מסיבת ההלוויה שלי

מסיבת ההלוויה שלי
Get Low
	כרזת הסרט
מבוסס על	סיפורו האמיתי של פליקס בריזיל
בימוי	אהרן סניידר
הופק בידי	דין זאנוק, דייוויד גונדלך
תסריט	אהרן סניידר, כריס פרובנזאנו
עריכה	אהרן סניידר
שחקנים ראשיים	רוברט דובאל; ביל קובס; סקוט קופר; צ'נדלר ריגס; ג'רלד מקרני; סיסי ספייסק; לוקאס בלאק; ביל מארי; Blerim Destani
מוזיקה	יאן קצ'מארק
צילום	דייוויד בויד
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	TVN, סרטי סוני
חברה מפיצה	Sony Pictures Classics
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 בספטמבר 2009 (פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו)
משך הקרנה	100 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה
תקציב	7,000,000 דולר אמריקאי
הכנסות	9,695,282 דולר אמריקני
הכנסות באתר מוג'ו	getlow
	www.sonyclassics.com/getlow/
	דף הסרט ב־IMDb

מסע ההלוויה שלי (באנגלית: Get Low) הוא סרט דרמה אמריקאי על אדם שעורך לעצמו את ההלוויה שלו, בעודו בחיים.

הסרט בוים על ידי ארון סניידר, התסריט נכתב על ידי כריס פרובנזנו וס. גבי מיטשל, ומככבים בו רוברט דובאל, ביל מארי, סיסי ספייסק, לוקאס בלאק, ג'רלד מקרני, ביל קובס, ארין לוגן, לורי בת' אדג'מן, אנדריאה פאוול, רבקה גרנט, סקוט קופר וצ'נדלר ריגס.

בכורת הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, והוא מופץ על ידי Sony Pictures Classics. על הביצועים שלו בסרט, קיבל רוברט דובאל את פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של הוליווד באוקטובר 2010. הסרט יצא לאקרנים ב-30 ביולי 2010 בארצות הברית. הוא קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים, וזכה בפרס אינדפנדנט ספיריט לסרט הבכורה הטוב ביותר עבור שניידר.

עלילה עריכה

ביל מארי, אחד השחקנים הראשיים, בהקרנת הבכורה בפסטיבל הסרטים בטורונטו, 2009.

אף אחד לא באמת יודע מיהו פליקס בוש (רוברט דובאל), שחי כמו נזיר, עמוק ביער. שמועות רבות אודותיו נלחשו, כגון איך יכול היה להרוג בדם קר, ועל כך שכרת ברית עם השטן. כל העיירה מופתעת כאשר פליקס מופיע בעיר עם צרור של כסף, ומבקש "מסיבת הלוויה" עבור עצמו בכנסייה של גאס הורטון. הורטון מסרב להצעה זו. פרנק קווין (ביל מארי), הבעלים של חברת ההלוויות המקומית, נמצא בקשיים כלכליים, וחומד את כספו של בוש. בשל כך הוא מסכים לפרסם את מסיבת ההלוויה, שאליה יוזמנו תושבי העיר כדי לספר את הסיפורים ששמעו על פליקס בוש. כדי להבטיח קהל טוב, מאורגנת הגרלה, כשרכושו של בוש הוא הפרס. אנשים רבים קונים כרטיסים.

הדברים מסתבכים כאשר נזכרים לפתע תושבי העיר בתעלומה ישנה, המערבת אלמנה מקומית בשם מאטי דארו (סיסי ספייסק), שהייתה חברתו של בוש בילדותו, ואת אחותה המנוחה, מרי-לי סטראופ (ארין לוגן^[1]). בעזרתו של מטיף שמתעקש שעל בוש לומר למאטי את האמת, בוש מספר לקהל שהגיע להלווייתו (כולל מאטי) את שקרה ארבעים שנה קודם לכן. הוא מגלה לנוכחים שקיים רומן עם אחותה הנשואה של מאטי, מרי-לי. הוא מודה בפני מאטי כי מרי-לי היא שהייתה אהובתו האמיתית, אהבתו היחידה. הם תכננו לברוח יחד, וכשהיא לא הגיעה למקום המוסכם, הוא ניגש לביתה כדי לחפש אותה. הוא גילה כי בעלה תקף אותה עם פטיש. הבעל זרק מנורת נפט על הקיר כדי להצית את הבית ולהרוג עצמו, את מרי-לי חסרת ההכרה ואת בוש. בוש שחרר את עצמו מפני הבעל התוקף, אבל בזמן שבגדיו עלו באש, הוא ראה שגם במרי-לי נתפסה אש. כשהלך לכבות את האש, הוא הרגיש את עצמו עף דרך החלון, אולי נדחף על ידי הבעל, והוא לא היה מסוגל להיכנס מחדש לבית כדי להציל את מרי-לי.

