פתיחת התפריט הראשי

מסילת הדרום או מסילת הנגב היא מסילת רכבת של רכבת ישראל.

מסילת הדרום
מסילת הנגב
מדינה ישראל
עיר הנגב
מפעיל רכבת ישראל IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg
מידע על ההקמה
פתיחת המסילה 1956 עד באר שבע
1967 עד דימונה
1970 עד אורון
1971 עד מישור צפע
1977 עד הר צין
2004 עד נאות חובב.
מידע על המסילה
תחילת המסילה נען
סיום המסילה הר צין
סוג המסילה נוסעים ומשא
רוחב המסילה 143.5 ס"מ
מסלולים 2
רשימת התחנות
תחנת הרכבת קריית מלאכי - יואב, קריית גת, תחנת הרכבת להבים - רהט, תחנת הרכבת באר שבע צפון, דימונה
תרשים המסילה
IL Southern Railway.png
מסילת הדרום והמסילות הסובבות אותה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפגש רכבות בצומת ממשית

תוואי המסילה ושלוחותיהעריכה

המסילה המתחילה בצומת נען ומסתיימת במפעלי הפוספטים ליד הר צין.

המסילה היא חלק מן הקו הראשי של רכבת ישראל וממנה מתפצלות כמה מסילות משנה:

המסילה משמשת רכבות נוסעים בקו באר שבע - תל אביב - חיפה - נהריה ובקו באר שבע - דימונה ורכבות משא מהמפעלים בנגב אל נמל אשדוד ואל נמל חיפה ומצפון ישראל למסוף החומרים המסוכנים בנאות חובב.

היסטוריהעריכה

המסילה הראשונה לבאר שבע נבנתה על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה כחלק מהמאמץ הצבאי מול הבריטים. הטורקים הקימו מסילה מעפולה (שם התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית) דרך טול כרם, לוד ובאר שבע אל תוך חצי האי סיני במטרה להגיע לתעלת סואץ. בדומה למסילה החיג'אזית, גם המסילה הזאת הייתה ברוחב של 105 סנטימטר והיא הושלמה ב-1915. הבריטים, שהתקדמו לאורך החוף, סללו אחרי כיבוש רפיח ב-1917 את מסילת הרכבת רפיח - באר שבע. עם תום מלחמת העולם הראשונה, הייתה באר שבע מחוברת בשתי מסילות, אחת צרה אל לוד והשנייה תקנית אל רפיח וממנה מערבה למצרים וצפונה ללוד ולחיפה. מכיוון שכל המסילות מלוד הוחלפו על ידי הבריטים למסילה ברוחב תקני, הוחלט להפסיק את השימוש במסילה הצרה והיא פורקה. המסילה לרפיח הייתה פעילה עד שנת 1927 ואז נפסקה גם בה תנועת הרכבות מכיוון שלא הייתה לה הצדקה כלכלית.

לאחר הקמת מדינת ישראל הוחלט לחדש את הקשר הרכבתי לבאר שבע והעבודות החלו באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20. התוואי חפף בחלקו את התוואי של המסילה הטורקית, אך הוא התפצל ממסילת הרכבת לירושלים בתחנת הרכבת נען במקום בתחנת הרכבת נחל שורק והיה פחות מפותל מקודמו. הקו נפתח בשנת 1956 לרכבות נוסעים מתל אביב ובשנת 1965 הוארך הקו לדימונה. בשנת 1970 נפתח המשכו של הקו מדימונה למפעלי הפוספטים באורון ושנה לאחר מכן נבנתה השלוחה מצומת ממשית למפעלים במישור צפע (אזור תעשייה מישור רותם). מאז שימש הקו בעיקר רכבות משא שהובילו פוספטים, אשלג ומחצבים נוספים מהנגב לשאר חלקי הארץ ולנמלי חיפה ואשדוד. בשנת 1975, הכריז מנכ"ל רכבת ישראל, צבי צפרירי, על פרויקט להארכת מסילת הדרום ממפעל פוספטים בנגב באורון עד אילת, כולל הקמת תחנת הרכבת בחצבה ושלוחה למפעלי ים המלח[1]. ב-1977 הגיעה מסילת הדרום לאורכה הנוכחי עם פתיחת הקטע מאורון למפעלים ליד הר צין. במאי 1977, הקטע הבא בפרויקט שאורכו 42 ק"מ, בין הר צין לחצבה, תוקצב לביצוע בסך 15 מיליון ל"י[2]. אך לאחר המהפך בבחירות לכנסת התשיעית, החליט שר האוצר החדש שמחה ארליך לבטל את הפרויקט[3]. תנועת הנוסעים לעומת זאת הלכה ופחתה ובשנת 1979 נפסק לחלוטין שירות הנוסעים על מסילת הדרום. בשנת 1982 נפתחה מסילת חלץ שחיברה את מסילת הדרום למסילת לוד - אשקלון סמוך למושב מבקיעים וקיצרה את הדרך לנמל אשדוד.

