מסילת איילון
מסילת האיילון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, הנמתחת לאורך נחל איילון, בין נתיבי נתיבי איילון (כביש 20) ומחברת בין מסילת החוף בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובין מסילת הרכבת יפו–ירושלים בתחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית (מקטע תל אביב-לוד). אורכה כ-5 ק"מ והיא מהווה חלק מהקו הראשי של רכבת ישראל.
 | |
| רכבת דו קומתית לנתב"ג נוסעת על מסילת האיילון בין תל אביב מרכז לתל אביב השלום, 2006 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיר | תל אביב-יפו |
| מפעיל |
 רכבת ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| פתיחת המסילה | 31 בינואר 1993[1] |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | תל אביב מרכז |
| סיום המסילה | תחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית |
| אורך המסילה | 4.7 ק"מ |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים | 3 |
| מתח חשמלי | 25 אלף וולט, AC, עילי |
| מספר התחנות | 3 |
| רשימת התחנות | |
| תל אביב מרכז, תל אביב השלום, תל אביב ההגנה | |
  | |
לעיתים מקובל לקרוא להתייחס למסילת האיילון ("פרוזדור/מסדרון האיילון") החל מתחנת הרכבת הרצליה ועד לתחנת הרכבת תל אביב ההגנה.
מסילה זו היא הראשונה בישראל שנבנתה כמסילה כפולה. זו המסילה העמוסה ביותר ברשת המסילות של רכבת ישראל, והיא מנקזת אליה כ־75% מהשירות הרכבתי בישראל ובשל כך היא מהווה חסם מסילתי לגדיל רשת הרכבות. במסילה נע ציוד נייד מסילתי בעל הינע דיזל וגם הינע חשמלי.
היסטוריה
עריכה
כבר בימי המנדט עלה הרעיון לסלול מסילה לאורך נחל איילון לצורך שיפור רשת המסילות בארץ ישראל[דרוש מקור]. תכנון המסילה החל בשנת 1956[2].
ב־1970 הוקמה "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו. שב-1973, הציגה את תוכנית נתיבי איילון לכביש מהיר, רב־נתיבים שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום לאורך נחל איילון, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות רכבת במקביל לכביש. מסילות אשר מיועדות לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית (עד בניית מסילת איילון, תחנת הרכבת תל אביב מרכז הייתה זו תחנת קצה של מסילת החוף לכיוון חיפה, ותחנת הרכבת תל אביב דרום לרכבות מירושלים, רחובות ובאר שבע). כמו כן תכננו המסילות לשמש כמערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות. בתכנון מ-1973 נלקחה גם בחשבון האפשרות שבעתיד יוסטו מי האיילון לים התיכון, דרך יפו, ועל ידי כך יפונה תוואי התעלה לשירותים תחבורתיים נוספים[3].
העבודות בפועל החלו רק ב-1990 לאחר העתקת רציפי תחנת הרכבת תל אביב מרכז ממקומם המקורי[4], בצמוד לצידו הצפוני של אולם הנוסעים, אל ערוץ נחל איילון והמשכת המסילות ממנה דרומה (עד אז זו הייתה תחנת הקצה של מסילת החוף)[5]. המסילה נפתחה ב-31 בינואר 1993 כמסילה כפולה, ושירתה את הקווים מתל אביב לתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים; ולרחובות ואשדוד[6]. לאורך המסילה הוכנה תשתית לשלוש תחנות רכבת עתידיות מתחת לגשרי הרחובות: השלום, "תחנת הרכבת תל אביב יצחק שדה" וההגנה. עקב קיצוצים בתקציב בוטלה התוכניות להקים את "תחנת הרכבת תל אביב יצחק שדה"[7].
במרץ 1996 נפתחה תחנת הרכבת תל אביב השלום[8], וב-22 ביוני 2002 נפתחה תחנת הרכבת תל אביב ההגנה[9].
עם פתיחת הקו הפרברי לראש העין בשנת 2000 (שהוארך מאוחר יותר אל כפר סבא) החל להיווצר עומס על המסילה הכפולה שהגיע בשעות השיא ל-8 רכבות בכל כיוון בשעה. על מנת להוסיף רכבות נוספות וקווי שירות נוספים היה צורך במסילות נוספות. ב-2001 הוחלט להוסיף מסילה נוספת ולהרחיב את כל התחנות לאורכו. העבודות החלו ב-2002 וכללו הוספת רציף אחד בתחנת הרכבת תל אביב השלום ושני רציפים בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובתחנת הרכבת תל אביב ההגנה[10]. לשם הרחבת תחנת הרכבת תל אביב השלום הוסטה התעלה בה זורם נחל איילון מזרחה כך שחלקה עובר מתחת לנתיבים של נתיבי איילון צפון[11]. המסילה השלישית והרציפים הסמוכים לה נכנסו לשימוש ב-2 בספטמבר 2006, ומאפשרים מעבר של עד 14 רכבות בשעה בכל כיוון[12].
