמות שביצע האדם משפיעות על תחושת המסוגלות שלו. התנסות בעבר שהסתיימה בהצלחה, מעלה את תחושת המסוגלות העצמית, ואילו כישלון קודם מפחית את תחושת המסוגלות.
  2. צפייה באחרים (למידה ממודל) - כאשר האדם רואה אחרים מבצעים מטלה דומה בהצלחה, עולה תחושת המסוגלות שלו לבצע מטלה כזו בעצמו. כל זאת בתנאי שהאדם מעריך את יכולותיו של האחר במשימות מסוג זה, כדומות לשלו.
  3. שכנוע מילולי - כאשר אדם אחר מנסה לשכנע את הפרט ומביע את דעתו כי לפרט יש יכולת גבוהה להצליח, תחושת המסוגלות העצמית של הפרט עולה. השכנוע המילולי יעיל רק כאשר האדם המשכנע הוא קרוב ומשמעותי עבור המשוכנע (למשל הורים), או כשהוא נתפס כבקיא בתחום של המטלה.
  4. עוררות רגשית - עוררות רגשית גבוהה, כגון תחושת מתח נפשי, גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, שמורידה את תפיסת המסוגלות העצמית. לעומת זאת, תחושת רוגע תורמת ליצירת תחושת מסוגלות גבוהה.

היבטים של מסוגלות עצמיתעריכה

בעוד שמסוגלות עצמית נמדדת לפעמים כמכלול היא נמדדת גם במצבים תפקודיים מסוימים.

מסוגלות עצמית חברתיתעריכה

מסוגלות עצמית חברתית הוגדרה ונמדדה באופן משתנה. על פי אחת הגישות, מסוגלות עצמית חברתית מתמקדת באמון של אדם ביכולתו ליזום אינטראקציות חברתיות ולתחזק קשרים בין-אישיים. יכולת זו כוללת: יצירת חברים ומערכות יחסים רומנטיות, אסרטיביות חברתית, הופעה במצבים ציבוריים בקבוצות או במסיבות, ומתן או קבלת עזרה[5] עוד הוצע כי מסוגלות עצמית חברתית יכולה להיות במונחים של מסוגלות עצמית חברתית קוגניטיבית (ביטחון לדעת מה לעשות במצבים חברתיים) והתנהגותית (ביטחון בביצוע במצבים חברתיים)[6]. אחרים מדדו מסוגלות עצמית תוך התמקדות בביטחון עצמי לגבי מיומנות חברתית ביחסים אישיים ואמון של חברים. מחקרים אחרים מצביעים על קשר חזק בין מסוגלות עצמית חברתית לבין ביישנות וחרדה חברתית[7]. עוד נמצא קשר שלילי חזק בין רמות של חרדת דיבור בציבור ומסוגלות עצמית[8].

מסוגלות לימודית אקדמיתעריכה

מסוגלות עצמית אקדמית מתייחסת לאמונה שאדם יכול לעסוק בהצלחה במשימות לימודיות כגון השגת מטרות הקורס הנלמד, השלמת משימות בצורה משביעת רצון, השגת ציון עובר ועמידה בדרישות כדי להמשיך במסלול הלימודים העיקרי של האדם[9]. תחומים אחרים של מסוגלות עצמית שזוהו כנוגעים ללימודים כוללים מסוגלות עצמית של מורים ומסוגלות עצמית טכנולוגית[10]. תחושת המסוגלות האקדמית של הורים עבור ילדם קשורה להישגים הלימודיים של ילדיהם.נמצא קשר בין יכולות ושאיפות אקדמיות גבוהות של הורים עבור ילדם, לבין התפיסות של הילד עצמו שיחלוק את אותן אמונות. תפיסות ההורים מקדמות מסוגלות עצמית אקדמית עבור הילד, ומוביל להישגים לימודיים של הילד. כמו כן, זה מוביל להתנהגות פרו-חברתית, ומפחית את הפגיעות לתחושות של חוסר תועלת ודיכאון[11].קיים קשר בין מסוגלות עצמית נמוכה לדיכאון[12]. במחקר, רוב קבוצת התלמידים שנשאלו חשו שיש להם קושי בהקשבה בסיטואציות בכיתה. לאחר מכן, המדריכים עזרו לחזק את כישורי ההקשבה שלהם על ידי כך שהם מודעים לאופן שבו השימוש באסטרטגיות שונות יכול להניב תוצאות טובות יותר. בדרך זו, רמות המסוגלות העצמית שלהם השתפרו ככל שהם המשיכו להבין אילו אסטרטגיות עובדות עבורם[13]

