מספר סיפורים

מסַפֵּר סיפורים (סטוריטלר) הוא אומן בהשמעת והצגת סיפורים לקהל מאזינים. תפקידו של המספר קיים מקדמת דנא, בכל תרבויות האנושיות. בטרם ידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה, שימשו מספרי הסיפורים כלי יחיד כמעט להעברת סיפורי עם, אגדות ומיתולוגיות להמון. על מנת שיוכלו לזכור את סיפוריהם בעל פה פיתחו מספרי סיפורים שיטות מנמוניקה (עזרי זיכרון) כגון שימוש בחרוזים ובמשקל, לשון נופל על לשון, חזרות, סידור במספרים טיפולוגיים וכדומה. כן פיתחו מספרי הסיפורים שיטות רטוריות על מנת לרתק את קהלם, להפתיע אותו ולרגש אותו. בתרבויות מסוימות נהוג שהמספר שר את סיפורו כעין בלדה ובאחרות נהוג יותר סיפור בפרוזה.

מספר סיפורים. ציור מאת ג'ון אוורט מיליי, 1870

לרוב מספרי הסיפורים נדדו בין כפרים וערים ולפיכך לא יכלו לסחוב ציוד רב. לכן עשו שימוש מועט בתפאורה והשתמשו לשם יצירת דרמה וגילום דמויות לרוב בקולם בלבד ולעיתים בתלבושות ועזרים פשוטים ובכלי נגינה קל.

כיום נעשה ניסיון מודע לשמר את אומנות סיפור הסיפורים, באמצעות הקלטה של מספרי סיפורים מסורתיים, לימוד האומנות בקורסים ועריכת פסטיבלים למספרי סיפורים. בישראל פעיל מאז 1993 פסטיבל מספרי סיפורים בתיאטרון גבעתיים מייסודו של יוסי אלפי. כן משתלב הנושא במקצועות כגון טיפול בדרמה, הדרכת טיולים, הוראה, נאום פוליטי ועסקי[1] ועוד.

תוכנית הטלוויזיה "סיפורי עמים" נקראה במקור "The Storyteller", מספר הסיפורים. פירוש שמו של תיאטרון אל-חכוואתי אף הוא "מספר הסיפורים".

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מספר סיפורים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה