פתיחת התפריט הראשי
מסעו של אברהם מאור כשדים לכנען. ציור מעשה ידי ג'וזף מולנאר. מוצג בגלריה הלאומית של הונגריה
ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.

מסעו של אברהם לארץ כנען הוא סיפור המופיע בספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים א'-ט' בפרשת לך לך. סיפור זה מתאר את מסעו של אברהם לארץ כנען בליווית בני משפחתו. אברהם יוצא לכנען בצו אלוהים אל ארץ בלתי נודעת. הציווי ליציאת אברהם לכיוון כנען אל ארץ לא נודעת הוא הניסיון הראשון שעמד בו אברהם. זהו אחד מעשרת הניסיונות בהם עמד אברהם מיום יציאתו את חרן.[1] אברהם מציית לדברי ה' ועוזב את ארצו, חרן ויוצא אל ארץ כנען, והכתוב מוסיף שאליו מצטרפים, שרה, לוט בן אחיו "ורְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן". זאת הוא עושה בגיל 75. בצידו של ציווי זה ניתנות על ידי ה' ברכות. ה' מבטיח שיעשה מאברהם גוי גדול ויברך את שמו שיהיה גדול. הארץ אליו יגיע אברהם מובטחת לצאצאיו. עוד מוסיף ה' שאת מברכיו של אברהם יברך ואת הפוגעים בו יקלל. אברהם היה בן שבעים וחמש בעת צאתו מחרן. בכנען עובר אברהם ממקום למקום, ובכך מסמל את כיבושה של הארץ.

סיפור המעשהעריכה

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. ז וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית-אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה. ט וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה.

הבחירה באברהםעריכה

סיפור מסע אברהם לארץ כנען נעדר מידע כהולדת אברהם והשאלה מדוע בחר ה' דווקא באברהם בניסיון המסע. רמב"ן בפירושו על בראשית י"א מציע כי "התורה לא תרצה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה"." כלומר, המקרא לא יאריך בתיאור סיפורים המדברים אודות עבודת אלילים.[2]

המשנה מספקת סיבה לבחירת אברהם: "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם"[1] על אברהם לא שרתה רוח הנבואה כמשה. בחירתו יש לה מטרה אחת והיא מימושה של ההבטחה ושמירת מצוות ה' ככתוב בספר בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ט: "כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו."[3] ספר יהושע אף הוא מסביר את סיבת יציאת אברהם לארץ כנען וזאת בגלל מלחמתו עם עובדי עבודה זרה: "ב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר; וַיַּעַבְדוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ג וָאֶקַּח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם, מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ, בְּכָל-אֶרֶץ כְּנָעַן; וארב (וָאַרְבֶּה), אֶת-זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן-לוֹ, אֶת-יִצְחָק."[4]

היציאה לארץ כנעןעריכה

הסיפור המקראי מספר אודות מסעו של אברהם לכנען ומציגו כצו ה': "א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.".[5] שמה של הארץ ממנה יוצא אברהם אינו נזכר. בציווי ה' לאברהם אינה נזכרת הארץ שאליה הוא נדרש ללכת. זהו הניסיון הראשון בו עומד אברהם, וחז"ל מונים עשרה ניסיונות שבהם עמד.[1] מדרש חז"ל העוסק ביציאת אברהם לכנען מופיע במדרש לקח טוב כ"ח, ע"ב ומבהיר אף הוא את הסיבה ליציאת אברהם למסעו עוד בהיותם באור כשדים: " בעוד תרח באור כשדים היה הדיבור אל אברהם 'לך לך' ואף על פי כן תרח יצא עמו ומת בחרן אחר זמן".[6]

הציווי לאברהם על ידי ה' נעשה בהדרגתיות. בתחילה מצווה אברהם לצאת מארצו. לאחר מכן מזכיר הכתוב כי הוא נדרש לצאת "מִמּוֹלַדְתְּךָ", מה שמדגיש את השורשיות של אברהם ואת קרבתו למקום. הפרידה הקשה ביותר המופיעה בכתוב היא "מִבֵּית אָבִיךָ" כלומר ממשפחתו. הכפילות הבאה לידי ביטוי במילים הנרדפות: "אַרְצְךָ" ו"מִמּוֹלַדְתְּךָ", מדגישה את הניתוק אותו נדרש אברהם לבצע בעקבות צו ה', וזאת בשני הקשרים: משפחתו וארצו.[7]

 
הבטחות ה' לאברהם. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, מוצג במוזיאון היהודי של ניו יורק

ברכות ה' לאברהםעריכה

הברכות הניתנות לאברם ניתנות על תנאי. אם אברם יתנתק מארצו, מולדתו ומבית אביו הוא יזכה בברכות ה'. ה' מבטיח לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל".[8] הבטחה זאת באה לצד הצו לצאת מבית אביו. ניתוקו מעברו מטרתה אחת, והיא בניית העתיד של אברהם וביתו. השורש המנחה בפסוקים הראשונים של בראשית י"ב הוא ב-ר-כ. בתחילת הפרק אברהם מבורך על ידי ה' בעצמו. ואילו לאחר מכן בזכות אברהם יתברכו שאר משפחות האדמה.[9] שלושת הפסוקים הראשונים שהם ההתגלות הראשונה לאברם מתארים את יציאתו מהמקום המוכר לו ומסיימים באוניברסליות המתוארת בספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ד': "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."[10]