מסוגלות עצמית בלימודי מדעים וטכנולוגיהעריכה

מסוגלות עצמית הוכחה שימושית במיוחד לסיוע לסטודנטים לתואר ראשון לקבל תובנות לגבי התפתחות הקריירה שלהם בתחומי המדעים, ההנדסה והטכנולוגיה (STEM) חוקרים דיווחו כי מסוגלות עצמית במתמטיקה מנבאת יותר עניין במתמטיקה, בחירת קורסים הקשורים למתמטיקה ומקצועות מתמטיקה מאשר הישגי עבר במתמטיקה או ציפיות לתוצאות[14] . תאוריית המסוגלות העצמית יושמה על תחום הקריירה כדי לבחון מדוע נשים נמצאות בתת-ייצוג בתחומי STEM הנשלטים על ידי גברים כגון: מתמטיקה, הנדסה ומדעים. נמצא כי הבדלים מגדריים בציפיות המסוגלות העצמית משפיעים במידה רבה על ההתנהגויות הקשורות לקריירה ועל בחירת הקריירה של נשים צעירות[15]. מסוגלות עצמית בתחום הטכני, נמצאה כגורם מכריע להוראת תכנות מחשבים לתלמידי בית ספר. תלמידים בעלי רמות גבוהות יותר של מסוגלות עצמית טכנולוגית משיגים תוצאות למידה גבוהות יותר. השפעת המסוגלות העצמית הטכנית נמצאה חזקה אף יותר מהשפעת המגדר[16] .

מסוגלות עצמית בכתיבהעריכה

מחקרים על כתיבה מצביעים על קשר חזק המקשר בין מסוגלות עצמית נתפסת למוטיבציה ותוצאות ביצועים. מחקר משנת 1997 בחן כיצד מסוגלות עצמית יכולה להשפיע על יכולת הכתיבה של תלמידי כיתות ה' בארצות הברית. חוקרים מצאו כי קשר חיובי בין המסוגלות העצמית של התלמידים לבין חששות שלהם מכתיבה, טיב החיבור שכתבו, והתועלת הנתפסת מכתיבה. המחקר מלמד על החשיבות של הוראת מיומנויות כתיבה לצד בניית ביטחון עצמי בקרב התלמידים[17] [18].

