מסכת אצילות

חיבור קבלי אנונימי

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך[1] ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים. מסכת אצילות היא החיבור הקדום ביותר המזכיר את ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה, ומהראשונים שמזכירים את מושג הספירות, אחרי ספר הבהיר[2].

שם הספר ותוכנו

עריכה

שם הספר נגזר מהפסוק ”וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו: ” (במדבר י"א, כה'), וקרוי על שם עולם האצילות - שעל פי הספר, הוא דרגה אחת מתחת לקב"ה, המכונה בספר "אין סוף", ומתווך בין הבורא לבין העולם הנברא. תפיסה זו דומה לתפיסת הזוהר, שגם הוא מעמיד בראש העולמות הרוחניים את עולם האצילות ומעליו אין סוף.

תיארוכים במחקר

עריכה

השערה רווחת במחקר מתארכת את חיבור הספר לתקופת הראשונים. לפי הערכתו של גרשם שלום, הספר נכתב בסביבות המאה ה-14[3].

יהודה ליבס שיער כי הספר נכתב על ידי הגר"א בצעירותו, על פי גילוי אליהו[4].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לדוגמא ייחוס זה נדפס בדף השער בהוצאה זו
  2. ^ לפי תיארוכים שונים במעט, ייתכן שמסכת אצילות היא המקור הקדום ביותר גם לרעיון הספירות - אם נניח שהיא קדמה גם לספר הבהיר, שגם תאריך חיבורו אינו ודאי
  3. ^ קבלה עמ' 118-119
  4. ^ יהודה ליבס, מסכת אצילות, חיבור קבלי פסוודו-אפיגראפי מאת הגאון מווילנה בצעירותו?, באתר אתר הבית של יהודה ליבס
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.