ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים . אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה .
בערך זה נעשה שימוש בסימנים מוסכמים מתחום המתמטיקה. להבהרת הסימנים ראו סימון מתמטי .
מספר ליוביל הוא מספר ממשי שניתן לקרב אותו דיופנטית מכל סדר שהוא. פורמלית,
x
{\displaystyle \ x}
מספר ליוביל אם לכל
n
{\displaystyle n}
טבעי קיימים
p
{\displaystyle p}
ו-
q
>
1
{\displaystyle q>1}
שלמים כך שמתקיים:
0
<
|
x
−
p
q
|
<
1
q
n
{\displaystyle \ 0<\left|x-{\frac {p}{q}}\right|<{\frac {1}{q^{n}}}}
מספרי ליוביל נקראים על שמו של ז'וזף ליוביל שהוכיח ב-1844 את משפט ליוביל שממנו נובע כי הם מספרים טרנסצנדנטיים . מספרי ליוביל היו המספרים הטרנסצנדנטיים הראשונים שנתגלו.
קבוע ליוביל
עריכה
הדוגמה המוכרת ביותר למספר ליוביל היא קבוע ליוביל שהוגדר על ידי ליוביל ב-1851 :
c
=
∑
j
=
1
∞
10
−
j
!
=
0.110001000000000000000001000
…
{\displaystyle \ c=\sum _{j=1}^{\infty }10^{-j!}=0.110001000000000000000001000\ldots }
הספרה 1 מופיעה בפיתוח העשרוני של המספר במקום ה-
j
!
{\displaystyle \ j!}
לאחר הנקודה העשרונית לכל
j
{\displaystyle j}
טבעי (ראו עצרת ) ובכל מקום אחר מופיעה הספרה 0.
נגדיר סדרות :
p
n
=
∑
j
=
1
n
10
n
!
−
j
!
;
q
n
=
10
n
!
{\displaystyle \ p_{n}=\sum _{j=1}^{n}10^{n!-j!};\quad q_{n}=10^{n!}}
לכל n טבעי מתקיים:
|
c
−
p
n
q
n
|
=
∑
j
=
1
∞
10
−
j
!
−
∑
j
=
1
n
10
−
j
!
=
∑
j
=
n
+
1
∞
10
−
j
!
=
10
−
(
n
+
1
)
!
+
10
−
(
n
+
2
)
!
+
⋯
<
10
⋅
10
−
(
n
+
1
)
!
≤
(
10
−
n
!
)
n
=
1
q
n
n
{\displaystyle \left|c-{\frac {p_{n}}{q_{n}}}\right|=\sum _{j=1}^{\infty }10^{-j!}-\sum _{j=1}^{n}10^{-j!}=\sum _{j=n+1}^{\infty }10^{-j!}=10^{-(n+1)!}+10^{-(n+2)!}+{}\cdots <10\cdot 10^{-(n+1)!}\leq {\Big (}10^{-n!}{\Big )}^{n}={\frac {1}{{q_{n}}^{n}}}}
בזכות משפט ליוביל, קבוע ליוביל היה לדוגמה הראשונה המוכרת למספר טרנסצנדנטי.
עוצמה ומידה
עריכה
נוכל להחליף את המופעים של הספרה 1 בקבוע ליוביל בכל סדרת ספרות שנחפץ, והמספר עדיין יישאר מספר ליוביל. מכאן שעוצמת קבוצת מספרי ליוביל היא כעוצמת קבוצת הסדרות , שהיא עוצמת הרצף . כלומר יש "הרבה יותר" מספרי ליוביל מאשר מספרים אלגבריים (שהם בני-מנייה ).
