פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

מסכת זבים היא המסכת התשיעית בסדר טהרות. יש לה תוספתא בלבד. מסכת זו עוסקת בדיני טומאת זב וזבה ומפרטת את האופנים שבהם הזב נטמא ומטמא.

מיקומה של המסכת בסדר טהרותעריכה

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, נכון היה שלאחר מסכת נידה תופיע מסכת זבים (שכן נידה היא מקרה כללי של זוב). אך מכיוון שהקדים הכתוב בפרשת "ויהי ביום השמיני"[1] את דיני מסכת מכשירין ע"פ דיני זוב המופיעים בפרשת "זאת תהיה תורת המצורע"[2], הוקדמה אף מסכת מכשירין.

פרקי המסכתעריכה

  1. הרואה ראיה אחת (שש משניות[3]) - משך ה"זוב" שמגדיר את האדם כזב.
  2. הכל מטמאין בזיבה (ארבע משניות) - האישים הראויים להחשב כזבים אם ראו זיבה. האופנים שבהם הזב מטמא את החפצים שהוא נשען עליהם.
  3. הזב והטהור שישבו בספינה (שלוש משניות) - האופנים שבהם הזב מטמא חפצים שהוא מזיז אותם, אף ללא נגיעה בהם.
  4. רבי יהושע אומר (שבע משניות) - המשך הדיון מהפרק הקודם.
  5. הנוגע בזב (שתים עשרה משניות) - סיכום תמציתי של יסודות סדר טהרות כולו: אבות הטומאה, האופנים שבהם הם מטמאים, ושרשרת הטומאה שכל אחד מהם מסוגל לטמא.

בסך הכל יש במסכת 32 משניות.

קישורים חיצונייםעריכה

  •   משנה, מסכת זבים, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ ספר ויקרא, פרק ט', פסוק א'
    2. ^ ספר ויקרא, פרק י"ד, פסוק ב'
    3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.



      ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.