במאי 2005, המליצה חברת ההנדסה האמריקאית PB (חברת הבקרה החיצונית של רכבת ישראל מטעם משרד האוצר) על הקמת מסילה רביעית באיילון, כדי שהרכבת תוכל לעמוד ברמות הביקוש הצפוי (לפי התחזיות אז, בשנת 2010 יסעו ברכבת כ-60 מיליון נוסעים וב-2020 - יותר מ-110 מיליון נוסעים)[13]. במרץ 2006, אושר תקציב של כ-2 מיליארד שקל[14], על סמך אומדן של חברת הבקרה[15]. אך הביצוע התעכב עקב מחלוקת על הטיית תוואי נחל איילון[16].
ב-25 בספטמבר 2011 נפתח קו מסילת תל אביב – פלשת שממשיך לאשדוד ולאשקלון, ומתפצל ממסילת איילון בתחנת הרכבת תל אביב ההגנה. במסגרת העבודות על הקו נבנה בתחנה רציף חמישי, שיחד עם רציף 4 משרת את הרכבות בקו[17].
בדצמבר 2019, החלה חברת SEMI הספרדית לחשמל את שלוש המסילות הפעילות, החל מתחנת ההגנה וצפונה. עבודות החשמול בוצעו כחלק מחשמול מסילת ירושלים–גנות, ובהמשך עבור קווים נוספים של רכבת ישראל[18]. ברבעון השני של 2020 הושלם חשמול המסילה.
תכנונים עתידיים
עריכההמסילה הרביעית
עריכה
מסילת האיילון הנמתחת לצד תעלת האיילון, לתוכה הוסללו מימי נחל איילון במהלכו בתחומי תל אביב ורמת גן, יחד עם המסילה הכפולה מתחנת הרכבת תל אביב דרום תפעולית עד מחלף גנות מהווה חסם מסילתי ברשת המסילות הארצית - כ־75% מהשירות הרכבתי בישראל מתנקז לציר איילון שקיבולתו שלוש מסילות בלבד, עבור רכבות מהירות ורכבות פרבריות. על מנת לשחרר את צוואר הבקבוק ולהגדיל את נפח התנועה יש צורך בהוספת מסילה רביעית. כדי למנוע את עליית מפלס מי התעלה, ששטחה יצומצם עם הוספת מסילה, והצפת גוש דן במי נגר עילי כתוצאה מגשמי חורף, יש להטות חלק או את כל מימי נחל איילון לנתיב אחר או לוסת את זרימתם טרם הגעתם לתעלת האיילון ולהשתמש בשטח התעלה להקמת המסילה הנוספת ורציפים נוספים[19]. מספר חלופות ניקוז הוצגו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות ניקוז ירקון (האחראית גם על האיילון) וחברת נתיבי ישראל:[20]
- להזרים את מי השיטפונות לים בצינור תת־קרקעי.
- להקים אתרי אגירה של מי שיטפונות במעלה הנחל ובפארק אריאל שרון בכניסה לתל אביב
- להכשיר שטח במקווה ישראל שאותו ניתן יהיה להציף במי שיטפונות
- לנצל שטחים בשלוש מחצבות מודיעין, נטוף ומפעל נשר ברמלה, במעלה האיילון לאגירת מים. המים במאגרים אלו יחלחלו בחלקם לקרקע וכך יוכלו לתגבר את מאגרי מי התהום הטבעיים.
מורכבות הפרויקט ועלותו הביאו לדחיית ההחלטה לשנים רבות[21].
באפריל 2018 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות תוכנית תשתית לאומית ("תת"ל) 33, אשר במסגרתה מתוכננת מסילה רביעית באיילון החל מקטע תחנת תל אביב מרכז ועד לוד (ביצוע בפועל עד גנות)[22], והעבודות בפועל החלו ביוני 2019[23]. הצפי להשלמתה הוא ב-2028–2029 ועלותה המשוערת כ-5.5 מיליארד ש"ח. מלבד המסילה הרביעית היא כוללת גם את עבודות הניקוז הנרחבות, רציף נוסעים נוסף בתחנות ההגנה והשלום ושני רציפים נוספים בת"א מרכז, מחלף מסילתי מדרום לההגנה, תוספת ושינוי תנוחת נתיבים בכביש 1 בין מחלף חיל השריון לגנות. עוד קודם לסיום הפרויקט מתוכנן עד 2023 להחליף את מערכת האיתות והבקרה של הרכבת מה שיאפשר להגדיל את נפח התנועה במסילות איילון עד כדי 17 רכבות בשעה.