התגלות ה' לאברהםעריכה

אברהם מגיע "למְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה" ושם נגלה ה' אליו. זאת ההתגלות הראשונה במקרא.[11] בשכם בונה אברהם מזבח לכבוד ה'. התגלות ה' בשכם הפכה את העיר למקום קדוש וחשוב כמו גם את בית אל אליה ממשיך אברהם במסעו בארץ וגם שם הוא בונה מזבח.[12] משם ממשיך אברהם אל חברון וגם שם הוא בונה מזבח. יש הטוענים כי בניית המזבחות בערים במסעו הראשון של אברהם, יש בה מן הרמז שאברהם יזכה בברכת התיישבות בארץ כנען על רקע הקשר עם ה' שבא לידי ביטוי בבניית מזבחות.[13]

מסעו של תרח לארץ כנעןעריכה

סיפור יציאתו של אברהם לארץ כנען החל למעשה עם יציאתו של תרח אביו.[14] לפי המתואר בספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ל"א-ל"ב יצא תרח לכנען בליווית אברם ואשתו ולוט נכדו. המסע לארץ כנען הופסק עם הגעתם לחרן, שם מת תרח. סיבת יציאתו של תרח למסע אינה נמסרת בתנ"ך, אך ייתכן והיא נעוצה בעימות אברם ונמרוד מלכם של הכשדים, ולכן נאלצו בני המשפחה לעזוב את ארצם. ייתכן כי עקרותה של שרה היא הסיבה ליציאתם למסע וסיבתם כלכלית גרידא. הקושי העולה מהכתוב בא לידי ביטוי בשילובו של סיפור יציאת תרח לכנען. מדוע שולב בסיפור? כמו כן אברם יוצא עם אביו לכיוון כנען ואת דרכו לארץ הוא מתחיל שוב מחרן. מדוע אם כן נכתב " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ"?.[5] מרדכי ברויאר מסביר את הכפילות בכך שיציאת תרח לכנען היא תיאור של מסע משפחתי ואילו הליכתו של אברם היא הליכה דתית בעקבות ציווי ה'.[15]

מקבילות פנים מקראיותעריכה

עקדת יצחקעריכה

סיפור מסעו של אברהם לארץ כנען בבראשית י"ב: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", משמש כסיפור בבואה לסיפור עקידת יצחק המופיע בספר בראשית, פרק כ"ב: קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה.[16] בסיפור ההגירה לארץ כנען מתבקש אברהם לוותר על עברו - מולדתו ובית אביו, ובסיפור העקידה נדרש אברהם לוותר על עתידו -בנו, יצחק. בשני הצווים המקום אליו הולך אברהם אינו ידוע ואלו מנוסחים בהדרגתיות. בשם המקום "ארץ המוריה" בסיפור העקידה, טמון השורש ר-א-ה המקביל למילה אַרְאֶךָּ בסיפור מסעו של אברהם לארץ כנען. בשני הסיפורים קיים בדמיון בניסוחם של ברכות ה' לאברהם. למרות השימיון בין שני הסיפורים קיים גם שוני: בצו הראשון נדרש אברהם לעזוב את מולדתו וביתו ואין איום על זרעו ואילו בסיפור העקידה ציווי ה' מאיים על זרעו של אברהם. בסיפור ההגירה לארץ כנען מופיעה ברכה רק לפני שהמסע מסתיים כמצוות ה' ואילו בסיפור העקידה ה' מברך את אברם רק לאחר שהוא מציית לצו.[17]

מגילת רותעריכה

הסיפור במגילת רות משמש סיפור בבואה לסיפור מסעו של אברהם לארץ כנען. בדבריו של בועז לרות במגילת רות מהדהדים דברי ה' לאברם כאשר הוא נדרש לצאת לארץ כנען. בועז אומר לרות: "יא וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂית אֶת-חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם".[18] אברם יוצא למסעו בצו ה' ומתבקש לעזוב ואילו רות מלווה את חמותה נעמי על אף שהתבקשה לחזור לבית אמה.[19] בצידו של הצו המורה לאברם לצאת לכנען קיימת הבטחה לזרע: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל"[8] ואילו נעמי מבקשת מרות וערפה לחזור לבית אמן כי לא תוכל להטיח להן צאצאים.[19] אברהם יוצא למסע בעקבות הבטחה לראות את הארץ אליה נדרש לצאת, ואילו רות בדברי בועז, יצאה אל "עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ".[18][20]

לקריאה נוספתעריכה

  • ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, הוצאת ידיעות אחרונות 2009

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ג'
  2. ^ נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר בראשית: בעקבות פרשינינו הראשונים והאחרונים, ישראל, הסוכנות היהודית, 1994, עמ' 85
  3. ^ יואל בן נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק - לאחד את הבלתי מתאחד, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 120.
  4. ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוקים ב'-ג'
  5. ^ 5.0 5.1 ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק א'
  6. ^ יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות ספרים, 2004, עמ' 132
  7. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 38–39
  8. ^ 8.0 8.1 ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ב'
  9. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 41-40
  10. ^ נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר בראשית: בעקבות פרשינינו הראשונים והאחרונים, ישראל, הסוכנות היהודית, 1994, עמ' 80
  11. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ט'
  12. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 94
  13. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 46
  14. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ל"א-ל"ב
  15. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 28–29
  16. ^ ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק ב'
  17. ^ יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות, תל אביב, קיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 69-68
  18. ^ 18.0 18.1 מגילת רות, פרק ב', פסוק י"א
  19. ^ 19.0 19.1 מגילת רות, פרק א', פסוק ח'
  20. ^ יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות, תל אביב, קיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 71-70