מסיבת גויים
בהלכה מסיבת גויים היא מסיבת רעות של גויים, שבמסגרתה שותים משקאות חריפים, שעל פי פוסקים רבים נאסר על יהודי ליטול בה חלק, מחמת החשש שהדבר יביא לידי חתנות עם הגויים.
מקור הדין עריכה
איסור שתייה במסיבת גוים לא נזכר בתלמוד הבבלי או במקבילותיו, אלא הובא לראשונה בספר הפסיקה משנה תורה של הרמב"ם:
לא ישתה אדם במסיבה של עכו"ם, ואף על פי שהוא יין מבושל שאינו נאסר, או שהיה שותה מכליו לבדו, ואם היה רוב המסיבה ישראל מותר
— משנה תורה הלכות מאכלות אסורות פרק י"ז הלכה י'
נושאי כליו של הרמב"ם התחקו אחר מקור דבריו, מבלי שהעלו דבר ברור. הבית יוסף (מחבר פירוש הכסף משנה על הרמב"ם) מעלה השערה שמקורו בברייתא או תוספתא שאינה לפנינו.[1]
גדרי האיסור עריכה
האיסור הוא, כפי שהגדירו הרמב"ם, בשתיית משקה משכר שאין בו איסור יין נסך או סתם יינם, כגון יין מבושל. אולם יש אומרים שהאיסור כולל אף אכילה משותפת עם גויים, כל זמן שרוב הסועדים הם גויים.[2]
דין זה לא נזכר בשולחן ערוך, אך הובא בספר הפסיקה ארבעה טורים, ובאחרונים רבים.[3]
רוב יהודים עריכה
מלשונו של הרמב"ם מבואר שכאשר רוב הנוכחים במסיבה הם יהודים, אין זו 'מסיבה של גויים', ומותר לשתות בה שיכר, ובלבד שאינה מתקיימת בביתו של גוי, שאז הדבר אסור מטעם איסור שיכר של גויים.
הבית יוסף מביא כמקור להסתייגות זו את הסיפור המובא בתלמוד הבבלי[4] לפיו שמואל ואבלט (שהיה גוי) סעדו יחד, והוגש לפניהם יין מבושל. מכך מוכח שקיימת מציאות המאפשרת שתיית משקה משכר עם גוי.[5]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אליעזר מלמד, הלכות מסיבה של גויים, באתר פניני הלכה
הערות שוליים עריכה
- ^ לשון הבית יוסף יורה דעה סימן קי"ב: "ואפשר שהוא ברייתא או תוספתא".
- ^ שו"ת חסד לאברהם סימן כ"ו. הובאו דבריו בכמה אחרונים.
- ^ ארבעה טורים יורה דעה סימן קי"ב. פרי חדש יורה דעה קי"ד, ו', פרי תואר שם ב', כף החיים שם ט"ו, ועוד רבים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל', עמוד א'
- ^ לשון הבית יוסף יורה דעה קי"ב: "וכתב עוד: 'ואם היה רוב המסיבה ישראל - מותר'. ונראה שלמד כן מדאמרינן בפרק אין מעמידין (עבודה זרה ל, א) דשמואל ואבלט הוו שתו יין מבושל, ואי לא הוה צד היתר לשתותו במסבת הגוי, היכי הוה שתי שמואל".