בסוף מאי 2020 החלה חברת נתיבי ישראל בקידוחים והתקנת כלונסאות באפיק הנחל כדי לחזק את הקרקע ולהקים גשר שעליו תעבור המסילה במקטע ההגנה - סבידור.
בחודש אוקטובר 2021 הוכרזו הזוכות במכרז של נתיבי ישראל, להקמת מפעל ניקוז לטובת המסילה הרביעית באיילון[24].
במסגרת פתרון בעיות הניקוז יוקמו בפארק אריאל שרון אגם מלאכותי וסכר חכם שיווסתו את זרימת הנחלים לתוך תעלת איילון. תעלת האיילון תועמק ותקורה ומעליה תמתח מסילת הרכבת הרביעית והתשתית החשמלית עבורה. מיזם הניקוז עתיד להסתיים ב-2026 ועלותו המשוערת כחצי מיליארד שקלים.
בפברואר 2022, הושגו הסכמות בין רכבת ישראל לחברת נתיבי ישראל, בנוגע לחלוקת העבודה בין שתי החברות בפרויקט. ההסכמות התגבשו לאחר חילוקי דעות ארוכים בין שני הגופים, אשר במהלכם הועברו חלקים שונים מהפרויקט בין שתי החברות, דבר אשר עיכב את העבודות. לדברי אנשי משרד התחבורה, הפרויקט שהיה מתכונן להסתיים ב-2026, יסתיים ב-2028[25].
במסגרת הפרויקט מוקם בכל שנה סכר זמני בסמוך לפארק ראש ציפור אשר מונע את זרימת המים מכיוון נחל הירקון לכיוון נחל איילון וכך מתבצעות עבודות חיזוק הקרקע של תעלת האיילון באמצעות קידוחי כלונסאות בקרקע.
המסילות המהירות
עריכהבדצמבר 2012, צוות שמינה משרד התחבורה ועסק בתוכניות להגדלת מספר הנוסעים ברכבות, הגיש לשר התחבורה את המלצותיו לפיתוח אסטרטגי של התשתית המסילתית, הכוללת שתי מסילות מהירות נוספות בתוואי האילון (חמישית ושישית), שיחפרו במנהרה תת-קרקעית באורך כולל של כ-26 ק"מ בין נתב"ג אל קיבוץ שפיים, שם מתוכנן מרכז תחבורה גדול. מסילות אלו ישמשו לשירות רכבת מהיר בין הערים הגדולות ללא עצירה בתחנות ביניים[26]. באפריל 2016 החלה הרכבת בתכנון שתי המסילות התת-קרקעיות. שתי המסילות נחוצות כדי לעמוד בביקוש הנסיעות לרכבת, שצפוי להגיע בשנת 2040 ל-300 מיליון נסיעות בשנה[27].
בינואר 2019 קיבלה חברת נתיבי ישראל את האחריות לקידום המסילות התת-קרקעיות[28] [29].