לעומת זאת, קבוצת ליוביל היא קבוצה ממידה אפס והיא זניחה ביחס לקבוצת המספרים הטרנסצנדנטיים (שהמשלים שלה ממידה אפס). במילים אחרות, כמעט כל המספרים הטרנסצנדנטיים אינם מספרי ליוביל. ההוכחה לכך קצרה:
לכל
2
≤
q
{\displaystyle \ 2\leq q}
ו-
2
<
n
{\displaystyle \ 2<n}
נגדיר איחוד של קטעים פתוחים :
V
n
,
q
=
⋃
p
=
−
∞
∞
(
p
q
−
1
q
n
,
p
q
+
1
q
n
)
{\displaystyle \ V_{n,q}=\bigcup \limits _{p=-\infty }^{\infty }\left({\frac {p}{q}}-{\frac {1}{q^{n}}},{\frac {p}{q}}+{\frac {1}{q^{n}}}\right)}
נסמן
L
{\displaystyle \ L}
את קבוצת מספרי ליוביל. כל מספר ליוביל נמצא ב-
V
n
,
q
{\displaystyle \ V_{n,q}}
ל-
q
{\displaystyle \ q}
מסוים ולכל
n
{\displaystyle \ n}
. כלומר, לכל
n
{\displaystyle n}
:
L
⊆
⋃
q
=
2
∞
V
n
,
q
{\displaystyle \ L\subseteq \bigcup \limits _{q=2}^{\infty }V_{n,q}}
. לכן לכל טבעי
m
{\displaystyle m}
:
L
∩
(
−
m
,
m
)
⊆
⋃
q
=
2
∞
V
n
,
q
∩
(
−
m
,
m
)
⊆
⋃
q
=
2
∞
⋃
p
=
−
m
q
m
q
(
p
q
−
1
q
n
,
p
q
+
1
q
n
)
{\displaystyle \ L\cap (-m,m)\subseteq \bigcup \limits _{q=2}^{\infty }V_{n,q}\cap (-m,m)\subseteq \bigcup \limits _{q=2}^{\infty }\bigcup \limits _{p=-mq}^{mq}\left({\frac {p}{q}}-{\frac {1}{q^{n}}},{\frac {p}{q}}+{\frac {1}{q^{n}}}\right)}
אורך הקטעים הוא:
|
(
p
q
+
1
q
n
)
−
(
p
q
−
1
q
n
)
|
=
2
q
n
{\displaystyle \ \left|\left({\frac {p}{q}}+{\frac {1}{q^{n}}}\right)-\left({\frac {p}{q}}-{\frac {1}{q^{n}}}\right)\right|={\frac {2}{q^{n}}}}
ולכן:
m
∗
(
L
∩
(
−
m
,
m
)
)
≤
∑
q
=
2
∞
∑
p
=
−
m
q
m
q
2
q
n
=
∑
q
=
2
∞
4
m
q
+
2
q
n
≤
(
4
m
+
1
)
∑
q
=
2
∞
1
q
n
−
1
≤
(
4
m
+
1
)
∫
1
∞
d
q
q
n
−
1
≤
4
m
+
1
n
−
2
{\displaystyle \ m^{*}(L\cap (-m,\,m))\leq \sum \limits _{q=2}^{\infty }\sum _{p=-mq}^{mq}{\frac {2}{q^{n}}}=\sum \limits _{q=2}^{\infty }{\frac {4mq+2}{q^{n}}}\leq (4m+1)\sum \limits _{q=2}^{\infty }{\frac {1}{q^{n-1}}}\leq (4m+1)\int _{1}^{\infty }{\frac {dq}{q^{n-1}}}\leq {\frac {4m+1}{n-2}}}
וכן
lim
n
→
∞
4
m
+
1
n
−
2
=
0
{\displaystyle \ \lim \limits _{n\to \infty }{\frac {4m+1}{n-2}}=0}
וזאת לכל
m
{\displaystyle m}
. לכן
L
{\displaystyle \ L}
ממידה אפס.
למספרי ליוביל ממד האוסדורף אפס. מבחינה טופולוגית מספרי ליוביל צפופים בישר הממשי .
קישורים חיצוניים
עריכה