מסוגלות עצמית במידענותעריכה

במסגרת פעולתו של המידען פעמים רבות מטרתו היא לחזק את תחושת המסוגלות של הלקוח. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במידענות רפואית. אדם שיש לו את המידע שהוא זקוק לו, מסוגל לפעול ולקבל החלטות באופן שקול, ובכך להגביר את השליטה של עצמו בתהליכים המתרחשים[19]. תפקידו של המידען אינו רק לספק מידע אלא גם לספק ידע שיסייע למטופל, ולהימנע מידע שיערער את התחושה הזאת[20].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Bandura, A. (1982). Self efficacy mechanism in human agency. American psychologist, 37 (2), pp. 122–147.
  • Bandura A. (1997). Self efficacy: the exercise of control. New york: W. H. Freeman and Co. publishing.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Luszczynska, A. & Schwarzer, R., Predicting health behaviour, עריכה: M. Conner & P. Norman ., Buckingham, England:: Open University Press, 2nd ed. rev. ed., 2005, פרק Social cognitive theory, עמ' 127–169
  2. ^ Krishnan, Pramila; Krutikova, Sofya ., Non-cognitive skill formation in poor neighbourhoods .of urban India, Labour Economics 24, 2013, עמ' 68–85
  3. ^ Wuepper, David; Lybbert, Travis J., Perceived Self-Efficacy, Poverty, and Economic Development, Annual Review of Resource Economics, 1 9, 2017, עמ' 383–404 doi: 10.1146/annurev-resource-100516-053709
  4. ^ Bandura, A., Self-Efficacy, The Corsini Encyclopedia of Psychology, American Cancer Society, 2010, עמ' 1-3 doi: 10.1002/9780470479216.corpsy0836
  5. ^ Smith, H. M.; Betz, N. E., Development and validation of a scale of perceived social self-efficacy, Journal of Career Assessment, 3 8, 2000, עמ' 286
  6. ^ Grieve, Rachel; Witteveen, Kate; Tolan, G. Anne; Jacobson, Brett ., Development and validation of a measure of cognitive and behavioural social self-efficacy, Personality and Individual Differences 59, 2014, עמ' 71-76
  7. ^ Matsushima, R.; Shiomi, K., Social self-efficacy and interpersonal stress in adolescence, Social Behavior and Personality, 4 31, 2003, עמ' 332 - 323
  8. ^ Hassall, Trevor; Arquero, Jose L.; Joyce, John; Gonzalez, Jose M., Communication apprehension and communication self‐efficacy in accounting students, Asian Review of Accounting, 2 21, 2013, עמ' 160–175
  9. ^ Rushi, P. J., Questioning the utility of self-efficacy measurements for Indians, International Journal of Research & Method in Education, 2 30, 2007, עמ' 193–206 doi: 10.1080/17437270701383339
  10. ^ Schwarzer, R.; Hallum, S., Perceived teacher self-efficacy as a predictor of job stress and burnout: Mediation analyses, Applied Psychology: An International Review 57, 2008, עמ' 152–171
  11. ^ Bandura, A.; Barbaranelli, C.; Caprara, G. V.; Pastorelli, C., Multifaceted Impact of Self-Efficacy Beliefs on Academic Functioning, Child Development, 3 67, 1996, עמ' 1206–1222
  12. ^ Maddux, James E.; Meier, Lisa J., Self-Efficacy, Adaptation, and Adjustment. The Plenum Series in Social/Clinical Psychology., עריכה: Maddux, James E. (ed.)., Plenum Press., 1995, פרק Self-Efficacy and Depression, עמ' 143–169,ISBN 978-1-4757-6498-7.
  13. ^ Graham, S., Self-efficacy and academic listening, Journal of English for Academic Purposes., 2 10, 2011, עמ' 113–117 doi: 10.1016/j.jeap.2011.04.001
  14. ^ Pajares, F., Self-Efficacy Beliefs in Academic Settings, Review of Educational Research., 4 66, 1996, עמ' 543–578 doi: 10.3102/00346543066004543
  15. ^ Betz, Nancy E.; Hackett, G. ., Applications of Self-Efficacy Theory to Understanding Career Choice Behavior, Journal of Social and Clinical Psychology., 3 4, 1986, עמ' 279–289
  16. ^ Brauner, P.; Leonhardt, T.; Ziefle, M.; Schroeder, U., The Effect of Tangible Artifacts, Gender and Subjective Technical Competence on Teaching Programming to Seventh Graders, Teaching Fundamentals Concepts of Informatics. Lecture Notes in Computer Science., 2010, עמ' 61-71
  17. ^ Pajares, F. & Valiante, G., Influence of Self-Efficacy on Elementary Students' Writing, The Journal of Educational Research, 6 90, 1997, עמ' 353-360
  18. ^ Sanders-Reio, J.& Alexander, P. A.; Reio, T. G.; Newman, I., Do students' beliefs about writing relate to their writing self-efficacy, apprehension, and performance?, Learning and Instruction 33, 2014, עמ' 1-11
  19. ^ The role of the information specialist in the systematic review process: a health information case study
  20. ^ Shalom, N. (Unprinted). The Health Information Specialist: A New Role for Channeling Web Information to Promote Patient Empowerment