מסכת הוריות
מסכת במשנה, בתוספתא ובתלמודים
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו שלושה פרקים אשר עוסקים בדיני הוראת שוגג שהורו בית דין (דהיינו שטעו בדין והורו הפוך מדעת התורה), וכן בדיני כהן גדול או מלך שחטאו בשגגה. מסכת זו בתלמוד בבלי היא הקצרה ביותר מבין המסכתות בהן יש גמרא על כל המסכת, והיא כוללת 13 דפים בלבד[1] .
מיקומה של המסכת בסדר נזיקין
עריכהלפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, כאשר נשלם העיסוק בדינים ובדיינים, עברה המשנה לעסוק בשגיאותיהם. "כי כל מי שיש בו טבע בשר ודם, אי אפשר שלא יטעה ויחטא. ולפיכך סידר הוריות אחר אבות".
פרקי המסכת
עריכה- הוֹרוּ בֵּית דִּין (חמש משניות[2]) - דיני פר העלם דבר של ציבור, ודינם של הציבור שחטאו בשגגה על פי הוראת בית הדין.
- הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ (שבע משניות) - דיני קורבן פר הכהן המשיח של כהן גדול משוח בשמן המשחה שחטא בשוגג, וכן דיני קורבן החטאת של נשיא או מלך.
- כֹהֵן מָשִׁיחַ שחטא (שמונה משניות) - תחילתו בדיני קורבן כהן משוח ונשיא שחטאו שלא בזמן כהונתם, באמצעיתו עוסק בחילוקים בין סוגי הכהנים (כהן גדול, כהן הדיוט, משוח מלחמה ועוד) ובסופו עוסק בסדרי קדימויות במגוון תחומים (למשל על פי הכלל תדיר קודם).
בסה"כ יש במסכת 20 משניות.
מפרשי המסכת
עריכהפירושי ראשונים
עריכהרוב הראשונים לא כתבו על מסכת זו, להלן מנויים כל הראשונים שכתבו על המסכת:
- הרמב"ם – פירוש המקורי של הרמב"ם נכתב בערבית יהודית ותורגם פעמים רבות.
- רבינו חננאל – נדפס על הדף במהדורת וילנא, חסר פירושו לחמשת הדפים האחרונים. יש המפקפקים ביחוס החיבור לרבינו חננאל ומייחסים אותו לרבי ברוך בן שמואל מיוון או לרבי ברוך בן יצחק מחלב. (אוצר הגדולים כרך ג', עמוד ס"ז)
- רש"י – גם על פירוש זה יש המפקפקים בייחוסו לרש"י[3].
- תוספות – מופיע בתחתית הדף במהדורת וילנא, בשונה משאר הש"ס. מופיע רק עד דף ח'. גם על ייחוס פירוש זה לבעלי התוספות יש שפקפקו. (ראו הקדמת ספר הורה גבר)
- תוספות הרא"ש – מופיע בצידו החיצוני של הדף במהדורת וילנא.
- המאירי.
- הר"י מלוניל.
- פסקי הרי"ד.
קישורים חיצוניים
עריכה- תוספתא, מסכת הוריות מאתר "סנונית"
- תלמוד בבלי, מסכת הוריות, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת הוריות, תלמוד בבלי, מוסקבה, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מסכת הוריות עם פירוש המשנה לרמב"ם, מהדירים: הרב יצחק שילת והרב חיים סבתו.
הערות שוליים
עריכה