בפברואר 2025 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות להקים מרכז תחבורה משולב עבור תחנת רכבת, תחנת רכבת תחתית ותחנה לרכבות המהירות בתחנת הרכבת תל אביב מרכז.[30]
קישורים חיצוניים
עריכה
- תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים
- משה ליכטמן, פקק רכבות באיילון: 3 המסילות הקיימות בדרך לקריסה תחת העומס, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2010
- משה ליכטמן, ב-2015 צפוי עומס על רכבת ישראל: מה יפתור הבעיה? גורמים במערכת תכנון התחבורה: גם 4 מסילות באיילון לא יספיקו בטווח הארוך - יש לבנות 6 מסילות ברזל, באתר גלובס, 16 בינואר 2012
- משה ליכטמן, פקק רכבות באיילון: תתכוננו לעומס אדיר בציר המרכזי, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ רכבות בקוי רחובות אשדוד וירושלים תיפקודנה את תחנת ת"א-מרכז באמצעות המסילה החדשה באיילון, חדשות, 28 בינואר 1993
- ^ חציית ת"א במסילת ברזל לסלוק תקלות התחבורה בעיר, הארץ, 12 בפברואר 1959
- ^ י אבנון, נתיבי איילון פרויקט התחבורתי הגדול בישראל, דבר, 1 באוקטובר 1973
- ^ מירב ארלוזורוב, הקיץ תחל סלילת המסילה בין תחנות הרכבת בת״א, חדשות, 11 ביוני 1990
- ^ דניאל מולד, חשמלית ושמה תקווה לתל אביב, מעריב, 24 במרץ 1987
- ^ עתי"ם, מהשבוע הבא אפשר יהיה לנסוע ברכבת אחת בקו חיפה-אשדוד, חדשות, 27 בינואר 1993
שאול ביבי, הקו הזה עוד יהיה פיצוץ - הרכנת פתחה קו חדש, מחיפה לאשדוד, חדשות, 2 בפברואר 1993 - ^ יוסי רבלין, ושות הרכבות לא תקים תחנות רכבת מפוארות בת"א, חדשות, 26 בינואר 1992
- ^ משה ליכטמן, לתחנת השלום אין תעודת גמר, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2005
- ^ ענת ציגלמן, אפילו שר התחבורה הכריז שזו חלמאות, באתר הארץ, 10 ביוני 2002
- ^ ענת ג'ורג'י, רכבת ישראל תוסיף רציף ושתי מסילות ברזל בתחנת ההגנה בתל אביב - בעלות של 25 מיליון שקל, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2003
- ^ ענת ג'ורג'י, הנתיב הנוסף באיילון צפון מחכה; הסיבה: 2 מטרים הלכו לאיבוד, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
- ^ שרון קדמי, רכבת ישראל פתחה לתנועה את המסילה השלישית באיילון, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
- ^ גל ניסים, חברת הבקרה של הרכבת: לקדם מיד את פרויקט המסילה הרביעית באיילון, באתר גלובס, 5 במאי 2005
- ^ שרון קדמי, אושרה הקמתה של מסילת רכבת רביעית באיילון - בהשקעה של 2 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 5 במרץ 2006
- ^ גל ניסים, הערכות: המסילה הרביעית באיילון תעלה 2 מיליארד שקל, באתר גלובס, 24 ביולי 2005
- ^ קטר מחפש מסילה, באתר TheMarker, 17 במרץ 2006
- ^ מיכאל יעקובסון, הקטרים באים: קו הרכבת החדש של גוש דן נחשף, באתר Xnet, 11 ביולי 2011
- ^ בר לביא, בדרך לחודש עמוס ברכבת: עבודות החשמול מגיעות לתחנות ארלוזורוב והשלום, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2019
- ^
דניאל שמיל, איתי טרילניק, "פתרון להצפות בנתיבי איילון יעלה 2 מיליארד שקל", באתר TheMarker, 9 בינואר 2013
- ^ נתי יפת, התוכנית להקמת מסילה רביעית בציר איילון עולה שלב, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2016
- ^ שרון קדמי, קובי הבר: לא נאשר מסילה רביעית באיילון עד סיום הבדיקות הכלכליות והתכנוניות, באתר הארץ, 5 במרץ 2006
- ^ סוניה גורודיסקי, הקלה בפקקים? אושרה הקמת מסילה רביעית בתוואי איילון, באתר גלובס, 10 באפריל 2018
- ^ דניאל שמיל, באיחור של 15 שנה: ההקמה של מסילה רביעית באיילון החלה, באתר גלובס, 3 ביוני 2019
- ^ יובל שדה, אלה הזוכות במכרז להקמת מפעל ניקוז לטובת המסילה הרביעית באיילון, באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2021
- ^ אסף זגריזק, משרד התחבורה פרסם מתווה חדש להקמת המסילה הרביעית באיילון, באתר גלובס, 7 בפברואר 2022
- ^ דניאל שמיל, הרכבת מתכננת רכבת פרברית בגוש דן, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2012
- ^ הדי כהן, הרכבת מקדמת הקמת שתי מסילות תת-קרקעיות בת"א, באתר גלובס, 13 באפריל 2016
- ^ סוניה גורודיסקי, נת"י תקדם את הפרויקט להקמת המסילה החמישית והשישית באיילון, באתר גלובס, 22 בינואר 2019
- ^ אלון סינגלר, מסילות 5-6 באיילון: העיכובים והאתגרים בפרויקט שיקפיץ את רכבת ישראל לסטנדרט של מערב אירופה, באתר Last mile, 15 בפברואר
- ^ ליאור באקאלו, אור ירוק: מתחם התחבורה הגדול ביותר בישראל - בתחנת הרכבת סבידור בת"א, באתר מאקו, 17 בפברואר 2025
