מספר חמצון

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך ערוך ומנוסח באופן לא אנציקלופדי, ומכיל אי דיוקים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מספר חמצון או דרגת החמצון של יסוד כימי במולקולה או קומפלקס הוא מדד לכמות החמצון (אובדן אלקטרונים) של אטום מסוים בתרכובת כימית. באופן תאורטי מספר החמצון של אטום בתרכובת מתאר את המטען אשר היה אמור להיות על האטום לו התרכובת הייתה מורכבת מאטומים הקשורים זה לזה בקשרים שהם 100% יונים, ללא רכיבים קוולנטים כלל. מצב אשר אינו מתקיים במציאות כלל. המספר יכול לקבל ערכים חיוביים, שליליים או אפס, ואין הוא מוגבל למספרים שלמים.

כאשר מדובר במולקולות נייטרליות, האטומים המרכיבים אותן יהיו בעלי דרגת חמצון אשר שווה או שונה מ-0. באותם מקרים בהם דרגת החמצון של האטום שונה מ-0, דרגת החמצון של שאר האטומים במולקולה יאפסו את המטען על אותה מולקולה כדי לקבל מולקולה נייטרלית.

לדוגמה: המולקולה P4O6 היא אמנם נייטרלית, אבל דרגת החמצון של כל אחד מאטומיה שונה מ-0. לכל אחד מאטומי החמצן דרגת חמצון של 2- (12-)=6×(2-). ואילו לכל אחד מאטומי הזרחן דרגת חמצון של 3+ (12+=4×3+) בסופו של דבר אכן מתקבלת מולקולה נייטרלית.

בהינתן לנו מולקולה, אם באופן תאורטי נפריד את אטומיה אלו מאלו נקבל כי לכל אטום מטען משלו- מטען זה הוא דרגת החמצון של אותו אטום.

השימוש העיקרי של דרגת החמצון הוא למידה של תכונות החומרים בכימיה האי-אורגנית. דרגת החמצון מוצגת על ידי שיטת הספירה הרומאית (I,II,III) או, ברוב המקרים, על ידי מספרים רגילים, כאשר סימן הפלוס מייצג דרגת חמצון חיובית (פחות אלקטרונים), וסימן המינוס מייצג דרגת חמצון שלילית (עודף אלקטרונים). דרגת החמצון של היסוד נכתבת או בצד הימני העליון של היסוד (FeIII) או בצד ימין אחרי כתיב שם היסוד (ברזל (III) או באנגלית (Iron (III). כל אטום שואף להגיע לכמות אלקטרונים ערכיים זהה לזו שיש לגזים האצילים, כלומר שמונה. כאשר ישנו עודף אלקטרונים, הכוונה היא כי לאטום יש מעל 8 אלקטרונים ערכיים סביבו ואז דרגת החמצון שלו תהיה שלילית. כאשר ישנו חוסר באלקטרונים, הכוונה היא כי לאטום יש פחות מ-8 אלקטרוניים ערכיים סביבו ואז דרגת החמצון תהיה חיובית.

כיצד לקבוע מספרי חמצוןעריכה

ישנם כמה כללים בסיסיים שעל פיהם ניתן לקבוע את מספרי החמצון:

  1. מספר חמצון של יסוד נייטרלי הוא תמיד 0.
  2. סכום מספרי החמצון במולקולה נייטרלית הוא 0.

ביון, בין כאטום ובין כמולקולה, סכום מספרי החמצון שווה למטען היון.

  1. באטומים שנמצאים בקבוצה 1A בטבלה המחזורית מספר החמצון הוא 1+. באטומים שנמצאים בקבוצה 2A מספר החמצון הוא 2+ בכל תרכובותיהם.
  2. להלוגנים מספר חמצון 1- בתרכובת. (לפלואור תמיד נכון, כל שאר ההלוגנים-ברוב התרכובות 1- למעט אם הוא קשור להלוגן מעליו בטבלה המחזורית, או לחמצן)
  3. לחמצן כמעט בכל התרכובות מספר חמצון 2-. יוצאי הדופן: בתרכובת עם פלואור החמצן מקבל מספר חמצון חיובי למשל בחמצן דו-פלואורי OF2 מספר החמצון של החמצן 2+ ובפראוקסידים (בהם קיים הקשר O-O) החמצן מקבל מספר חמצון 1-. (לדוגמה: H2O2)
  4. למימן כמעט תמיד מספר חמצון 1+. יוצאי הדופן הם ההידרידים בהם המימן מקבל מספר חמצון שלילי.
  5. מספרי החמצון של היסודות בטור השלישי נעים בין 3- ל 3.

דוגמה לקביעת מספרי חמצון של מולקולה

אשלגן חנקתי KNO3

1+=(1+)×1 =K כלל 3

? =(?)×1 =N

(6-)=(2-)×3 =O כלל 5

0 =(6-)+ ?+ 1+ כלל2

5+ =? מספר החמצון של החנקן במולקולה זו

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.