בתחילת שנות ה-90 ארגנה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף עם הנהלת הרכבת רכבת שבועית מבאר שבע לתל אביב. עם עליית הביקוש לשירות, נפתח בשנת 1997 שירות יומי של רכבות נוסעים בין תחנת הרכבת באר שבע צפון (שהייתה אז התחנה היחידה בעיר) דרך תחנת הרכבת קריית גת לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. המסילה הייתה במצב גרוע ולא התאימה לתנועת רכבות מהירות, ולכן הנסיעה לקחה כשעה וארבעים דקות. עד לשנת 1999 עבר הקו שיקום על מנת להתאימו לתנועת רכבות נוסעים, ועם סיום העבודות קוצר זמן הנסיעה בקו לשעה ורבע. בשנת 2000 נפתחה תחנת הרכבת באר שבע מרכז, שנמצאת על שלוחה שהתפצלה ממסילת הדרום ליד תחנת הרכבת באר שבע צפון, והפכה לתחנה הסופית של קו הנוסעים.

במאי 2004 נפתחה שלוחת המטענים מבאר שבע לנאות חובב[4] ובדצמבר 2005 חודש שירות הנוסעים לדימונה[5] ונחנכה תחנה חדשה ליד אוניברסיטת בן-גוריון במקום תחנת באר שבע צפון הישנה[6]. בשנת 2007 נפתחה גם תחנת הרכבת להבים - רהט[7].

המסילה היחידה בקו אפשרה להפעיל רכבת נוסעים יחידה בשעה בכל כיוון בין באר שבע ותל אביב ואלצה להעביר את הפעלת רוב רכבות המשא לשעות הלילה. כמו כן התלות בתחנות רכבת תפעוליות לשם מפגשי רכבות גרמה לאיחורים רבים של רכבות הנוסעים בקו והתוואי המפותל יחסית הביא לזמן נסיעה ארוך ביחס לחלופות. על מנת לשפר את השירות ולענות על הביקוש, הוחלט על הכפלת המסילה ויישור התוואי כך שיהיה ניתן להפעיל יותר רכבות ולקצר את זמן הנסיעה. כמו כן הוחלט על ביטול כל מפגשי כביש-מסילה לאורך הקו והחלפתם בהפרדות מפלסיות. עבודות ההכפלה הושלמו בתחילת שנת 2012, למעט מספר מפגשי כביש-מסילה באזור העיר רמלה, ובמסגרתן אף נבנו הרציפים של תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב. ביולי 2012 נחנך הקו המשופר ונסיעה מבאר שבע לתל אביב ארכה 55 דקות.[8][9] בספטמבר 2018 נפתחה תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב.[10]

תוכניות עתידיותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המסילה לאילת - ראשונה בעדיפויות רכבת־ישראל , מעריב, 11 בדצמבר 1975
  2. ^ הוחלט להאריך מסילת הברזל עד אילת, דבר, 17 במאי 1977
  3. ^ ארידור מבקש 15 מיליון ל"י להשלמת קו הרכבת בערבה, מעריב, 6 באוקטובר 1977
  4. ^ ענת ג'ורג'י, תוקם מסילת רכבת לפינוי חומרים מסוכנים מרמת חובב, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2003
  5. ^ ניר חסוןרכבת בדימונה אחרי 25 שנה; תושבים: "התחברנו למדינה", באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
  6. ^ ענת ג'ורג'י, 250 מטר, 45 מיליון שקל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2004
  7. ^ מיכל גרינברג, התושבים דרשו: להחזיר את שם העיר לתחנה, באתר הארץ, 25 ביוני 2007
  8. ^ ליאור גוטמן ותומר אביטל, רכבת ישראל השיקה את הקו המהיר לבאר שבע - 55 דקות מתל אביב, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2012
  9. ^ 55 דקות מתחנת באר שבע – צפון לתחנת תל אביב – ההגנה, בהיעדר עצירות בתחנות הביניים.
  10. ^ הודעת רכבת ישראל על פתיחתה של תחנת קריית מלאכי – יואב, בעמוד הפייסבוק של רכבת ישראל, 15 בספטמבר 2018
  11. ^ משה ליכטמן , ‏רכבת לעיר הבה"דים? המדינה מעדיפה לתכנן חניון לרכבים, באתר גלובס, 12 ביוני 2012