מאטי חוזרת וסולחת לבוש. הוא רואה את מה שנראה כמו רוחה של מרי-לי במורד השביל, ומת זמן קצר לאחר מסיבת ההלוויה. הלווייתו בפועל נערכת בחלקת קבר בשטח שברשותו. צ'ארלי ג'קסון (ביל קובס) עורך את הטקס, ונוכחים בו הכומר גאס הורטון, באדי רובינסון, אשתו ובתו, וכן מאטי ופרנק. לאחר תפילה קצרה שאומר צ'ארלי ג'קסון, מאטי מציבה דיוקן של אחותה מרי-לי על ארון הקבורה של פליקס, המסמל את סליחתה על פעולות העבר שלו ומאפשר להם להיות ביחד, גם אם רק באופן מטאפורי. האבלים עוזבים את הנכס שהיה בבעלות פליקס כשהקבר שלו מלא.

שחקנים עריכה

רוברט דובאל בתור פליקס בוש
סיסי ספייסק בתור מאטי דארו
ביל מארי בתור פרנק קווין
לוקאס בלאק בתור באדי רובינסון
ג'רלד מקרני בתור גאס הורטון
ביל קובס בתור צ'ארלי ג'קסון
ארין לוגן בתור מרי לי סטרופ
לורי בת' אדג'מן בתור קתרין רובינסון
אנדריאה פאוול בתור בוני
רבקה גרנט בתור ג'ואן
סקוט קופר בתור קארל
בלרים דסטאני בתור גרי
צ'נדלר ריגס בתור טום
דני וינסון בתור גריר
תומאש קרולאק בתור אורוויל
אנדי סטאל בתור צלם

הפקה עריכה

הסרט צולם כולו בג'ורג'יה, ונתמך על ידי מחלקת הפיתוח הכלכלי של ג'ורג'יה.^[2]

הרעיון לסרט נשאל מסיפור אמיתי שקרה במחוז רואן שבטנסי ב-26 ביוני 1938. פליקס בוש מבוסס על אדם אמיתי בשם פליקס בושאלו "דוד בוש" בריזיל (Felix Bushaloo "Uncle Bush" Breazeale), שגם הוא ארגן לעצמו לוויה בעודו בחיים.^[3]^[4] תסריטאי הסרט, כריס פרובנזאנו, שמע על הסיפור מחבר, התלהב, והחליט לעשות מכך סרט. הוא שלח את התסריט לבמאי סניידר, ויחדיו יצרו את הסרט. במהלך התחקיר פגשו באנשים שנכחו במסיבת ההלוויה המקורית בשנות ה-30.^[5]

קבלה עריכה

ביקורות עריכה

הסרט זכה לביקורות חיוביות, ולו דירוג 85% "טרי" באתר Rotten Tomatoes, בהתבססות על 142 ביקורות (נכון לאפריל 2017).^[6] רוברט דובאל זכה לשבחים רבים על הופעתו; ג'ון אנדרסון מ"וול סטריט ג'ורנל" חזה שיקבל מועמדות לפרס אוסקר.^[7]

גם בישראל זכה הסרט לביקורות טובות. באתר ynet עיקר השבח ניתן לעיסוק בדמויות מבוגרות "באור מורכב ואמיץ, שתשוקה לא נעדרת ממנו".^[8] כמה ביקורות טענו שהתסריט אינו מורכב די הצורך, וכמה רבדים הכרחיים הוחמצו במהלך יצירתו.^[8]^[9]

הכנסות עריכה

הסרט יצא לאקרנים ב-30 ביולי 2010, ובסוף-השבוע הראשון לצאתו הרוויח 90,900 דולרים, הכמות ה-23 בגובהה בסוף השבוע שבין ה-30 ביולי ל-1 באוגוסט 2010.^[10] נכון לסוף אפריל 2017, הסרט הרוויח 9,176,933 דולרים בארצות הברית ו-518,349 דולרים בשאר העולם, בסך הכל 9,695,282 דולרים ברחבי העולם.